וביום השמיני ימול
סוד ברית הקדש והעברת הערלה לעפר כנחש
וביום השמיני ימול בשר ערלתו - סוד ה ליראיו וברית הקדש לא לגלות לכל
׳וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ׳ (ויקרא יב, ג). מִצְוָה זוֹ לָמוּל לִשְׁמֹנָה יָמִים מִילַת בְּרִיתיש במצווה זו הַקֹּדֶשׁ. סוֹד עֶלְיוֹן, יותר משאר מצוות, ולכן נקרא י'סוד [י' זעירא וסוד], שֶׁכָּתוּבבמצווה הזו ׳סוֹד ה' לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם׳ (תהלים כה, יד) - לְמִי? מודיעים את אותו הסוד לְאוֹתָם יְרֵאָיו, אוֹתָם יִרְאֵי חֵטְא, שלגדול יראתם לא פגמו בקדושת הברית, שֶׁהֲרֵי סוֹד הַבְּרִית הַקָּדוֹשׁ לֹא רָאוּי לְגַלּוֹת, אלא רַק לָהֶם. וְאֶת סוֹד הַבְּרִית הַקָּדוֹשׁ הֲרֵי פֵּרְשׁוּהוּ, בסוף פרשת לך לך וְנִתְבָּאֵר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת.
בלשון הזוהר
רעיא מהימנא ׳וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ׳ (ויקרא יב, ג). פִּקּוּדָא דָּא, לְמִגְזַר לִתְמַנְיָּא יוֹמִין גְּזִירוּ דְּקַּיָּימָא קַדִּישָׁא. רָזָא עִלָּאָה, דִּכְתִּיב, ׳סוֹד יהו"ה לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם׳ (תהילים כה, יד). לְמַאן, לְאִינּוּן יְרֵאָיו אִינּוּן דַּחֲלֵי חַטָאָה, דְּהָא רָזָא דְּקַּיָּימָא קַדִּישָׁא לָא אִתְחֲזִי לְגַלָּאָה בַּר לְהוּ. וְרָזָא דְּקַּיָּימָא קַדִּישָׁא, הָא אוּקְמוּהָ וְאִתְּמַר בְּכַמָּה דּוּכְתִּין.
יום השמיני אות ברית הקדש שמיני לכל הדרגות להעביר הערלה מלפני הברית
וְסוֹד זֶהשל מילה לִשְׁמֹנָה יָמִיםאינו רק חיוב על האב אלא הוּא חִיּוּב עַל הָעוֹלָם, לְכָל הָעָם הַקָּדוֹשׁ, שאם אין אב, המצווה מוטלת על ב"ד למולו שֶׁכָּתוּב ׳וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ (וכעין זה דרשו חז"ל בקדושין כט. מפסוק המול לכם כל בשר).׳ (ויקרא יב, ג) - יוֹם הַשְּׁמִינִי - זֶהוּ אוֹת בְּרִית הַקֹּדֶשׁ, יסוד דז"א וְהוּא שְׁמִינִי לְכָל הַדְּרָגוֹת, כשנמנה מן החכמה ולמטה [לפי שהכתר אינו בכלל מספר הספירות] וּמִילַת אוֹתוֹ הַבְּרִיתאינה כשאר כריתת ברית מצד עצם הברית, אלא כדי לְהַעֲבִיר אוֹתָהּ עָרְלָההעומדת מצד הנחש נוקבא דקליפה מִלִּפְנֵי הַבְּרִית. שהוא יסוד דז"א
בלשון הזוהר
וְרָזָא דָּא, לַח' יוֹמִין, אִיהוּ חִיוּבָא עַל עָלְמָא, לְכָל עַמָּא קַדִּישָׁא. דִּכְתִּיב, ׳וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ׳. יוֹם הַשְּׁמִינִי, דָּא הוּא אָת קַיָּימָא קַדִּישָׁא, וְאִיהוּ תְּמִינָאָה לְכָל דַּרְגִּין. וּגְזִירוּ דְּהַהוּא קַיָּימָא, לְאַעְבְּרָא הַהוּא עָרְלָה. מִקַּמֵּי בְּרִית.
כשמעבירים הערלה הקבה מכנס פמליא להעביר הערלה למעלה ומתקינים לה כלי עפר
שֶׁהֲרֵי בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן שֶׁמִּתְכַּנְּסִים הָעָם הַקָּדוֹשׁבמעמד הברית לְהַעֲבִיר אוֹתָהּ הָעָרְלָה מִלִּפְנֵי הַבְּרִית, הקב"ה מְכַנֵּס אֶת כָּל הַפָּמַלְיָא שֶׁלּוֹ וּמִתְגַּלֶּה וַדַּאי[כעין מעשה הגילוי שנעשה למטה] כדי לְהַעֲבִיר אֶת אוֹתָהּ הָעָרְלָההעומדת מצד נוק' דקליפה לְמַעְלָה מִלִּפְנֵי בְּרִית הַקָּדוֹשׁ. יסוד דז"א שֶׁהֲרֵי כָּל הַמַּעֲשִׂים שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים לְמַטָּה, מְעוֹרְרִיםונפעלים בשורש מַעֲשֶׂה לְמַעְלָה. וּבְאוֹתוֹ זְמַן נִדְחֵית אוֹתָהּ הָעָרְלָה מִכָּלשורש נשמות הָעָם הַקָּדושׁ לְמַעְלָה, וּמַתְקִינִים לְאותָהּ הָעָרְלָה כְּלִי אֶחָד עִם עָפָר לְהַשְׁרוֹת אוֹתָהּ הָעָרְלָה בְּתוֹכוֹ, לתת מזון ואוכל לנחש בְּסוֹד הַכָּתוּב ׳וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹובסוד ׳ (ישעיה סה) - ׳וְעָפָר תֹּאכַל כָּל יְמֵי חַיֶּיךְ׳ (בראשית ג, יד).
בלשון הזוהר
דְּהָא בְּהַהוּא זִמְנָא דְּמִתְכַּנְשֵׁי עַמָּא קַדִּישָׁא לְאַעְבְּרָא הַהוּא עָרְלָה מִקַּמֵּי בְּרִית, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כָּנִישׁ כָּל פָּמַלְיָא דִּילֵיהּ, וְאִתְגְּלֵי וַדַּאי לְאַעְבְּרָא לְהַהוּא עָרְלָה לְעֵילָּא, מִקַּמֵּי בְּרִית קַיָּימָא קַדִּישָׁא. דְּהָא כָּל עוֹבָדִין דְּיִשְׂרָאֵל עַבְדִּין לְתַתָּא, מִתְעָרֵי עוֹבָדָא לְעֵילָּא. וּבְהַהוּא זִמְנָא אִתְדַּחְיָיא הַהוּא עָרְלָה, מִכָּל עַמָּא קַדִּישָׁא לְעֵילָּא. וּלְהַהוּא עָרְלָה מְתַקְּנֵי מָאנָא חֲדָא בְּעַפְרָא, לְאַשְׁרָאָה הַהוּא עָרְלָה בְּגַוִיהּ. בְּרָזָא דִּכְתִּיב, ׳וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ׳ (ישעיהו סה, כה). ׳וְעָפָר תֹּאכַל כָּל יְמֵי חַיְּיךָ׳ (בראשית ג, יד).
כדרך שהנחש הועבר ומדורו בעפר כך מתקינים לערלה עפר להיות בו מדורה
מִכָּאןיש ללמוד שֶׁלֹּא צָרִיךְ לִנְהֹג בִּזָּיוֹן בַּמָּקוֹם הַהוּא. בס"א, אלא שיש להאכילו גם בחלק החיצוני ביותר אַף עַל גַּב שֶׁמַּעֲבִירִים אוֹתוֹ מֵהַבְּרִית הַזּוֹ, וּמְקוֹמוֹשל הערלה כַּאֲשֶׁר נִפְרָד מֵהַבְּרִית הַזּוֹ הוּא עָפָר, (שֶׁהִנֵּה) שֶׁהֲרֵי אַחַר שֶׁהַנָּחָשׁ הַהוּא הָעֳבַר מִלִּפְנֵי הָאָדָם,לאחר חטאו הקב"ה שָׂם לוֹ אֶת מְדוֹרוֹ בֶּעָפָר, שֶׁכָּתוּב ׳וְעָפָר תֹּאכַל כָּל יְמֵי חַיֶּיךְ׳ (בראשית ג, יד) - וְכֵיוָן שהקב"ה כְּשֶׁהֶעֱבִיר אוֹתוֹ מִלִּפְנֵי אָדָם, בערב שבת בראשית שָׂם מְדוֹרוֹ בֶּעָפָר וְהִתְקִין אוֹתוֹ, כָּךְ בְּאוֹתוֹ גָּוֶן מַמָּשׁ אָנוּ צְרִיכִים כְּשֶׁמַּעֲבִירִים אֶת הָעָרְלָה, לְהַתְקִין לָהּ עָפָר שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ הַמָּדוֹר שֶׁלּוֹ.
בלשון הזוהר
מִכָּאן, (תיקון ס"א) דְּלָא אִצְּטְרִיךְ לְאַנְהֲגָא קְלָנָא בְּהַהוּא אֲתַר, אַף עַל גַּב דִּמְעַבְרֵי לֵיהּ מִקַּמֵּי הַאי בְּרִית, וְדוּכְתֵיהּ, כַּד מִתְעַבְּרָא מֵהַאי בְּרִית, עַפְרָא אִיהוּ, (ס"א דהא) דְּהָרֵי בָּתַר דְּהַהוּא נָחָשׁ אִתְעַבָּר מִקַּמֵּי אָדָם, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שַׁוִּי לֵיהּ מָדוֹרֵיהּ בֶּעָפָר, דִּכְתִּיב ׳וְעָפָר תֹּאכַל כָּל יְמֵי חַיְּיךָ׳. וְכֵיוָן דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כַּד אַעְבָּר לֵיהּ מִקַּמֵּי אָדָם שַׁוִּי מָדוֹרֵיהּ בְּעַפְרָא וְאַתְקִין לֵיהּ, כַּךְ בְּהַהוּא גַּוְונָא מַמָּשׁ, אֲנָן צְּרִיכִין כַּד מְעַבְּרִין לַעָרְלָה, לְאִתְתַּקְנָא לֵיהּ עַפְרָא, לְמֶהֱוִי בֵּיהּ מָדוֹרֵיהּ.
כל אדם צריך להקריב את בנו קרבן להקבה בשמחה להכניסו תחת כנפי השכינה
כָּל אָדָם צָרִיךְ לְהַקְרִיב אוֹתוֹ בֵּןבשעת ברית המילה, כעין קָרְבָּן להקב"ה, בְּשִׂמְחָה, בִּרְצוֹן הַלֵּב, לְהַכְנִיסוֹ תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, וְנֶחְשָׁב לִפְנֵי הקב"ה שֶׁהוּא קָרְבָּן שָׁלֵם שֶׁיִּתְקַבֵּל בְּרָצוֹן. לריח ניחוח, כי בהעברת הערלה התינוק נכנס תחת כנפי השכינה
בלשון הזוהר
כָּל בַּר נָשׁ אִצְּטְרִיךְ לְקָרְבָא הַהוּא בְּרָא קָרְבְּנָא לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּחֶדְוָה, בִּרְעוּ דְּלִבָּא, לְמֵיעַל לֵיהּ תְּחוֹת גַּדְפּוֹי דִּשְׁכִינְתָּא, וְאִתְחַשָּׁב קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּאִיהוּ קָרְבְּנָא, שְׁלִים לְאִתְקַבְּלָא בְּרַעֲוָא.
קרבן המילה כקרבן הבהמה לשמונה ימים ויכה שעוברת עליו שבת סוד ברית הקדש
וְהַקָּרְבָּן הַזֶּה, מעשה הברית לשמונה ימים הוא כְּמוֹ קָרְבַּן הַבְּהֵמָה. זֶההתינוק נימול לִשְׁמֹנָה יָמִים, וְזֶה נראה לקרבן לִשְׁמֹנָה יָמִים, שֶׁכָּתוּב ׳וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יֵרָצֶה׳ (ויקרא כב, כז) - בַּמֶּה יֵרָצֶה? ומה יש דווקא בזה שעובר עליו שמונה ימים ומשיב בָּזֶה שֶׁעוֹבֶרֶת עָלָיו שַׁבָּת אַחַת. היא המלכות כֵּיוָן שֶׁעוֹבֶרֶת עָלָיו שַׁבָּת אַחַת, אָז זֶההקרבן ׳יֵרָצֶה לְקָרְבָּן׳, לייחד היסוד עם המלכות וְזֶההתינוק יירצה לְקָרְבָּן. במעשה הברית והפרדת הערלה מן הגוף לָמָּה? מִשּׁוּם שֶׁנִּדְבָּק וְנִזְדַּמֵּן אֶל אוֹתָהּ הַשַּׁבָּת, כי בשבת נמצא היסוד בכל שלמותו שהיא ב סוֹד בְּרִית הַקֹּדֶשׁ, א. שהיא במדרגת 'יסוד' שענינה 'אות' מצד הזמן כנגד הברית מצד האדם ב. ואף ברית נקראת שבת כמ"ש אות היא ברית עולם. וְעַל כֵּן הַכֹּל הוּא בְּסוֹד עֶלְיוֹן. לקבל ממנו הארה לתיקון ברית הקודש (ע"כ רעיא מהימנא).
בלשון הזוהר
וְקָרְבְּנָא דָּא, כְּגַוְונָא דְּקָרְבְּנָא דִּבְעִירָא, דָּא לַח' יוֹמִין, וְדָא לַח' יוֹמִין, דִּכְתִּיב, ׳וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יִרָצֶּה׳ (ויקרא כב, כז), בְּמַאי יִרָצֶּה. בְּמֶעְבַּר עָלֵיהּ חַד שַׁבְּתָא, כֵּיוָן דְּאַעְבָּר עָלֵיהּ חַד שַׁבְּתָא, כְּדֵין יִרָצֶּה דָּא לְקָרְבְּנָא, וְדָא לְקָרְבְּנָא. אֲמַאי. בְּגִין דְּאִתְדְּבַק וְאִזְדְּמַן לְגַבֵּי הַהוּא שַׁבָּת, רָזָא דִּבְרִית קַדִּישָׁא, וְעַל דָּא כֹּלָּא בְּרָזָא עִלָּאָה אִיהוּ. (ע"כ רעיא מהימנא)
אין קדוש כה
סוד קדשת הקבה שאינה כקדשת הנבראים ואין צור כאלהינו
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.