בני העולם לא משגיחים בכבוד רבונם - אל תהיו כסוס כפרד להבדל בקדשת עצמם
תזריע · אל תהיו כסוס כפרד - סוד זווג בני אדם בזמנים ידועים ועת רצון בחצות · מאמר 27 · פיסקה 1 · דף מט ע"ב
לשון הזוהר
אָמַר רִבִּי אַבָּא, חֲמֵינָא לְאִינְהוּ בְּנֵי עָלְמָא, דְּלָא מַשְׁגְּחָן, וְלָא יַדְעִין בִּיקָרָא דְּמָארֵיהוֹן, כְּתִיב בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל, ׳אֲשֶׁר הִבְדַּלְתִּי אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים׳ (ויקרא כ, כד) לִהְיוֹת לִי. וּכְתִיב, וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם ׳קְדוֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי יהו"ה׳. אִי אִינּוּן מִתְרַחֲקָן, אָן הוּא קְדוּשָּׁה דִּלְהוֹן, הָא רְעוּתָא דִּלְהוֹן אִתְרַחֲקַת מִנֵּיהּ. וּקְרָא אַכְרִיז וְאָמַר, ׳אַל תִּהְיוּ כְּסוּס כְּפֶרֶד אֵין הָבִין׳ (תהילים לב, ט), בְּמָה אִתְפָּרְשָׁן בְּנֵי נָשָׁא ׳מִסּוּס וָפֶרֶד׳, בִּקְדוּשָּׁה דְּגַרְמַיְיהוּ, לְאִשְׁתַּכְּחָא שְׁלֵימִין וּרְשִׁימִין מִכֹּלָּא.
תרגום
אָמַר רַבִּי אַבָּא, רָאִיתִי אוֹתָם בְּנֵי הָעוֹלָם שֶׁלֹּא מַשְׁגִּיחִים וְלֹא יוֹדְעִים בִּכְבוֹד רִבּוֹנָם. כָּתוּב בְּיִשְׂרָאֵל, ׳אֲשֶׁר הִבְדַּלְתִּי אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים׳ (ויקרא כ, כד) לִהְיוֹת לִי - וְכָתוּב (שם) וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם ׳קְדשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה'׳. אִם הֵם מִתְרַחֲקִים, אֵיפֹה הַקְּדֻשָּׁה שֶׁלָּהֶם? הֲרֵי רְצוֹנָם הִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ, וְהַכָּתוּב מַכְרִיז וְאוֹמֵר, ׳אַל תִּהְיוּ כְּסוּס כְּפֶרֶד אֵין הָבִין׳ (תהלים לב, ט) - בַּמֶּה נִפְרָדִים בְּנֵי אָדָם ׳מִסּוּס וּפֶרֶד׳? בִּקְדֻשַּׁת עַצְמָם, שֶׁיִּמָּצְאוּ שְׁלֵמִים וּרְשׁוּמִים מֵהַכֹּל.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי אבא, חמינא לאינהו בני עלמא, דלא משגחן, ולא ידעין ביקרא דמאריהון, כתיב בהו בישראל, ׳אשר הבדלתי אתכם מן העמים׳ (ויקרא כ, כד) להיות לי. וכתיב, והתקדשתם והייתם ׳קדושים כי קדוש אני יהו"ה׳. אי אינון מתרחקן, אן הוא קדושה דלהון, הא רעותא דלהון אתרחקת מניה. וקרא אכריז ואמר, ׳אל תהיו כסוס כפרד אין הבין׳ (תהילים לב, ט), במה אתפרשן בני נשא ׳מסוס ופרד׳, בקדושה דגרמייהו, לאשתכחא שלימין ורשימין מכלא.
התרגום: אמר רבי אבא, ראיתי אותם בני העולם שלא משגיחים ולא יודעים בכבוד רבונם. כתוב בישראל, ׳אשר הבדלתי אתכם מן העמים׳ (ויקרא כ, כד) להיות לי - וכתוב (שם) והתקדשתם והייתם ׳קדשים כי קדוש אני ה'׳. אם הם מתרחקים, איפה הקדשה שלהם? הרי רצונם התרחק ממנו, והכתוב מכריז ואומר, ׳אל תהיו כסוס כפרד אין הבין׳ (תהלים לב, ט) - במה נפרדים בני אדם ׳מסוס ופרד׳? בקדשת עצמם, שימצאו שלמים ורשומים מהכל.
מן המפרשים
הסולם: א״ר אבא חמינא וכו׳: אר״א, רואה אני אותם בני העולם, שאינם מסתכלים ואינם יודעים בכבוד אדונם, כתוב בישראל, אשר הבדלתי אתכם מן העמים להיות לי. וכתוב, והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני ה׳. ואם הם מתרחקים מהקב״ה, איפה היא הקדושה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: