בכל מעשי האדם צריך להזכיר השם הקדוש שלא ישרה עליו הסטרא אחרא בשתי ובערב
תזריע · מערת המצרעים של סרוניא - מעשה ברבי יצחק והמכשפים בנחשים שחורים · מאמר 34 · פיסקה 12 · דף נב ע"א
לשון הזוהר
אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, בְּכָל עוֹבָדוֹי דְּבַּר נָשׁ, לִבְעֵי לֵיהּ דְּלִהֱווֹן כֻּלְּהוּ לִשְׁמָא קַדִּישָׁא. מַאי לִשְׁמָא קַדִּישָׁא. לְאַדְכְּרָא בְּפוּמֵיהּ שְׁמָא קַדִּישָׁא עַל כָּל מַה דְּאִיהוּ עָבִיד, דְּכֹלָּא הוּא לְפוּלְחָנֵיהּ, וְלָא יִשְׁרֵי עֲלוֹי סִטְרָא אָחֳרָא. בְּגִין דְּאִיהוּ זַמִּין תְּדִירָא לְגַבֵּי בְּנֵי נָשָׁא, וְיָכִיל לְאַשְׁרָאָה עַל הַהוּא עֲבִידְתָּא. וְעַל דָּא, הַשְּׁתִּי אוֹ הָעֵרֶב הֲוָה אִסְתְּאַב, וְשַׁרְיָא עָלֵיהּ רוּחַ מִסְאֲבָא. וּמַה בְּהַאי כַּךְ, מַאן דְּפָקִיד מִלּוֹי לְסִטְרָא אָחֳרָא דְּלָא אִצְטְרִיךְ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב ׳וְנִשְׁמַרְתָּ מִכָּל דָּבָר רָע׳ (דברים כג, י).
תרגום
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, בְּכָל מַעֲשֵׂי הָאָדָם צָרִיךְ שֶׁכֻּלָּם יִהְיוּ לַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ. מַה זֶּה לַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ? לְהַזְכִּיר בְּפִיו אֶת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ עַל כָּל מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה שֶׁהַכֹּל הוּא לַעֲבוֹדָתוֹ, וְלֹא יִשְׁרֶה עָלָיו הַסִּטְרָא אַחֲרָא, מִשּׁוּם שֶׁהוּא תָּמִיד מְזֻמָּן לִבְנֵי הָאָדָם וְיָכוֹל לִשְׁרוֹת עַל אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה. וְעַל כֵּן, הַשְּׁתִי אוֹ הָעֵרֶב הָיָה נִטְמָא, וְשׁוֹרָה עָלָיו רוּחַ טֻמְאָה. וּמַה בָּזֶה כָּךְ - מִי שֶׁמַּפְקִיד דְּבָרָיו לַסִּטְרָא אַחֲרָא שֶׁלֹּא צָרִיךְ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב, ׳וְנִשְׁמַרְתָּ מִכָּל דָּבָר רָע׳ (דברים כג, י).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי אלעזר, בכל עובדוי דבר נש, לבעי ליה דלהוון כלהו לשמא קדישא. מאי לשמא קדישא. לאדכרא בפומיה שמא קדישא על כל מה דאיהו עביד, דכלא הוא לפולחניה, ולא ישרי עלוי סטרא אחרא. בגין דאיהו זמין תדירא לגבי בני נשא, ויכיל לאשראה על ההוא עבידתא. ועל דא, השתי או הערב הוה אסתאב, ושריא עליה רוח מסאבא. ומה בהאי כך, מאן דפקיד מלוי לסטרא אחרא דלא אצטריך, על אחת כמה וכמה. ובגין כך כתיב ׳ונשמרת מכל דבר רע׳ (דברים כג, י).
התרגום: אמר רבי אלעזר, בכל מעשי האדם צריך שכלם יהיו לשם הקדוש. מה זה לשם הקדוש? להזכיר בפיו את השם הקדוש על כל מה שהוא עושה שהכל הוא לעבודתו, ולא ישרה עליו הסטרא אחרא, משום שהוא תמיד מזמן לבני האדם ויכול לשרות על אותו המעשה. ועל כן, השתי או הערב היה נטמא, ושורה עליו רוח טמאה. ומה בזה כך - מי שמפקיד דבריו לסטרא אחרא שלא צריך על אחת כמה וכמה. ומשום כך כתוב, ׳ונשמרת מכל דבר רע׳ (דברים כג, י).
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: