ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 11: תיקון י - בראשית שי"ר תא"ב, עלית השכינה וירידתה בשמע ובתפלין › פיסקה 6 (כא ע"ב)

התורה נשר הפה - ובלא יראה ואהבה אינה פורחת למעלה

תיקוני זוהר · תיקון י - בראשית שי"ר תא"ב, עלית השכינה וירידתה בשמע ובתפלין · מאמר 11 · פיסקה 6 · דף כא ע"ב

לשון הזוהר

ו' דָּא אוֹרַיְיתָא דְשַׁרְיָא בְפוּמָא, ° וּבְרוּחָא דְפוּמָא פָרְחַת נֶשֶׁר, דְּנֶשֶׁר אִיהוּ פוּמָא, תְּרֵין גַּדְפוֹי דִּילֵיהּ תְּרֵין שִׂפְוָון, וַעֲלָהּ אִתְּמַר ׳כִּי ° עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל ° וּבַעַל כְּנָפַיִם יַגִּיד דָּבָר׳ (קהלת י, כ), וְדָא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, ° דְּחָכְמָה וּבִינָה אִינוּן נִסְתָּרוֹת בְּמוֹחָא וְלִבָּא בִּרְחִימוּ וּדְחִילוּ, וְאוֹרַיְיתָא בְלָא דְחִילוּ וּרְחִימוּ ° לָא פָרְחַת לְעִילָא, ° ובהאי נֶשֶׁר (נ"א וְכֶתֶר בֵּיה) ּ תַּלְיָין בָּנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי, ° דְּאִיהוּ מַזָּלָא דְכֻלְּהוּ, וְאִיהוּ לָא תַלְיָא בְּמַזָּלָא, וּבְגִין דָּא אוּקְמוּהוּ בָּנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי לַאו בִּזְכוּתָא תַלְיָא מִלְתָא, אֶלָּא בְּמַזָּלָא תַלְיָא מִלְתָא, דְּמִצְוָה אִיהוּ זְכוּתָא. ה' זְעִירָא דְמוּת אָדָם, בָּהּ אִשְׁתַּלִּים יהו״ה, וְהִיא מַלְכוּתָא קַדִּישָׁא, אִיהִי מִצְוָה, עֲשִׂיַּית פִּקּוּדִין, דְּאִיהִי שַׁרְיָא ° בְּרַמַ״ח אֵבָרִים, וְתוֹרָה וּמִצְוָה עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר ׳וְהַנִּגְלוֹת לָנוּ׳ (דברים כט, כח), וּמִצְוָה בְּלָא דְחִילוּ וּרְחִימוּ לָא יְכִילַת לְסַלְקָא וּלְמֵיקַם קֳדָם י״ה (נ"א י"י). אִיהִי כְלִילָא דְכֹלָא, ° וְעַל כֹּלָּא אָדָ״ם, יו״ד ה״א וא״ו ה״א, דָא מַחֲשָׁבָה, דְסָלִיק כֹּלָּא עַד אֵין סוֹף, ° בְּמַלְכוּתָא אִשְׁתַּלִּים כֹּלָּא עִילָא וְתַתָּא.

תרגום

וָא"ו - זוֹ הַתּוֹרָה הַשּׁוֹרָה בַּפֶּה, וּבְרוּחַ הַפֶּה פּוֹרֵחַ נֶשֶׁר, שֶׁהַנֶּשֶׁר הוּא הַפֶּה, שְׁתֵּי כְּנָפָיו - שְׁתֵּי שְׂפָתָיו, וְעָלָיו נֶאֱמַר ׳כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל וּבַעַל כְּנָפַיִם יַגִּיד דָּבָר׳ (קהלת י, כ), וְזֶה עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, שֶׁחָכְמָה וּבִינָה נִסְתָּרוֹת בַּמֹּחַ וּבַלֵּב בְּאַהֲבָה וְיִרְאָה, וְתוֹרָה בְּלֹא יִרְאָה וְאַהֲבָה אֵינָהּ פּוֹרַחַת לְמַעְלָה. וּבְנֶשֶׁר זֶה תְּלוּיִים בָּנִים חַיִּים וּמְזוֹנוֹת, שֶׁהוּא מַזָּלָם שֶׁל כֻּלָּם, וְהוּא אֵינוֹ תָּלוּי בְּמַזָּל, וּמִשּׁוּם כָּךְ אָמְרוּ, בָּנִים חַיִּים וּמְזוֹנוֹת אֵין הַדָּבָר תָּלוּי בִּזְכוּת, אֶלָּא בְּמַזָּל תָּלוּי הַדָּבָר, שֶׁהַמִּצְוָה הִיא הַזְּכוּת. הֵ"א זְעִירָה, דְּמוּת אָדָם, בָּהּ נִשְׁלָם יהו"ה, וְהִיא הַמַּלְכוּת הַקְּדוֹשָׁה, הִיא הַמִּצְוָה, עֲשִׂיַּת הַמִּצְווֹת, שֶׁהִיא שׁוֹרָה בְּרַמַ"ח אֵבָרִים. וְתוֹרָה וּמִצְוָה, עֲלֵיהֶן נֶאֱמַר ׳וְהַנִּגְלֹת לָנוּ׳ (דברים כט, כח), וּמִצְוָה בְּלֹא יִרְאָה וְאַהֲבָה אֵינָהּ יְכוֹלָה לַעֲלוֹת וְלַעֲמֹד לִפְנֵי י"ה. הִיא כְּלוּלָה מִן הַכֹּל, וְעַל הַכֹּל - אָדָ"ם, יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א, זוֹ מַחֲשָׁבָה, שֶׁמַּעֲלָה אֶת הַכֹּל עַד אֵין סוֹף, בְּמַלְכוּת נִשְׁלָם הַכֹּל, מַעְלָה וּמַטָּה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ו' דא אורייתא דשריא בפומא, ° וברוחא דפומא פרחת נשר, דנשר איהו פומא, תרין גדפוי דיליה תרין שפוון, ועלה אתמר ׳כי ° עוף השמים יוליך את הקול ° ובעל כנפים יגיד דבר׳ (קהלת י, כ), ודא עמודא דאמצעיתא, ° דחכמה ובינה אינון נסתרות במוחא ולבא ברחימו ודחילו, ואורייתא בלא דחילו ורחימו ° לא פרחת לעילא, ° ובהאי נשר (נ"א וכתר ביה) תליין בני חיי ומזוני, ° דאיהו מזלא דכלהו, ואיהו לא תליא במזלא, ובגין דא אוקמוהו בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מלתא, אלא במזלא תליא מלתא, דמצוה איהו זכותא. ה' זעירא דמות אדם, בה אשתלים יהו״ה, והיא מלכותא קדישא, איהי מצוה, עשיית פקודין, דאיהי שריא ° ברמ״ח אברים, ותורה ומצוה עלייהו אתמר ׳והנגלות לנו׳ (דברים כט, כח), ומצוה בלא דחילו ורחימו לא יכילת לסלקא ולמיקם קדם י״ה (נ"א י"י). איהי כלילא דכלא, ° ועל כלא אד״ם, יו״ד ה״א וא״ו ה״א, דא מחשבה, דסליק כלא עד אין סוף, ° במלכותא אשתלים כלא עילא ותתא.

התרגום: וא"ו - זו התורה השורה בפה, וברוח הפה פורח נשר, שהנשר הוא הפה, שתי כנפיו - שתי שפתיו, ועליו נאמר ׳כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר׳ (קהלת י, כ), וזה עמודא דאמצעיתא, שחכמה ובינה נסתרות במח ובלב באהבה ויראה, ותורה בלא יראה ואהבה אינה פורחת למעלה. ובנשר זה תלויים בנים חיים ומזונות, שהוא מזלם של כלם, והוא אינו תלוי במזל, ומשום כך אמרו, בנים חיים ומזונות אין הדבר תלוי בזכות, אלא במזל תלוי הדבר, שהמצוה היא הזכות. ה"א זעירה, דמות אדם, בה נשלם יהו"ה, והיא המלכות הקדושה, היא המצוה, עשית המצוות, שהיא שורה ברמ"ח אברים. ותורה ומצוה, עליהן נאמר ׳והנגלת לנו׳ (דברים כט, כח), ומצוה בלא יראה ואהבה אינה יכולה לעלות ולעמד לפני י"ה. היא כלולה מן הכל, ועל הכל - אד"ם, יו"ד ה"א וא"ו ה"א, זו מחשבה, שמעלה את הכל עד אין סוף, במלכות נשלם הכל, מעלה ומטה.

מן המפרשים

אור יקר: יו״ד ה״א וא״ו ה״א, מפני ששמות הספירות מרובעות יהו״ה מצד הבינה, ושמותם מעושרים בסוד החכמה, וכיון שהכסא מתכונן בחסד, היושב עליו בסוד החכמה מתכונן, שהחכמה רוכבת על החסד כנודע, וכשתקבץ עשרה פעמים מ״ה יעלה אמ״ת, ולזה אמר.

ביאור הגר"א: באות ו' כו' עמודא דאמצעיתא. שנחתא מי', רישא דא' - בו':

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה:

ועוד 4 פסוקים. אינדקס הפסוקים