ממלכת הזוהר › זוהר › תזריע › מאמר 25: נגע לבן אדמדם - סוד זכר ונוקבא בנגע וקרבנות הכהן בזבחי אלהים › פיסקה 2 (מט ע"א)

הכהן יודע הדינים והקרבנות הנודעים זכר תמים או נוקבא תמימה כזבחי אלהים

תזריע · נגע לבן אדמדם - סוד זכר ונוקבא בנגע וקרבנות הכהן בזבחי אלהים · מאמר 25 · פיסקה 2 · דף מט ע"א

לשון הזוהר

וְאִשְׁתְּמוֹדְעָן מִלִּין אִלֵּין לְגַבֵּי כַּהֲנָא, דִּינִין דְּאָתוּ מֵהַאי, וְדִינִין דְּאָתוּ מֵהַאי. וְאִשְׁתְּמוֹדְעָן קָרְבָּנֵי דְּבַעְיָין לְקָרְבָא, דִּכְתִּיב ׳זָכָר תָּמִים׳. וּכְתִיב ׳נְקֵבָה תְּמִימָה יְבִיאֶנָּה, דְּהָא אִשְׁתְּמוֹדְעָן מִלֵי, מֵאָן אָתוּ דִּינִין, וּמֵאָן אִינּוּן חוֹבֵי׳. דְּאִתְאַחֲדָן בְּהַאי אוֹ בְּהַאי. וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה׳ (תהילים נא, יט). לְאַפָּקָא שְׁאָר קָרְבְּנִין דְּלָא כְּתִיב ׳רוּחַ נִשְׁבָּרָה׳, דְּאִינּוּן שְׁלָמָא לְעָלְמָא, וְחֶדְוָה דְּעִלָּאִין וְתַתָּאִין.

תרגום

וְהַדְּבָרִים הַלָּלוּ נוֹדָעִים לַכֹּהֵן, הַדִּינִים שֶׁבָּאִים מִזֶּה וְהַדִּינִים שֶׁבָּאִים מִזֶּה. וְנוֹדָעִים הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁצָּרִיךְ לְהַקְרִיב, שֶׁכָּתוּב זָכָר תָּמִים, וְכָתוּב נוּקְבָּא תְּמִימָה יְבִיאֶנָּה. שֶׁהֲרֵי הַדְּבָרִים נוֹדָעִים מֵאֵיפֹה בָּאוּ הַדִּינִים וּמֵאֵיפֹה אוֹתָם הַחֲטָאִים, שֶׁאֲחוּזִים בָּזֶה אוֹ בָּזֶה. וְעַל כֵּן כָּתוּב, ׳זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה׳ (תהלים נא, יט) - לְהוֹצִיא שְׁאָר הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁלֹּא כָתוּב ׳רוּחַ נִשְׁבָּרָה׳ - שֶׁהֵם שָׁלוֹם לָעוֹלָם וְשִׂמְחַת הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ואשתמודען מלין אלין לגבי כהנא, דינין דאתו מהאי, ודינין דאתו מהאי. ואשתמודען קרבני דבעיין לקרבא, דכתיב ׳זכר תמים׳. וכתיב ׳נקבה תמימה יביאנה, דהא אשתמודען מלי, מאן אתו דינין, ומאן אינון חובי׳. דאתאחדן בהאי או בהאי. ועל דא כתיב, ׳זבחי אלהים רוח נשברה׳ (תהילים נא, יט). לאפקא שאר קרבנין דלא כתיב ׳רוח נשברה׳, דאינון שלמא לעלמא, וחדוה דעלאין ותתאין.

התרגום: והדברים הללו נודעים לכהן, הדינים שבאים מזה והדינים שבאים מזה. ונודעים הקרבנות שצריך להקריב, שכתוב זכר תמים, וכתוב נוקבא תמימה יביאנה. שהרי הדברים נודעים מאיפה באו הדינים ומאיפה אותם החטאים, שאחוזים בזה או בזה. ועל כן כתוב, ׳זבחי אלהים רוח נשברה׳ (תהלים נא, יט) - להוציא שאר הקרבנות שלא כתוב ׳רוח נשברה׳ - שהם שלום לעולם ושמחת העליונים והתחתונים.

מן המפרשים

הסולם: ואשתמודען מלין אלין וכו׳: ודברים אלו נודעים לכהן אם הדינים באים מזה, מז״א, או שבאים הדינים מזה, ממלכות. ונודעים הקרבנות שצריך להקריב, שכתוב, זכר תמים, וכתוב, נקבה תמימה יביאנה, כי הדברים נודעים לכהן, מאין באו הדינים ומאין הם…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: