קרבן המילה כקרבן הבהמה לשמונה ימים ויכה שעוברת עליו שבת סוד ברית הקדש
תזריע · וביום השמיני ימול - סוד ברית הקדש והעברת הערלה לעפר כנחש · מאמר 9 · פיסקה 6 · דף מד ע"א
לשון הזוהר
וְקָרְבְּנָא דָּא, כְּגַוְונָא דְּקָרְבְּנָא דִּבְעִירָא, דָּא לַח' יוֹמִין, וְדָא לַח' יוֹמִין, דִּכְתִּיב, ׳וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יִרָצֶּה׳, בְּמַאי יִרָצֶּה. בְּמֶעְבַּר עָלֵיהּ חַד שַׁבְּתָא, כֵּיוָן דְּאַעְבָּר עָלֵיהּ חַד שַׁבְּתָא, כְּדֵין יִרָצֶּה דָּא לְקָרְבְּנָא, וְדָא לְקָרְבְּנָא. אֲמַאי. בְּגִין דְּאִתְדְּבַק וְאִזְדְּמַן לְגַבֵּי הַהוּא שַׁבָּת, רָזָא דִּבְרִית קַדִּישָׁא, וְעַל דָּא כֹּלָּא בְּרָזָא עִלָּאָה אִיהוּ. (ע"כ רעיא מהימנא)
תרגום
וְהַקָּרְבָּן הַזֶּה, כְּמוֹ קָרְבַּן הַבְּהֵמָה. זֶה לִשְׁמֹנָה יָמִים, וְזֶה לִשְׁמֹנָה יָמִים, שֶׁכָּתוּב ׳וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יֵרָצֶה׳ (ויקרא כב, כז) - בַּמֶּה יֵרָצֶה? בָּזֶה שֶׁעוֹבֶרֶת עָלָיו שַׁבָּת אַחַת. כֵּיוָן שֶׁעוֹבֶרֶת עָלָיו שַׁבָּת אַחַת, אָז זֶה ׳יֵרָצֶה לְקָרְבָּן׳, וְזֶה לְקָרְבָּן. לָמָּה? מִשּׁוּם שֶׁנִּדְבָּק וְנִזְדַּמֵּן אֶל אוֹתָהּ הַשַּׁבָּת, סוֹד בְּרִית הַקֹּדֶשׁ, וְעַל כֵּן הַכֹּל הוּא בְּסוֹד עֶלְיוֹן. (ע"כ רעיא מהימנא).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וקרבנא דא, כגוונא דקרבנא דבעירא, דא לח' יומין, ודא לח' יומין, דכתיב, ׳ומיום השמיני והלאה ירצה׳, במאי ירצה. במעבר עליה חד שבתא, כיון דאעבר עליה חד שבתא, כדין ירצה דא לקרבנא, ודא לקרבנא. אמאי. בגין דאתדבק ואזדמן לגבי ההוא שבת, רזא דברית קדישא, ועל דא כלא ברזא עלאה איהו. (ע"כ רעיא מהימנא)
התרגום: והקרבן הזה, כמו קרבן הבהמה. זה לשמנה ימים, וזה לשמנה ימים, שכתוב ׳ומיום השמיני והלאה ירצה׳ (ויקרא כב, כז) - במה ירצה? בזה שעוברת עליו שבת אחת. כיון שעוברת עליו שבת אחת, אז זה ׳ירצה לקרבן׳, וזה לקרבן. למה? משום שנדבק ונזדמן אל אותה השבת, סוד ברית הקדש, ועל כן הכל הוא בסוד עליון. (ע"כ רעיא מהימנא).
מן המפרשים
הסולם: וקרבנא דא כגוונא וכו׳: וקרבן הזה, הוא כמו קרבן מן הבהמה, כי זה לח׳ ימים וזה לח׳ ימים, שכתוב, ומיום השמיני והלאה ירצה. במה ירצה. הוא, מפני שעבר עליו שבת אחד. כי בין ח׳ ימים מוכרח להיות שבת אחד. כיון שעבר עליו שבת אחד, אז ירצה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: