קדוש נקרא רק כשהשער תלוי שהקדשה תלויה בשער וטהור כשעובר ממנו השער
תזריע · ואיש כי ימרט ראשו קרח הוא טהור - סוד השער והדין הנמתק וקרח · מאמר 24 · פיסקה 3 · דף מח ע"ב
לשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, אִי אִתְקְרֵי עַל שְׁמֵיהּ, קָדוֹשׁ אִתְקְרֵי, וְלָא טָהוֹר. אָמַר לֵיהּ לָאו הָכֵי, דְּקָדוֹשׁ לָא אִתְקְרֵי אֶלָּא כַּד תָּלֵי שַׂעֲרָא. דִּקְדוּשָּׁה בְּשַׂעְרָא תָּלֵי, דִּכְתִּיב, ׳קָדוֹשׁ יִהְיֶה גַּדֵל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ׳ (במדבר ו, ה). וְהַאי אִקְרֵי טָהוֹר, מִסִּטְרָא דְּתַּלְיָין לְתַתָּא מִנֵיהּ, וּבְגִּינֵי כַּךְ אִתְעַבָּר מִנֵּיהּ שַׂעֲרָא, וְאִתְדַּכְיָא.
תרגום
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אִם נִקְרָא ׳עַל שְׁמוֹ קָדוֹשׁ׳ נִקְרָא וְלֹא טָהוֹר? אָמַר לוֹ, לֹא כָּךְ, שֶׁקָּדוֹשׁ לֹא נִקְרָא אֶלָּא כְּשֶׁהַשֵּׂעָר תָּלוּי, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה תְּלוּיָה בַּשֵּׂעָר, שֶׁכָּתוּב ׳קָדוֹשׁ יִהְיֶה גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ׳ (במדבר ו, ה) - וְזֶה נִקְרָא טָהוֹר, מֵהַצַּד שֶׁתְּלוּיִים לְמַטָּה מִמֶּנּוּ. וּמִשּׁוּם כָּךְ עוֹבֵר מִמֶּנּוּ הַשֵּׂעָר וְנִטְהָר.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי יהודה, אי אתקרי על שמיה, קדוש אתקרי, ולא טהור. אמר ליה לאו הכי, דקדוש לא אתקרי אלא כד תלי שערא. דקדושה בשערא תלי, דכתיב, ׳קדוש יהיה גדל פרע שער ראשו׳ (במדבר ו, ה). והאי אקרי טהור, מסטרא דתליין לתתא מניה, ובגיני כך אתעבר מניה שערא, ואתדכיא.
התרגום: אמר רבי יהודה, אם נקרא ׳על שמו קדוש׳ נקרא ולא טהור? אמר לו, לא כך, שקדוש לא נקרא אלא כשהשער תלוי, שהקדשה תלויה בשער, שכתוב ׳קדוש יהיה גדל פרע שער ראשו׳ (במדבר ו, ה) - וזה נקרא טהור, מהצד שתלויים למטה ממנו. ומשום כך עובר ממנו השער ונטהר.
מן המפרשים
הסולם: א״ר יהודה וכו׳: אר״י, אם נקרא על שמו, קדוש היה צריך להקרא, ולא טהור. אייל, אינו כן, כי קדוש אינו נקרא אלא כשתלויות שערות בראשו, כי הקדושה תלויה בשערות, שכתוב, קדוש יהיה גדל פרע שער ראשו . וזה, איש, נקרא טהור, מצד התלוים למטה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: