דוד הזהיר את לבו להנהיגו בדרך אמת - דבר רע גורם נגע והדין שורה בעולם
תזריע · עונשו של האיש מדבור רע ומדבור טוב שלא דבר - סוד נגע צרעת כי תהיה באדם · מאמר 20 · פיסקה 4 · דף מז ע"א
לשון הזוהר
אֶלָּא דָּוִד אַזְהַר לְלִבֵּיהּ, לְדַבְּרָא לֵיהּ בְּאוֹרַח קְשׁוֹט, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וַהֲשֵׁבוֹתָ אֶל לְבָבֶךָ׳ (דברים ד, לט). מַאי וַהֲשֵׁבוֹתָ. אֶלָּא זִמְנָא חַד, וּתְרֵין, וּתְלַת, לְאַהְדָרָא לָקֳבְלֵיהּ, וּלְדַבְּרָא, וּלְאַזְהָרָא לֵיהּ. וְהָכִי קָאָמַר לֵיהּ, ׳אַל תַּט לִבִּי לְדָבָר רָע׳, לְלִבֵּיהּ קָאָמַר דָּוִד (כלומר) אַל תַּט לְפוּם אוֹרְחוֹי דְּבַּר נָשׁ (נ"א והכי קאמר ליה, לבי, אל תט ׳לדבר רע׳) דְּהָא ׳דָּבָר רָע׳ גָּרִים נֶגַע בְּעָלְמָא, וְדִינָא שַׁרְיָא בְּעָלְמָא, וְהַיְינוּ נֶגַע צָרַעַת.
תרגום
אֶלָּא דָּוִד הִזְהִיר אֶת לִבּוֹ לְהַנְהִיגוֹ בְּדֶרֶךְ אֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וַהֲשֵׁבתָ אֶל לְבָבֶךְ׳ (דברים ד, לט) - מַה זֶּה וַהֲשֵׁבֹתָ? אֶלָּא פַּעַם אַחַת וּפַעֲמַיִם וְשָׁלֹשׁ לַחֲזֹר כְּנֶגְדּוֹ, וּלְהוֹלִיךְ וּלְהַזְהִיר אוֹתוֹ. וְכָךְ אָמַר לוֹ: ׳אַל תַּט לִבִּי לְדָבָר רָע׳ - לְלִבּוֹ אָמַר דָּוִד, (כְּלוֹמַר) אַל תַּטֶּה לְפִי דַרְכֵי הָאָדָם (וְכָךְ אָמַר לו', לִבִּי, אַל תט ׳לְדָבָר רָע׳. שֶׁהֲרֵי ׳דָּבָר) רָע׳ גּוֹרֵם נֶגַע בָּעוֹלָם, וְהַדִּין שׁוֹרֶה בָעוֹלָם, וְהַיְנוּ נֶגַע צָרַעַת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אלא דוד אזהר ללביה, לדברא ליה באורח קשוט, כמה דאת אמר ׳והשבות אל לבבך׳ (דברים ד, לט). מאי והשבות. אלא זמנא חד, ותרין, ותלת, לאהדרא לקבליה, ולדברא, ולאזהרא ליה. והכי קאמר ליה, ׳אל תט לבי לדבר רע׳, ללביה קאמר דוד (כלומר) אל תט לפום אורחוי דבר נש (נ"א והכי קאמר ליה, לבי, אל תט ׳לדבר רע׳) דהא ׳דבר רע׳ גרים נגע בעלמא, ודינא שריא בעלמא, והיינו נגע צרעת.
התרגום: אלא דוד הזהיר את לבו להנהיגו בדרך אמת, כמו שנאמר ׳והשבת אל לבבך׳ (דברים ד, לט) - מה זה והשבת? אלא פעם אחת ופעמים ושלש לחזר כנגדו, ולהוליך ולהזהיר אותו. וכך אמר לו: ׳אל תט לבי לדבר רע׳ - ללבו אמר דוד, (כלומר) אל תטה לפי דרכי האדם (וכך אמר לו', לבי, אל תט ׳לדבר רע׳. שהרי ׳דבר) רע׳ גורם נגע בעולם, והדין שורה בעולם, והינו נגע צרעת.
מן המפרשים
מקדש מלך: אלא דוד אזהר ללביה פי' ר' יצחק פליג אר' יוסי ומפרש שדוד ללביה קאמר. אבל ר' יוסי לא קאמר ליה קושית ר' יצחק וכי קב"ה אסטי ליה וכו'. דכוונת דוד לומר אע"פי שבדרך שאדם וכו' כמ"של:
הסולם: אלא דוד אזהר וכו׳: ומשיב, אלא דוד הזהיר אל לבו, במה שאמר אל תט לבי לדבר רע , לנהוג אותו בדרך האמת, כש״א, והשבות אל לבבך, מהו והשבות. אלא פירושו שצריך לחזור עליו, על הלב, פעם פעמים ושלש פעמים, להנהיגו בדרך האמת, ולהזהירו. וכך…
מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: דוד אזהר ללביה כתב המד"ל דא"כ הו"לל אל תט צי"רי כי תַט בפ"תח הוא יוצא והאמת כן הוא כי תט. בפ"תח הוא תפעול. אבל מ"מ לא קשיא מידי כלו' אל תטה מחשבותיך לדבר רע א"נ כמה פעמים מצינו כמה מלדת שהם מן ההפעיל ומשמשות במקום הקל כמו שוש…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: