ממלכת הזוהר › זוהר › תזריע › מאמר 25: נגע לבן אדמדם - סוד זכר ונוקבא בנגע וקרבנות הכהן בזבחי אלהים › פיסקה 1 (מט ע"א)

נגע לבן אדמדם - אם לבן נראה והאדם לא עבר נגע הוא כמו חטאים כשלג ילבינו

תזריע · נגע לבן אדמדם - סוד זכר ונוקבא בנגע וקרבנות הכהן בזבחי אלהים · מאמר 25 · פיסקה 1 · דף מט ע"א

לשון הזוהר

אָמַר רִבִּי יִצְחָק מַהוּ ׳נֶגַע לָבָן אֲדַמְדָּם׳. נֶגַע מַמָּשׁ הוּא, אִי חִוָּורָא אִתְחֲזֵי, וְסוּמָקָא לָא אִתְעַבָּר. מַשְׁמַע דִּכְתִּיב ׳לָבָן אֲדַמְדָּם׳. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, דְּחִוָּורָא לָא אִתְחֲזֵי אֶלָּא בְּסוּמָקָא, כְּגַוְונָא חִוָּורָא וְסוּמָקָא. רִבִּי יִצְחָק אָמַר, אַף עַל גַּב דְּחִוָּורָא אִתְחֲזֵי, אִי סוּמָקָא לָא אָזִיל, ׳נֶגַע הוּא׳. דִּכְתִּיב, ׳אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ׳ (ישעיהו א, יח). וְכַד אִתְחֲוָּור, כֹּלָּא רַחֲמֵי אִשְׁתְּכָחוּ, וְדִינִין לָא אִשְׁתְּכָחוּ. (ס"א דהא אתעקרו) תָּאנֵי רִבִּי אַבָּא, כְּתִיב ׳נֶגַע הוּא׳, וּכְתִיב ׳נֶגַע הִיא׳. חַד דְּכַר וְחַד נוּקְבָּא. אֶלָּא כַּד נוּקְבָּא, אִסְתְּאָבַת בְּגִין חוֹבֵי תַּתָּאֵי, כְּתִיב ׳נֶגַע הִיא׳. וְכַד דְּכַר לָא אִתְדָּכֵי בְּגִין חוֹבֵי תַּתָּאֵי, כְּתִיב ׳נֶגַע הוּא׳.

תרגום

אָמַר רַבִּי יִצְחָק, מַהוּ ׳נֶגַע לָבָן אֲדַמְדָּם׳? נֶגַע מַמָּשׁ הוּא, אִם נִרְאֶה לָבָן, וְהָאָדם לֹא עָבַר. מַשְׁמָע שֶׁכָּתוּב ׳לָבָן אֲדַמְדָּם׳ (ויקרא יג, מב) - אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, שֶׁהַלָּבָן לֹא נִרְאֶה אֶלָּא עִם אָדם, כְּמוֹ הַלָּבָן וְהָאָדם. רַבִּי יִצְחָק אָמַר, אַף עַל גַּב שֶׁהַלָּבָן נִרְאֶה, אִם הָאָדם לֹא הוֹלֵךְ - ׳נֶגַע הוּא׳, שֶׁכָּתוּב ׳אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ׳ (ישעיה א, יח) - וּכְשֶׁמַּלְבִּין, כָּל הָרַחֲמִים נִמְצָאִים, וְדִינִים לֹא נִמְצָאִים. (שֶׁהֲרֵי נֶעֶקְרוּ). לָמַד רַבִּי אַבָּא, כָּתוּב ׳נֶגַע הוּא׳ (ויקרא יג, כב) - וְכָתוּב ׳נֶגַע הִיא׳. אֶחָד זָכָר וְאֶחָד נוּקְבָּא. אֶלָּא כְּשֶׁהַנּוּקְבָּא נִטְמֵאת מִשּׁוּם חֲטָאֵי הַתַּחְתּוֹנִים, כָּתוּב ׳נֶגַע הִיא׳. וּכְשֶׁהַזָּכָר לֹא נִטְהָר מִשּׁוּם חֲטָאֵי הַתַּחְתּוֹנִים, כָּתוּב ׳נֶגַע הוּא׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי יצחק מהו ׳נגע לבן אדמדם׳. נגע ממש הוא, אי חוורא אתחזי, וסומקא לא אתעבר. משמע דכתיב ׳לבן אדמדם׳. אמר רבי יוסי, דחוורא לא אתחזי אלא בסומקא, כגוונא חוורא וסומקא. רבי יצחק אמר, אף על גב דחוורא אתחזי, אי סומקא לא אזיל, ׳נגע הוא׳. דכתיב, ׳אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו׳ (ישעיהו א, יח). וכד אתחוור, כלא רחמי אשתכחו, ודינין לא אשתכחו. (ס"א דהא אתעקרו) תאני רבי אבא, כתיב ׳נגע הוא׳, וכתיב ׳נגע היא׳. חד דכר וחד נוקבא. אלא כד נוקבא, אסתאבת בגין חובי תתאי, כתיב ׳נגע היא׳. וכד דכר לא אתדכי בגין חובי תתאי, כתיב ׳נגע הוא׳.

התרגום: אמר רבי יצחק, מהו ׳נגע לבן אדמדם׳? נגע ממש הוא, אם נראה לבן, והאדם לא עבר. משמע שכתוב ׳לבן אדמדם׳ (ויקרא יג, מב) - אמר רבי יוסי, שהלבן לא נראה אלא עם אדם, כמו הלבן והאדם. רבי יצחק אמר, אף על גב שהלבן נראה, אם האדם לא הולך - ׳נגע הוא׳, שכתוב ׳אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו׳ (ישעיה א, יח) - וכשמלבין, כל הרחמים נמצאים, ודינים לא נמצאים. (שהרי נעקרו). למד רבי אבא, כתוב ׳נגע הוא׳ (ויקרא יג, כב) - וכתוב ׳נגע היא׳. אחד זכר ואחד נוקבא. אלא כשהנוקבא נטמאת משום חטאי התחתונים, כתוב ׳נגע היא׳. וכשהזכר לא נטהר משום חטאי התחתונים, כתוב ׳נגע הוא׳.

מן המפרשים

מקדש מלך: דחוורא לא אתחזו אלא בסומקא פי' ר' יוסי פליג על ר' יצחק דס"ל לר' יצחק כיון שתחילה היה הנגע אדום ואח"כ ראה בו הלובן אע"פי שאותו הלובן הוא זך בלי חועים אדומים כיון שלא הספיק להעביר אדמימותו עדין הוא עמא. אבל ר' יוסי ס"ל הלובן…

אור החמה: א"ר יצחק מהו נגע וגומר קשיא ליה כיון שהוא לבן היה ראוי שיהיה רחמים ואמר שאדרבה כיון שהרחמים מתגלים ויש חוזק עדיין אל הדין שאין כח הרחמי' להלבינו נגע הוא. ור' יוסי פליגא עליה דכיון שהדין נמתק אין ראוי שיחשב זה לנגע אלא הכוונה…

הסולם: אמר ר׳ יצחק וכו׳: אר״י, מהו, נגע לבן אדמדם . ומשיב, נגע ממש הוא, אם הלבן נראה, והאדום אינו עובר. זה משמע משכתוב לבן אדמדם. הרי ששניהם נראים שם. אמר ר׳ יוסי, לבן אדמדם פירושו, שהלבן אינו נראה אלא באדום, כמו לבן ואדום ביחד. ר׳…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: