ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 23: תיקון כא בהמשכו - ירידת הזקנים, מלחמת ים התורה, והשכינה בכינוייה ובמצוותיה › פיסקה 50 (מ ע"ב)

תורה ומצוה ביראה ואהבה שהן י"ה - והחשוכים המפרידים בין האותיות

תיקוני זוהר · תיקון כא בהמשכו - ירידת הזקנים, מלחמת ים התורה, והשכינה בכינוייה ובמצוותיה · מאמר 23 · פיסקה 50 · דף מ ע"ב

לשון הזוהר

וְאוֹר וְנֵר דְּנַהֲרִין (נ״א דחשכו) בְּהוֹן, אִתְּמַר בְּהוֹן ° ׳וְחָשְׁכוּ הָרוֹאוֹת בָּאֲרֻבּוֹת׳ (קהלת יב, ג), כְּמָה דְּאָמַר קֹהֶלֶת ׳עַד אֲשֶׁר לֹא תֶחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ וְהָאוֹר וְגוֹמֵר׳ (שם ב), וְאוֹר וְנֵר עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר ׳כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר׳ (משלי ו, כג), ° וְאַמַּאי אִתְחַשְׁכָן בְּהוֹן, בְּגִין דְּלָא הֲווֹ מִשְׁתַּדְלִין בְּאוֹרַיְיתָא וּמִצְוָה, בִּדְחִילוּ וּבִרְחִימוּ דְאִינוּן י״ה, וּמִיָּד דְּמִשְׁתַּדְלִין בְּהוֹן בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, אוֹמָאָה אִיהוּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּי״ה דְּאִינוּן דְּחִילוּ וּרְחִימוּ, לְאַעְבָּרָא לוֹן מֵעָלְמָא דְנִשְׁמָתָא, בְגִין דְּאִינוּן חֲשׁוֹכִין אַפְרִישִׁין בֵּין י״ה וּבֵין ו״ה, כְּמָה דְאוּקְמוּהוּ דִכְתִיב ׳כִּי יָד עַל כֵּס׳ (שמות יז, טז) י״ה, וּבְהַהוּא זִמְנָא אִתְּמַר בְּאָדָם לָבְשׁוּ שָׁמַיִם קַדְרוּת וְגוֹמֵר, וּבְהַהוּא זִמְנָא דְמִתְעַבְרִין קַדְרוּתָא וַחֲשׁוֹכָא מִנִּשְׁמָתָא, מִיָּד ׳כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל׳ (תהלים קנ, ו) י״הּ. וּמָאן אִינוּן אִלֵּין חֲשׁוֹכִין אִלֵּין סמא״ל וְנָחָשׁ, וּמָאן גְּרִים לוֹן לְשַׁלְטָאָה עֲלַיְיהוּ, אֶלָּא ° רָזָא דִקְרָא אוֹלִיף ׳כִּי אִם עֲוֹנוֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּילִים בֵּינֵיכֶם לְבֵין׳ (ישעיה נט, ב) אלהיכ״ם, וְדָוִד בְּגִינַיְהוּ אָמַר ׳גַּל עִינַי וְאַבִּיטָה נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךָ׳ (תהלים קיט, יח).

תרגום

ואור ונר המאירים (נוסח אחר: שחשכו) בהם, נאמר בהם ' ׳וְחָשְׁכוּ הָרֹאוֹת בָּאֲרֻבּוֹת׳ (קהלת יב, ג) ', כמו שאמר קהלת ' ׳עַד אֲשֶׁר לֹא תֶחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ וְהָאוֹר׳ (שם ב) ' וגו'. ואור ונר, עליהם נאמר ' ׳כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר׳ (משלי ו, כג) ', ולמה חשכו בהם? משום שלא היו משתדלים בתורה ובמצוה ביראה ובאהבה שהן י"ה. ומיד כשמשתדלים בהן ביראה ואהבה - יש שבועה לקב"ה בי"ה שהן יראה ואהבה, להעביר אותם מעולם הנשמה, משום שאותם חשוכים מפרידים בין י"ה ובין ו"ה, כמו שפירשוהו שכתוב ' ׳כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ׳ (שמות יז, טז) ', ובאותה שעה נאמר באדם 'לָבְשׁוּ שָׁמַיִם קַדְרוּת' וגו', ובאותה שעה שמוסרים הקדרות והחושך מן הנשמה, מיד ' ׳כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ׳ (תהלים קנ, ו) '. ומיהם אלה החשוכים? אלה סמאל ונחש, ומי גרם להם לשלוט עליהם? אלא סוד הפסוק מלמד: ' ׳כִּי אִם עֲוֹנֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּלִים בֵּינֵכֶם לְבֵין אֱלֹהֵיכֶם׳ (ישעיה נט, ב) ', ודוד בגללם אמר ' ׳גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךָ׳ (תהלים קיט, יח) '.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ואור ונר דנהרין (נ״א דחשכו) בהון, אתמר בהון ° ׳וחשכו הרואות בארבות׳ (קהלת יב, ג), כמה דאמר קהלת ׳עד אשר לא תחשך השמש והאור וגומר׳ (שם ב), ואור ונר עלייהו אתמר ׳כי נר מצוה ותורה אור׳ (משלי ו, כג), ° ואמאי אתחשכן בהון, בגין דלא הוו משתדלין באורייתא ומצוה, בדחילו וברחימו דאינון י״ה, ומיד דמשתדלין בהון בדחילו ורחימו, אומאה איהו לקודשא בריך הוא בי״ה דאינון דחילו ורחימו, לאעברא לון מעלמא דנשמתא, בגין דאינון חשוכין אפרישין בין י״ה ובין ו״ה, כמה דאוקמוהו דכתיב ׳כי יד על כס׳ (שמות יז, טז) י״ה, ובההוא זמנא אתמר באדם לבשו שמים קדרות וגומר, ובההוא זמנא דמתעברין קדרותא וחשוכא מנשמתא, מיד ׳כל הנשמה תהלל׳ (תהלים קנ, ו) י״ה. ומאן אינון אלין חשוכין אלין סמא״ל ונחש, ומאן גרים לון לשלטאה עלייהו, אלא ° רזא דקרא אוליף ׳כי אם עונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין׳ (ישעיה נט, ב) אלהיכ״ם, ודוד בגיניהו אמר ׳גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך׳ (תהלים קיט, יח).

התרגום: ואור ונר המאירים (נוסח אחר: שחשכו) בהם, נאמר בהם ' ׳וחשכו הראות בארבות׳ (קהלת יב, ג) ', כמו שאמר קהלת ' ׳עד אשר לא תחשך השמש והאור׳ (שם ב) ' וגו'. ואור ונר, עליהם נאמר ' ׳כי נר מצוה ותורה אור׳ (משלי ו, כג) ', ולמה חשכו בהם? משום שלא היו משתדלים בתורה ובמצוה ביראה ובאהבה שהן י"ה. ומיד כשמשתדלים בהן ביראה ואהבה - יש שבועה לקב"ה בי"ה שהן יראה ואהבה, להעביר אותם מעולם הנשמה, משום שאותם חשוכים מפרידים בין י"ה ובין ו"ה, כמו שפירשוהו שכתוב ' ׳כי יד על כס יה׳ (שמות יז, טז) ', ובאותה שעה נאמר באדם 'לבשו שמים קדרות' וגו', ובאותה שעה שמוסרים הקדרות והחושך מן הנשמה, מיד ' ׳כל הנשמה תהלל יה׳ (תהלים קנ, ו) '. ומיהם אלה החשוכים? אלה סמאל ונחש, ומי גרם להם לשלוט עליהם? אלא סוד הפסוק מלמד: ' ׳כי אם עונתיכם היו מבדלים בינכם לבין אלהיכם׳ (ישעיה נט, ב) ', ודוד בגללם אמר ' ׳גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך׳ (תהלים קיט, יח) '.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: וחשכו הרואות. שאלו הן שתי רואות, והן שתי עיינין, נפשא ורוחא, אור ונר, ואמר השמש והאור שהן דו"נ שבאור וכן הירח והכוכבים שבנוק':

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: