ממלכת הזוהר › זוהר › תזריע › מאמר 23: אדם גבר אנוש איש - סוד דרגות בן אדם וטהרת הצלם העליון בנגע › פיסקה 2 (מח ע"א)

קיום העולם הוא קרבן ומי ראוי להקריב הנחת אלא אדם שיקר מן הכל

תזריע · אדם גבר אנוש איש - סוד דרגות בן אדם וטהרת הצלם העליון בנגע · מאמר 23 · פיסקה 2 · דף מח ע"א

לשון הזוהר

אָמַר רִבִּי יִצְחָק תָּא חֲזֵי, קִיּוּמָא דְּעָלְמָא דְּעִלָּאִין וְתַתָּאִין, הוּא קָרְבְּנָא. נַיְיחָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וּמַאן אִתְחֲזֵי לְמִקְרַב קַמֵּיהּ הַאי נַיְיחָא, הֶוִי אוֹמֵר הַאי אָדָם, דְּיַקִּירָא מִכֹּלָּא. אָמַר לֵיהּ אִי הָכִי, הָא כְּתִיב, ׳אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ וְגוֹ'׳, ׳וְהָיָה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ לְנֶגַע צָרָעַת׳. אָמַר לֵיהּ, לְהַאי בָּעֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְדַכָּאָה יַתִּיר מִכֹּלָּא, דְּמַאן דְּאִיהוּ בְּדַרְגָּא עִלָּאָה דְּכֻלְּהוּ, לָא לִיתִיב הָכֵי.

תרגום

אָמַר רַבִּי יִצְחָק, בֹּא רְאֵה, קִיּוּם הָעוֹלָם שֶׁל עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים הוּא קָרְבָּן, הַנַּחַת שֶׁל הקב"ה. וּמִי רָאוּי לְהַקְרִיב לְפָנָיו אֶת הַנַּחַת הַזּוֹ? הֱוֵה אוֹמֵר זֶה אָדָם, שֶׁיָּקָר מִן הַכֹּל. אָמַר לוֹ, אִם כָּךְ, הִנֵּה כָּתוּב, ׳אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ וְגוֹ'׳ (ויקרא יג, ב) - ׳וְהָיָה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ לְנֶגַע צָרָעַת׳ - אָמַר לוֹ, אֶת זֶה צָרִיךְ לְטַהֵר הקב"ה יוֹתֵר מֵהַכֹּל, שֶׁמִּי שֶׁהוּא בְּדַרְגָּה עֶלְיוֹנָה שֶׁל כֻּלָּם, לֹא יֵשֵׁב כָּךְ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי יצחק תא חזי, קיומא דעלמא דעלאין ותתאין, הוא קרבנא. נייחא דקודשא בריך הוא. ומאן אתחזי למקרב קמיה האי נייחא, הוי אומר האי אדם, דיקירא מכלא. אמר ליה אי הכי, הא כתיב, ׳אדם כי יהיה בעור בשרו וגו'׳, ׳והיה בעור בשרו לנגע צרעת׳. אמר ליה, להאי בעי קודשא בריך הוא לדכאה יתיר מכלא, דמאן דאיהו בדרגא עלאה דכלהו, לא ליתיב הכי.

התרגום: אמר רבי יצחק, בא ראה, קיום העולם של עליונים ותחתונים הוא קרבן, הנחת של הקב"ה. ומי ראוי להקריב לפניו את הנחת הזו? הוה אומר זה אדם, שיקר מן הכל. אמר לו, אם כך, הנה כתוב, ׳אדם כי יהיה בעור בשרו וגו'׳ (ויקרא יג, ב) - ׳והיה בעור בשרו לנגע צרעת׳ - אמר לו, את זה צריך לטהר הקב"ה יותר מהכל, שמי שהוא בדרגה עליונה של כלם, לא ישב כך.

מן המפרשים

אור יקר: אדם כי יהיה דד.כי קאמר אם גם באולי באדם.

הסולם: אמר ר׳ יצחק וכו׳: אר״י, בוא וראה, הקיום של העולם, של העליונים ושל התחתונים הוא קרבן, שהוא נחת של הקב״ה, ומי ראוי להקריב לפניו נחת הזה, הוי אומר, שהוא האדם, היקר מכל, דהיינו שהוא יקר מגבר, אנוש, איש. אמר לו, אם כן, הרי כתוב,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: