כשיוצאת לעולם מזדמן לה הצלם ומשתתף עמה וימי האדם תלויים בו
תזריע · בשעה שאדם מתקדש להזדוג - סוד רוח המפקד לממנה על ההריון והצלם העליון · מאמר 5 · פיסקה 8 · דף מג ע"ב
לשון הזוהר
כַּד נָפִיק לְעָלְמָא, אִזְדְּמַן הַהוּא צוּלְמָא לְגַבֵּיהּ, וְאִשְׁתְּתַף בַּהֲדֵּיהּ, וְאִתְרַבֵּי עִמֵּיהּ. כְּמָה דְּאִתְּמַר, ׳אַךְ בְּצֶלֶם יִתְהַלֶּךְ אִישׁ׳ (תהילים לט, ז). וּבְהַהוּא צֶלֶם אִשְׁתָּתָּפוּ (אשתכחו) יוֹמוֹי דְּבַר נָשׁ, וְתַּלְיָין בֵּיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳כִּי תְמוֹל אֲנַחְנוּ וְלֹא נֵדָע כִּי צֵל יָמֵינוּ עֲלֵי אָרֶץ׳ (איוב ח, ט). ׳כִּי צֵל יָמֵינוּ׳ - וַדַּאי. וּמִן יוֹמָא דְּמִתְעַבְּרָא אִתְּתָא עַד יוֹמָא דְּאוֹלִידַת, לָא יַדְעִין בְּנֵי נָשָׁא עוֹבָדוֹי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כַּמָּה אִינּוּן רַבְרְבִין, וְכַמָּה אִינּוּן עִלָּאִין. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳מַה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יהו"ה וְגוֹ'׳ (תהילים קד, כד).
תרגום
כְּשֶׁיּוֹצֵאת לָעוֹלָם, מִזְדַּמֵּן לָהּ אוֹתוֹ הַצֶּלֶם, וּמִשְׁתַּתֵּף עִמָּהּ, וּמִתְגַּדֵּל עִמָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳אַךְ בְּצֶלֶם יִתְהַלֶּךְ אִישׁ׳ (תהלים לט, ז) - וּבְאוֹתוֹ הַצֶּלֶם מִשְׁתַּתְּפִים (נִמְצָאִים) יְמֵי הָאָדָם וּתְלוּיִים בּוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳כִּי תְמוֹל אֲנַחְנוּ וְלֹא נֵדָע כִּי צֵל יָמֵינוּ עֲלֵי אָרֶץ׳ (איוב ח, ט) - ׳כִּי צֵל יָמֵינוּ׳ - וַדַּאי. וּמִיּוֹם שֶׁמִּתְעַבֶּרֶת הָאִשָּׁה עַד הַיּוֹם שֶׁמּוֹלִידָה, לֹא יוֹדְעִים בְּנֵי אָדָם אֶת מַעֲשֵׂי הקב"ה כַּמָּה הֵם גְּדוֹלִים וְכַמָּה הֵם עֶלְיוֹנִים. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךְ ה' וְגוֹ'׳ (תהלים קד, כד).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כד נפיק לעלמא, אזדמן ההוא צולמא לגביה, ואשתתף בהדיה, ואתרבי עמיה. כמה דאתמר, ׳אך בצלם יתהלך איש׳ (תהילים לט, ז). ובההוא צלם אשתתפו (אשתכחו) יומוי דבר נש, ותליין ביה, הדא הוא דכתיב, ׳כי תמול אנחנו ולא נדע כי צל ימינו עלי ארץ׳ (איוב ח, ט). ׳כי צל ימינו׳ - ודאי. ומן יומא דמתעברא אתתא עד יומא דאולידת, לא ידעין בני נשא עובדוי דקודשא בריך הוא, כמה אינון רברבין, וכמה אינון עלאין. הדא הוא דכתיב, ׳מה רבו מעשיך יהו"ה וגו'׳ (תהילים קד, כד).
התרגום: כשיוצאת לעולם, מזדמן לה אותו הצלם, ומשתתף עמה, ומתגדל עמה, כמו שנאמר ׳אך בצלם יתהלך איש׳ (תהלים לט, ז) - ובאותו הצלם משתתפים (נמצאים) ימי האדם ותלויים בו. זהו שכתוב ׳כי תמול אנחנו ולא נדע כי צל ימינו עלי ארץ׳ (איוב ח, ט) - ׳כי צל ימינו׳ - ודאי. ומיום שמתעברת האשה עד היום שמולידה, לא יודעים בני אדם את מעשי הקב"ה כמה הם גדולים וכמה הם עליונים. זהו שכתוב ׳מה רבו מעשיך ה' וגו'׳ (תהלים קד, כד).
מן המפרשים
אור החמה: דף מ "ג ע"ב כי שם יהו"ה הוא המתפשט בכל הספי' וזהו לך ה' הגדולה וגומר כי כולם הן שלו והוא נשמתם וכן פי' לך ה' הצדקה כלו' כי הצדקה שהיא הת"ת הוא מלבוש לשם יהו"ה כנודע. וגם נודע היות צדקה בת"ת הנק' תורה ושם יהו"ה ג"כ הוא בת"ת וזה…
הסולם: כד נפיק לעלמא וכו׳: כשיוצאת לעולם, מזדמן לה אותו הצלם, ומשתתף עמה, וגדל עמה. כמו שנאמר, אך בצלם יתהלך איש. ובצלם ההוא משתתפים ימיו של האדם ותלוים בו, שאם הוא מסתלק נפטר האדם מן העולם, (כנ״ל ויקרא אות ר״י) ז״ש, כי תמול אנחנו…
מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: כד נפיק לעלמא שאז מתפשטת קומתו וגם נפשו נכנסת בתוכו ולכך צריך הצלם ליכנס בתוכו של הילד כדי שתכנס הנפש בתוך הצלם וכמו כן יקיפהו מבחוץ לסעדו ולשמרו וזהו אזדמן לגביה מבחוץ להקיפו ולהלבישו שמיד בצאתו מזומן ומוכן הצלם לכך ואשתתף…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: