ממלכת הזוהר › זוהר › תזריע › מאמר 23: אדם גבר אנוש איש - סוד דרגות בן אדם וטהרת הצלם העליון בנגע › פיסקה 8 (מח ע"א)

כל מה שבעולם בשביל האדם וכלם התעכבו עד שנראתה הדיוקן העליונה

תזריע · אדם גבר אנוש איש - סוד דרגות בן אדם וטהרת הצלם העליון בנגע · מאמר 23 · פיסקה 8 · דף מח ע"א

לשון הזוהר

אָמַר לֵיהּ וְהָא כְּתִיב ׳וְאָדָם אַיִן לַעֲבוֹד אֶת הָאֲדָמָה׳ (בראשית ב, ה). אָמַר לֵיהּ, תָּא חֲזֵי, דְּכָל מַה דִּי בְּעָלְמָא לָא הֲוִי אֶלָּא בְּגִינֵיהּ דְּאָדָם, וְכֻלְּהוּ בְּגִינֵיהּ מִתְקַיְּימֵי, וְלָא אִתְחֲזִיאוּ בְּעָלְמָא, וְכֻלְּהוּ אִתְעַכְּבוּ עַד דְּיֵיתֵי הַהוּא דְּאִקְרֵי אָדָם. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְכֹל שִׁיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ וְגוֹ'׳ (בראשית ב, ה). טֶרֶם: עַד לָא, כְּתַרְגּוּמוֹ. מִשּׁוּם דְּדִיּוּקְנָא עִלָּאָה לָא אִתְחֲזֵי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וְאָדָם אַיִן׳, כְּלוֹמַר, כֻּלְּהוּ אִתְעַכְּבוּ בְּגִינֵיהּ דְּהַאי דִּיּוּקְנָא, עַד דְּאִתְחֲזֵי. וּבְגִין כָּךְ לָא אִתְחֲזֵי (נ"א אתברי) הַאי דִּיּוּקְנָא, אֶלָּא בְּדִיּוּקְנָא דְּאִתְחֲזֵי לֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וַיִּיצֵר יהו"ה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם׳ (בראשית ב, ז), בְּשֵׁם מָלֵּא. כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא, דְּאִיהוּ שְׁלֵימוּתָא דְּכֹלָּא, וּכְלָלָא דְּכֹלָּא.

תרגום

אָמַר לוֹ, וַהֲרֵי כָּתוּב (בראשית ב) ׳וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה (בראשית ב, ה)׳. אָמַר לוֹ, בֹּא וּרְאֵה שֶׁכָּל מַה שֶּׁבָּעוֹלָם אֵינוֹ אֶלָּא בִּשְׁבִיל הָאָדָם, וְכֻלָּם בִּגְלָלוֹ מִתְקַיְּמִים וְלֹא נִרְאִים בָּעוֹלָם, וְכֻלָּם הִתְעַכְּבוּ עַד שֶׁיָּבֹא אוֹתוֹ שֶׁנִּקְרָא אָדָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שם) ׳וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ וְגוֹ'׳. טֶרֶם: עַד שֶׁלֹּא, כְּתַרְגּוּמוֹ. מִשּׁוּם שֶׁלֹּא נִרְאֲתָה הַדְּיוֹקָן הָעֶלְיוֹנָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְאָדָם אַיִן. כְּלוֹמַר, כֻּלָּם הִתְעַכְּבוּ בִשְׁבִילָהּ שֶׁל הַדְּיוֹקָן הַזֹּאת עַד שֶׁנִּרְאֲתָה. וּמִשּׁוּם כָּךְ לֹא נִרְאֲתָה (נִבְרְאָה) הַדְּיוֹקָן הַזּוֹ אֶלָּא בַּדְּיוֹקָן שֶׁרְאוּיָה לָהּ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שם) ׳וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם, בְּשֵׁם מָלֵא, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, שֶׁהוּא שְׁלֵמוּת הַכֹּל וְהַכְּלָל שֶׁל הַכֹּל׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר ליה והא כתיב ׳ואדם אין לעבוד את האדמה׳ (בראשית ב, ה). אמר ליה, תא חזי, דכל מה די בעלמא לא הוי אלא בגיניה דאדם, וכלהו בגיניה מתקיימי, ולא אתחזיאו בעלמא, וכלהו אתעכבו עד דייתי ההוא דאקרי אדם. הדא הוא דכתיב, ׳וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וגו'׳ (בראשית ב, ה). טרם: עד לא, כתרגומו. משום דדיוקנא עלאה לא אתחזי, הדא הוא דכתיב ׳ואדם אין׳, כלומר, כלהו אתעכבו בגיניה דהאי דיוקנא, עד דאתחזי. ובגין כך לא אתחזי (נ"א אתברי) האי דיוקנא, אלא בדיוקנא דאתחזי ליה, הדא הוא דכתיב, ׳וייצר יהו"ה אלהים את האדם׳ (בראשית ב, ז), בשם מלא. כמה דאוקימנא, דאיהו שלימותא דכלא, וכללא דכלא.

התרגום: אמר לו, והרי כתוב (בראשית ב) ׳ואדם אין לעבד את האדמה (בראשית ב, ה)׳. אמר לו, בא וראה שכל מה שבעולם אינו אלא בשביל האדם, וכלם בגללו מתקימים ולא נראים בעולם, וכלם התעכבו עד שיבא אותו שנקרא אדם. זהו שכתוב (שם) ׳וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וגו'׳. טרם: עד שלא, כתרגומו. משום שלא נראתה הדיוקן העליונה. זהו שכתוב ואדם אין. כלומר, כלם התעכבו בשבילה של הדיוקן הזאת עד שנראתה. ומשום כך לא נראתה (נבראה) הדיוקן הזו אלא בדיוקן שראויה לה. זהו שכתוב (שם) ׳וייצר ה' אלהים את האדם, בשם מלא, כמו שבארנו, שהוא שלמות הכל והכלל של הכל׳.

מן המפרשים

מקדש מלך: והא כתיב ואדם אין וכו': פי' ומי דרכו לעבוד את האדמה הוא מי שאינו חשוב והו"לל ואיש אין לעבוד וכו'. ומתרץ דכל מה דבעלמא לא הוי אלא בגיניה דאדם וכו' ור"ל שהמטר לא ירד לגדל האילנות והעשבים לפי שאדם שהוא מתקן המ' הנק' אדמה. אין…

אור יקר: ואדם אין לעבוד את האדמה משמע שמציאות אדם הוא לעבוד אדמה ואם הוא שלימות כדקאמרת אין ׳ראוי שיהיה עובד אדמה אלא איש או אנוש גבר אמנם אדם עולם שלם ערוך לפניו. .ותירץ דאדרבה משם ראיה שמציאות כן אי אפשר לו השלימות הזה אם לא יוכלל…

הסולם: ת״ח חתם לא וכו׳: בוא וראה, שם על הים לא נמצא שלמות הכל, משום שעשה דין במצרים, ומשום זה כתוב, איש. אבל כאן, כשיושב על הכסא, הוא שלמות הכל וכלל הכל משום זה נקרא אדם. קרא עליו ר׳ יהודה טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: