ממלכת הזוהר › זוהר › תזריע › מאמר 23: אדם גבר אנוש איש - סוד דרגות בן אדם וטהרת הצלם העליון בנגע › פיסקה 11 (מח ע"ב)

מי שתחת שלטון אדם נקרא איש - ירדו עמו שתי רוחות ימין ושמאל נשמה ונפש

תזריע · אדם גבר אנוש איש - סוד דרגות בן אדם וטהרת הצלם העליון בנגע · מאמר 23 · פיסקה 11 · דף מח ע"ב

לשון הזוהר

אָמַר רִבִּי יִצְחָק, תָּא חֲזֵי, כָּל מַאן דְּאִיהוּ תְּחוֹת שׁוּלְטָנֵי דְּאָדָם, אִתְקְרֵי אִישׁ. מִשּׁוּם דְּאִתְתָּקַן בְּגַוְונָא דְּאָדָם, מִדַּרְגָּא אָחֳרָא דְּהֲוָה בֵּיהּ בְּקַדְמִיתָא. דְּתַנְיָא בְּרָזָא עִלָּאָה (תרומה קע"ח ע"ב, מ"ו ע"ב) בְּסִפְרָא דִּצְנִיעוּתָא, כַּד אִתְבְּרֵי אָדָם, נָחַת בְּדִיּוּקְנָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה, וְנַחְתּוּ עִמֵּיהּ תְּרֵין רוּחִין, מִתְּרֵין סִטְרִין, מִימִינָא וּמִשְּׂמָאלָא, כְּלָלָא דְּאָדָם. וְרוּחָא דִּימִינָא, אִתְקְרֵי נִשְׁמְתָא קַדִּישָׁא, דִּכְתִּיב, ׳וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים׳ (בראשית ב, ז). וְרוּחָא דִּשְׂמָאלָא, אִתְקְרֵי ׳נֶפֶשׁ חַיָּה׳, וַהֲוָה אָזִיל וְנָחִית מֵעֵילָּא לְתַתָּא, וְלָא אִתְיַישְׁבָא בַּהֲדֵי אָחֳרָא.

תרגום

אָמַר רַבִּי יִצְחָק, בּא רְאֵה, כָּל מִי שֶׁהוּא תַּחַת שִׁלְטוֹנוֹ שֶׁל אָדָם, נִקְרָא אִישׁ, מִשּׁוּם שֶׁהִתְתַּקֵּן בְּגָוֶן שֶׁל אָדָם מִדַּרְגָּה אַחֶרֶת שֶׁהָיְתָה לוֹ בָּרִאשׁוֹנָה. שֶׁלָּמַדְנוּ בְּסוֹד עֶלְיוֹן בְּסִפְרָא דִצְנִיעוּתָא, כְּשֶׁנִּבְרָא אָדָם, יָרַד בַּדְּיוֹקָן קְדוֹשָׁה עֶלְיוֹנָה, וְיָרְדוּ עִמּוֹ שְׁתֵּי רוּחוֹת מִשְּׁנֵי צְדָדִים, מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל, הַכְּלָל שֶׁל אָדָם. וְהָרוּחַ שֶׁל הַיָּמִין נִקְרֵאת נְשָׁמָה קְדוֹשָׁה, שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים׳ (בראשית ב, ז) - וְהָרוּחַ שֶׁל הַשְּׂמֹאל נִקְרֵאת ׳נֶפֶשׁ חַיָּה׳, וְהָיְתָה הוֹלֶכֶת וְיוֹרֶדֶת מִמַּעְלָה לְמַטָּה, וְלֹא מִתְיַשֶּׁבֶת עִם הָאַחֶרֶת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי יצחק, תא חזי, כל מאן דאיהו תחות שולטני דאדם, אתקרי איש. משום דאתתקן בגוונא דאדם, מדרגא אחרא דהוה ביה בקדמיתא. דתניא ברזא עלאה (תרומה קע"ח ע"ב, מ"ו ע"ב) בספרא דצניעותא, כד אתברי אדם, נחת בדיוקנא קדישא עלאה, ונחתו עמיה תרין רוחין, מתרין סטרין, מימינא ומשמאלא, כללא דאדם. ורוחא דימינא, אתקרי נשמתא קדישא, דכתיב, ׳ויפח באפיו נשמת חיים׳ (בראשית ב, ז). ורוחא דשמאלא, אתקרי ׳נפש חיה׳, והוה אזיל ונחית מעילא לתתא, ולא אתיישבא בהדי אחרא.

התרגום: אמר רבי יצחק, בא ראה, כל מי שהוא תחת שלטונו של אדם, נקרא איש, משום שהתתקן בגון של אדם מדרגה אחרת שהיתה לו בראשונה. שלמדנו בסוד עליון בספרא דצניעותא, כשנברא אדם, ירד בדיוקן קדושה עליונה, וירדו עמו שתי רוחות משני צדדים, מימין ומשמאל, הכלל של אדם. והרוח של הימין נקראת נשמה קדושה, שכתוב ׳ויפח באפיו נשמת חיים׳ (בראשית ב, ז) - והרוח של השמאל נקראת ׳נפש חיה׳, והיתה הולכת ויורדת ממעלה למטה, ולא מתישבת עם האחרת.

מן המפרשים

מקדש מלך: והוה אזיל ונחית וכו' פי' אד"הר הוה נחית מעילא לתתא דהיינו שירד לג"ע הארץ ששם היה. ולא אתיישבא בהדי אחרא . פי' אותו רוח השמאלי לא נמתק ע"י הימני שמצד החסד לפי שחטא אד"הר באותו יום שנולד ולכך גרם שלא נמתק השמאל בימין. ואלו לא…

אור החמה: א"ר יצחק ת"ח כל מה דאיהו תחות שולטניה דאדם וגומר הענין שלא יקרא איש בחי' א' ממנו אלא כאשר תסתלק מהאדם סוד הנשמה קדושה המחייבת לו שם אדם כל מה שלמטה ממנו בכלל יקרא איש מפני שאדם למעלה מאיש ושליט עלוי ותקונו של איש הוא מאדם ואדם…

אור יקר: דאדם. ורוחא דימינא וכו׳ כשנדקדק נמצא הנשמה נשמת חיים לשון רבים והנפש נפש חיה אחת, עוד נשמת חיים החיים הם זכרים ושם נשמת נקבה נשמה, והנפש שם זכר וחיה נקבה, והענין כי הנשמה היא שאין הקשר הזה עמה כמו בנשמה שאין הכבוד העליון שוכן…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: