ממלכת הזוהר › זוהר › תזריע › מאמר 24: ואיש כי ימרט ראשו קרח הוא טהור - סוד השער והדין הנמתק וקרח › פיסקה 4 (מח ע"ב)

מי שהוא מצד הדין לא נטהר עד שעובר ממנו השער ואדם לא כך כי הוא רחמים

תזריע · ואיש כי ימרט ראשו קרח הוא טהור - סוד השער והדין הנמתק וקרח · מאמר 24 · פיסקה 4 · דף מח ע"ב

לשון הזוהר

וְתָא חֲזֵי כָּל מַאן דְּאִיהוּ מִסִּטְרָא דְּדִינָא, וְדִינִין מִתְאַחֲדִין בֵּיהּ, לָא אִתְדָּכֵי, עַד דְּאִתְעֲבָר מִנֵּיהּ שַׂעֲרָא, וּמִדְאִתְעֲבָר מִנֵּיהּ שַׂעֲרָא אִתְדָּכֵי. וְאִי תֵּימָא אָדָם. לָאו הָכִי, דְּהָא הוּא שְׁלֵימוּתָא דְּכֹלָּא, וְרַחֲמֵי אִשְׁתְּכָחוּ בֵּיהּ. בְּגִין כַּךְ לָאו הָכִי דְּכֻלְּהוּ קְדוּשָׁאן וְקַדִּישִׁין אִתְיָיחֲדוּ בֵּיהּ. אֲבָל הַאי, הוּא דִּינָא, וְדִינֵי אִתְאַחֲדָן בֵּיהּ, לָא אִתְבְּסָם עַד דְּאִתְעֲבָר מִנֵּיהּ שַׂעֲרָא.

תרגום

וּבֹא רְאֵה, כָּל מִי שֶׁהוּא מִצַּד הַדִּין וְהַדִּינִים נֶאֱחָזִים בּוֹ, לֹא נִטְהָר, עַד שֶׁעוֹבֵר מִמֶּנּוּ הַשֵּׂעָר. וּמִשֶּׁעוֹבֵר מִמֶּנּוּ הַשֵּׂעָר, נִטְהָר. וְאִם תֹּאמַר אָדָם - לֹא כָּךְ, שֶׁהֲרֵי הוּא שְׁלֵמוּת הַכֹּל, וְנִמְצָאִים בּוֹ רַחֲמִים. מִשּׁוּם כָּךְ לֹא כָּךְ, שֶׁכָּל הַקְּדֻשּׁוֹת וְהַקְּדוֹשִׁים הִתְיַחֲדוּ בוֹ. אֲבָל זֶה - הוּא דִּין, וְהַדִּינִים אֲחוּזִים בּוֹ, לֹא נִמְתָּק עַד שֶׁעוֹבֵר מִמֶּנּוּ הַשֵּׂעָר.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ותא חזי כל מאן דאיהו מסטרא דדינא, ודינין מתאחדין ביה, לא אתדכי, עד דאתעבר מניה שערא, ומדאתעבר מניה שערא אתדכי. ואי תימא אדם. לאו הכי, דהא הוא שלימותא דכלא, ורחמי אשתכחו ביה. בגין כך לאו הכי דכלהו קדושאן וקדישין אתייחדו ביה. אבל האי, הוא דינא, ודיני אתאחדן ביה, לא אתבסם עד דאתעבר מניה שערא.

התרגום: ובא ראה, כל מי שהוא מצד הדין והדינים נאחזים בו, לא נטהר, עד שעובר ממנו השער. ומשעובר ממנו השער, נטהר. ואם תאמר אדם - לא כך, שהרי הוא שלמות הכל, ונמצאים בו רחמים. משום כך לא כך, שכל הקדשות והקדושים התיחדו בו. אבל זה - הוא דין, והדינים אחוזים בו, לא נמתק עד שעובר ממנו השער.

מן המפרשים

אור יקר: ואי תימא אדם וכו׳ ירצה ואי סלקא דעתך אדם גם כן יש בשערו כיוצא בזה אינו לכמה סבות, האחד דחא חוא שלמורגא דכולא ייחוד תפארת ומלכות כדפירשנו לעיל ורחמי כהר עליון אשתכחו ביה שהם נמשכים עליו מפניי יחודו, והנה זה סבה בניני פך לאו הפי…

הסולם: ות״ח כל מאן וכו׳: ובוא וראה, כל מי שהוא מצד הדין, ודינין נאחזים בו אינו נטהר, עד שנעברות ממנו השערות, וכשנעברות ממנו השערות נטהר. (כמ״ש בדבור הסמוך) ואם תאמר אדם, שה״ס ז״א במוחין דגדלות שיש לו הויה במילוי אלפין שבגימטריא אדם,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר