אל תהיו כסוס כפרד
סוד זווג בני אדם בזמנים ידועים ועת רצון בחצות
בני העולם לא משגיחים בכבוד רבונם - אל תהיו כסוס כפרד להבדל בקדשת עצמם
אָמַר רַבִּי אַבָּא, רָאִיתִי אוֹתָם בְּנֵי הָעוֹלָם שֶׁלֹּא מַשְׁגִּיחִים וְלֹא יוֹדְעִים בִּכְבוֹד רִבּוֹנָם. כָּתוּב בְּיִשְׂרָאֵל, ׳אֲשֶׁר הִבְדַּלְתִּי אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים׳ (ויקרא כ, כד) לִהְיוֹת לִי - וְכָתוּב (שם) וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם ׳קְדשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה'׳. אִם הֵם מִתְרַחֲקִים, אֵיפֹה הַקְּדֻשָּׁה שֶׁלָּהֶם? הֲרֵי רְצוֹנָם הִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ, וְהַכָּתוּב מַכְרִיז וְאוֹמֵר, ׳אַל תִּהְיוּ כְּסוּס כְּפֶרֶד אֵין הָבִין׳ (תהלים לב, ט) - בַּמֶּה נִפְרָדִים בְּנֵי אָדָם ׳מִסּוּס וּפֶרֶד׳? בִּקְדֻשַּׁת עַצְמָם, שֶׁיִּמָּצְאוּ שְׁלֵמִים וּרְשׁוּמִים מֵהַכֹּל.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי אַבָּא, חֲמֵינָא לְאִינְהוּ בְּנֵי עָלְמָא, דְּלָא מַשְׁגְּחָן, וְלָא יַדְעִין בִּיקָרָא דְּמָארֵיהוֹן, כְּתִיב בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל, ׳אֲשֶׁר הִבְדַּלְתִּי אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים׳ (ויקרא כ, כד) לִהְיוֹת לִי. וּכְתִיב, וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם ׳קְדוֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי יהו"ה׳. אִי אִינּוּן מִתְרַחֲקָן, אָן הוּא קְדוּשָּׁה דִּלְהוֹן, הָא רְעוּתָא דִּלְהוֹן אִתְרַחֲקַת מִנֵּיהּ. וּקְרָא אַכְרִיז וְאָמַר, ׳אַל תִּהְיוּ כְּסוּס כְּפֶרֶד אֵין הָבִין׳ (תהילים לב, ט), בְּמָה אִתְפָּרְשָׁן בְּנֵי נָשָׁא ׳מִסּוּס וָפֶרֶד׳, בִּקְדוּשָּׁה דְּגַרְמַיְיהוּ, לְאִשְׁתַּכְּחָא שְׁלֵימִין וּרְשִׁימִין מִכֹּלָּא.
זווגם של בני אדם בזמנים ידועים - בחצות הלילה הקבה נכנס לגן עדן לצדיקים
וְעַל כֵּן זִוּוּגָם שֶׁל בְּנֵי אָדָם הוּא בִּזְמַנִּים יְדוּעִים, לְכַוֵּן הָרָצוֹן לְהִדָּבֵק בהקב"ה. וַהֲרֵי הֵעִירוּ, בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה הקב"ה נִכְנָס לְגַן עֵדֶן לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִם הַצַּדִּיקִים, וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מְשַׁבַּחַת אֶת הקב"ה, וְהִיא עֵת רָצוֹן לִדְבֹּק בָּהֶם.
בלשון הזוהר
וְעַל דָּא זִוּוּגָא דִּבְנֵי נָשָׁא הוּא בְּזִמְנִין יְדִיעָן, לְכַוְּונָא רְעוּתָא לְאִתְדַּבְּקָא בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְהָא אִתְּעֲרוּ, בְּפַלְגוּת לֵילְיָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָאל בְּגִנְתָּא דְּעֵדֶן, לְאִשְׁתַּעְשְׁעָא עִם צַדִּיקַיָּיא, וּכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מְשַׁבַּחַת לֵיהּ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְהִיא שַׁעֲתָא דִּרְעוּתָא לְאִתְדַּבְּקָא בְּהוּ.
החברים המשתדלים בתורה משתתפים בעת רצון וזווגם משבת לשבת לדבק בהקבה
וְהַחֲבֵרִים שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה, מִשְׁתַּתְּפִים עִם כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְשַׁבֵּחַ אֶת הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, וּמִתְעַסְּקִים בַּתּוֹרָה לִשְׁאָר בְּנֵי הָאָדָם, אָז עֵת רָצוֹן לְהִתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשַּׁת הקב"ה וּלְכַוֵּן רָצוֹן לִדְבֹּק בּוֹ. וְאוֹתָם הַחֲבֵרִים שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה, הַזִּוּוּג שֶׁלָּהֶם בְּשָׁעָה שֶׁנִּמְצָא זִוּוּג אַחֵר, וְזֶה מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת, לְכַוֵּן הָרָצוֹן לִדְבֹּק בהקב"ה וּבִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא עֵת רָצוֹן שֶׁהַכֹּל מִתְבָּרְכִים, הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים.
בלשון הזוהר
וְחַבְרַיָּיא דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא, מִשְׁתַּתְּפֵי בָּהּ בִּכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, לְשַׁבְּחָא לְמַלְכָּא קַדִּישָׁא, וְאִתְעַסְּקָן בְּאוֹרַיְיתָא, שְׁאָר בְּנֵי נָשָׁא כְּדֵין עִידָּן רְעוּתָא לְאִתְקַדְּשָׁא בִּקְדוּשָּׁה דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּלְכַוְּונָא רְעוּתָא לְאִתְדַּבְּקָא בֵּיהּ. וְאִינּוּן חַבְרַיָּיא דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא זִוּוּגָא דִּלְהוֹן בְּשַׁעֲתָא דְּזִוּוּגָא אָחֳרָא אִשְׁתְּכַח, וְהַאי מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת לְכַוְּונָא רְעוּתָא לְאִתְדַּבְּקָא בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּבִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, דְּהוּא עִידָּן רְעוּתָא דְּמִתְבָּרְכָן כֹּלָּא עִלָּאֵי וְתַתָּאֵי.
אם בני אדם מתרחקים ועושים כבהמות איפה קדשתם - גם בלא דעת נפש לא טוב
אִם בְּנֵי אָדָם הִתְרַחֲקוּ מִמֶּנּוּ וְעוֹשִׂים כַּבְּהֵמוֹת, אֵיפֹה הַקְּדֻשָּׁה שֶׁלָּהֶם שֶׁיִּמָּצְאוּ קְדוֹשִׁים? אֵיפֹה הַנְּפָשׁוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁמּוֹשְׁכִים מִלְּמַעְלָה? וּשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ צוֹוֵחַ וְאוֹמֵר, ׳גַּם בְּלֹא דַעַת נֶפֶשׁ לֹא טוֹב׳ (משלי יט, ב) - ׳גַּם בְּלֹא דַעַת׳ - מִי הוּא הַדַּעַת? זֶה הקב"ה. ׳נֶפֶשׁ לֹא טוֹב׳ - זוֹהִי הַנֶּפֶשׁ שֶׁהֵם מוֹשְׁכִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם. לֹא טוֹב, שֶׁהֲרֵי מֵהַסִּטְרָא אַחֲרָא נִמְשָׁכוֹת עֲלֵיהֶם נֶפֶשׁ שֶׁאֵינָהּ טוֹב, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא מְכַוְּנִים לִבָּם להקב"ה.
בלשון הזוהר
אִי בְּנֵי נָשָׁא אִתְרַחֲקוּ מִנֵּיהּ, וְעַבְדָּן כִּבְעִירֵי, אָן הוּא קְדוּשָּׁה דִּלְהוֹן, לְאִשְׁתַּכְּחָא קַדִּישִׁין. אָן אִינּוּן נַפְשָׁאָן קַדִּישִׁין דְּמָשְׁכָן מֵעֵילָּא. וּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא צָוַוח וְאָמַר, ׳גַּם בְּלֹא דַּעַת נֶפֶשׁ לֹא טוֹב׳ (משלי יט, ב). ׳גַּם בְּלֹא דַּעַת׳ - מַאן הוּא דַּעַת. דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. ׳נֶפֶשׁ לֹא טוֹב׳ - דָּא הוּא נֶפֶשׁ, דְּאִינּוּן מַשְׁכִין בְּעוֹבָדַיְיהוּ, לֹא טוֹב, דְּהָא מִסִּטְרָא אָחֳרָא אִתְמַשְּׁכָאן עָלַיְיהוּ נַפְשָׁתָא דְּלָאו אִיהוּ טוֹב, בְּגִין דְּלָא מְכַוְּונֵי לִבַּיְיהוּ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.
המתלהט ביצר הרע בלי כונת לב להקבה נמשכת עליו נפש שאינה טוב וחוטא
מִי שֶׁמִּתְלַהֵט בַּיֵּצֶר הָרָע בְּלִי רָצוֹן וְכַוָּנַת הַלֵּב להקב"ה, מֵהַצַּד שֶׁל יֵצֶר הָרָע נִמְשֶׁכֶת עָלָיו נֶפֶשׁ שֶׁאֵינָהּ טוֹב. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳גַּם בְּלֹא דַעַת נֶפֶשׁ לֹא טוֹב וְאָץ בְּרַגְלַיִם חוֹטֵא׳ (משלי יט, ב) - מִי שֶׁהוּא אָץ בָּרַגְלַיִם וְדוֹחֶה אֶת הַשָּׁעָה בְּלִי רָצוֹן קָדוֹשׁ - חוֹטֵא, חוֹטֵא וַדַּאי בַּכֹּל.
בלשון הזוהר
מַאן דְּאִתְלְהִיט בְּיֵצֶר הָרָע, בְּלָא רְעוּתָא וְכַוָּונָה דְּלִבָּא לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. מִסִּטְרָא דְּיֵצֶר הָרָע אִתְמְשַׁךְ עָלֵיהּ נַפְשָׁא, דְּלָאו אִיהִי טוֹב, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳גַּם בְּלֹא דַּעַת נֶפֶשׁ לֹא טוֹב וְאָץ בְּרַגְלַיִם חוֹטֵא׳. מַאן דְּאִיהוּ אָץ בְּרַגְלַיִם וְדָחֵי שַׁעֲתָא בְּלָא רְעוּתָא קַדִּישָׁא, חוֹטֵא. חוֹטֵא וַדַּאי, בְּכֹלָּא.
מכות רעות שורות בבני אדם להראות שהקבה מואס בהם עד שמכשירים מעשיהם
וְעַל זֶה שׁוֹרוֹת מַכּוֹת רָעוֹת בִּבְנֵי אָדָם, וּמְעִידִים בִּפְנֵיהֶם עַל חֻצְפָּתָם, לְהַרְאוֹת שֶׁהִנֵּה הקב"ה מוֹאֵס בָּהֶם וְאֵין דַּעְתּוֹ בָּהֶם, עַד שֶׁהֵם זוֹכִים וּמַכְשִׁירִים אֶת מַעֲשֵׂיהֶם כְּמִקֹּדֶם וּמִתְבָּרְכִים (ומטהרים). וְעַל זֶה נוֹדָעוֹת הַמַּכּוֹת לַכֹּהֵן, אוֹתָן שֶׁבָּאוֹת מִצַּד הַטֻּמְאָה וְאוֹתָן שֶׁבָּאוֹת מֵהַסִּטְרָא אַחֲרָא.
בלשון הזוהר
וְעַל דָּא שַׁרְיָין מַכְתְּשִׁין בִּישִׁין בִּבְנֵי נָשָׁא, וְאַסְהִידוּ בְּאַנְפַּיְיהוּ בַּחֲצִיפוּתָא דִּלְהוֹן, לְאַחֲזָאָה דְּהָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מָאִיס בְּהוּ, וְלָאו דַּעְתֵּיהּ בְּהוֹן, עַד דְּאִינּוּן זַכָּאן וּמַכְשְׁרָאן עוֹבָדַיְיהוּ כְּמִלְּקַדְּמִין, וּמִתְבָּרְכָן (ס"א ומתדכאן). וְעַל דָּא אִשְׁתְּמוֹדְעָן מַכְתְּשִׁין לְגַבֵּי כַּהֲנָא, אִינּוּן דְּאַתְיָין מִסִּטְרָא דִּמְסָאֲבָא, וְאִינּוּן דְּאַתְיָין מִסִּטְרָא אָחֳרָא.
ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחזתכם
סוד מטמונים וטהרת הארץ הקדושה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.