וייצר ה אלהים את האדם עפר מן האדמה - שני יצרים כנגד מים ואש מעפר הקדש
תזריע · את הכל ראיתי בימי הבלי - סוד הלבנה יש צדיק אבד בצדקו ורשע מאריך · מאמר 18 · פיסקה 6 · דף מו ע"ב
לשון הזוהר
תּוּ פָּתַח בְּרֵיהּ אָחֳרָא וְאָמַר, ׳וַיִּיצֶר יהו"ה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וְגוֹ'׳ (בראשית ב, ז). ׳וַיִּיצֶר יהו"ה אֱלֹהִים׳, בִּתְרֵי יוֹדִין, בִּתְרֵין יִצְרִין, יֵצֶר טוֹב וְיֵצֶר רָע, חַד לָקֳבֵל מַיָּא, וְחַד לָקֳבֵל אֶשָּׁא. יהו"ה אֱלֹהִים, שֵׁם מָלֵא. אֶת הָאָדָם, כָּלִיל דְּכַר וְנוּקְבָּא. ׳עָפָר מִן הָאֲדָמָה׳, דָּא עַפְרָא דְּאַרְעָא קַדִּישָׁא, דְּמִתַּמָּן אִתְבְּרֵי, וְהוּא אֲתַר דְּבֵי מַקְדְּשָׁא.
תרגום
עוֹד פָּתַח בְּנוֹ אַחֵר וְאָמַר, ׳וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וְגוֹ'׳ (בראשית ב). ׳וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים׳ - בִּשְׁנֵי יוֹדִי"ם, בִּשְׁנֵי יְצָרִים, יֵצֶר טוֹב וְיֵצֶר רָע, אֶחָד כְּנֶגֶד מַיִם וְאֶחָד כְּנֶגֶד אֵשׁ. ה' אֱלֹהִים - שֵׁם מָלֵא. אֶת הָאָדָם - כּוֹלֵל זָכָר וְנוּקְבָּא. ׳עָפָר מִן הָאֲדָמָה׳ - זֶה עֲפַר הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁמִּשָּׁם נִבְרָא, וְהוּא מְקוֹם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תו פתח בריה אחרא ואמר, ׳וייצר יהו"ה אלהים את האדם עפר מן האדמה וגו'׳ (בראשית ב, ז). ׳וייצר יהו"ה אלהים׳, בתרי יודין, בתרין יצרין, יצר טוב ויצר רע, חד לקבל מיא, וחד לקבל אשא. יהו"ה אלהים, שם מלא. את האדם, כליל דכר ונוקבא. ׳עפר מן האדמה׳, דא עפרא דארעא קדישא, דמתמן אתברי, והוא אתר דבי מקדשא.
התרגום: עוד פתח בנו אחר ואמר, ׳וייצר ה' אלהים את האדם עפר מן האדמה וגו'׳ (בראשית ב). ׳וייצר ה' אלהים׳ - בשני יודי"ם, בשני יצרים, יצר טוב ויצר רע, אחד כנגד מים ואחד כנגד אש. ה' אלהים - שם מלא. את האדם - כולל זכר ונוקבא. ׳עפר מן האדמה׳ - זה עפר הארץ הקדושה, שמשם נברא, והוא מקום בית המקדש.
מן המפרשים
מקדש מלך: ה' אלהים שם מלא פי' הם זו"ן הנקרא ה' אלהים כמ"ש בפ' תרומה ובכ"מ: כליל דכר ונוקבא. פי' שאדה"ר היתה זוגתו מאחוריו: מאינון חיים דלעילא. פי' הנשמה היא מבינה שמשם החיים שהם המוחין: בנפשא קדישא מחיה עילאה. פי' הנשמה שבאה מהבינה וקרי…
אור יקר: אלה״ים שם מלא שמתמלא משם יהו״ה ונראה בו. דפר ונוקכא נגד תפארת ומלכות. עפר מן חאדמה גופו עפר ממחצב המשובח ארץ ישראל דהיינו מן האדמה והפנימית ממנה שהוא כי מקדשא. מאינון חיין דלעילא חכמה ובינה.
הסולם: תו פתח בריה אחרא וכו': עוד פתח בנו האחר, ואמר, וייצר ה׳ אלקים את האדם עפר מן האדמה וגו׳. וייצר ה׳ אלקים, כתוב, וייצר עם ב׳ יודין, יורה שהאדם נברא בשני יצרים, ביצר הטוב, וביצר הרע, אחד, יצר הטוב, כנגד מים, ואחד היצר הרע, כנגד…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: