ממלכת הזוהר › זוהר › תזריע › מאמר 23: אדם גבר אנוש איש - סוד דרגות בן אדם וטהרת הצלם העליון בנגע › פיסקה 12 (מח ע"ב)

כשאדם חטא נעשו מרוח השמאל בריות שהתחברו עם גופו ונולדו נגעי בני אדם

תזריע · אדם גבר אנוש איש - סוד דרגות בן אדם וטהרת הצלם העליון בנגע · מאמר 23 · פיסקה 12 · דף מח ע"ב

לשון הזוהר

כַּד הֲוָה עַיִּיל שַׁבְּתָא, וַהֲוָה חָב אָדָם, אִתְעָבִידוּ (נ"א אתנגידו) מֵהַהוּא רוּחָא שְׂמָאלָא, בִּרְיָין מִתְפַּשְּׁטָן בְּעָלְמָא, וְלָא אִסְתְּיָימוּ גּוּפָא דִּלְהוֹן. וְאִתְחַבָּרוּ בְּהַאי גּוּפָא דְּאָדָם, בִּדְכוּרָא וְנוּקְבָּא, וְאִתְיְלִידוּ בְּעָלְמָא. וְאִלֵּין אִקְרוּן נִגְעֵי בְּנֵי אָדָם. (כ"ה.) תָּנָא, עִלָּאִין מִנַּיְיהוּ דְּלָא אִתְדְּבָקוּ לְתַתָּא, וְתַּלְיָין בַּאֲוִירָא, וְשַׁמְעִין מַה דְּשַׁמְעִין מִלְּעֵילָּא. וּמִנַּיְיהוּ יַדְעִין אִינּוּן אָחֳרָנִין לְתַתָּא.

תרגום

כַּאֲשֶׁר נִכְנְסָה הַשַּׁבָּת וְאָדָם הָיָה חוֹטֵא, נַעֲשׂוּ (נשפעו) מֵאוֹתָהּ רוּחַ הַשְּׂמֹאל בְּרִיּוֹת שֶׁמִּתְפַּשְּׁטוֹת בָּעוֹלָם, וְגוּפָם לֹא הִסְתַּיֵּם, וְהִתְחַבְּרוּ עִם גּוּף הָאָדָם הַזֶּה, עִם זָכָר וְנוּקְבָּא, וְנוֹלְדוּ בָעוֹלָם. וְאֵלּוּ נִקְרָאִים נִגְעֵי בְּנֵי אָדָם. לָמַדְנוּ, הָעֶלְיוֹנִים מֵהֶם שֶׁלֹּא נִדְבְּקוּ לְמַטָּה וּתְלוּיִים בָּאֲוִיר, וְשׁוֹמְעִים מַה שֶּׁשּׁוֹמְעִים מִלְמַעְלָה, וּמֵהֶם יוֹדְעִים אוֹתָם הָאֲחֵרִים לְמַטָּה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כד הוה עייל שבתא, והוה חב אדם, אתעבידו (נ"א אתנגידו) מההוא רוחא שמאלא, בריין מתפשטן בעלמא, ולא אסתיימו גופא דלהון. ואתחברו בהאי גופא דאדם, בדכורא ונוקבא, ואתילידו בעלמא. ואלין אקרון נגעי בני אדם. (כ"ה.) תנא, עלאין מנייהו דלא אתדבקו לתתא, ותליין באוירא, ושמעין מה דשמעין מלעילא. ומנייהו ידעין אינון אחרנין לתתא.

התרגום: כאשר נכנסה השבת ואדם היה חוטא, נעשו (נשפעו) מאותה רוח השמאל בריות שמתפשטות בעולם, וגופם לא הסתים, והתחברו עם גוף האדם הזה, עם זכר ונוקבא, ונולדו בעולם. ואלו נקראים נגעי בני אדם. למדנו, העליונים מהם שלא נדבקו למטה ותלויים באויר, ושומעים מה ששומעים מלמעלה, ומהם יודעים אותם האחרים למטה.

מן המפרשים

אור יקר: כד הוה עייל שבתא שאז הקליפה מתחזקת בין השמשות שבה נבראת ועוד כעין הנר שבעת שנכבת דולקת הרבה וכן האדם מתחזק בעת שרוצה למות, והאב.

הסולם: כד הוה עייל וכו׳: כשנכנס השבת, והאדם כבר חטא, נעשו מרוח שמאל ההוא, בריות המתפשטות בעולם, שלא נגמרו הגופים שלהם, דהיינו שדים, ונתחברו בגוף הזה של אדם בזכר, ובנקבה שהיא חוה, והולידו בעולם, ואלו נקראים נגעי בני אדם למדנו שיש…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר