ממלכת הזוהר › זוהר › תזריע › מאמר 17: פגשו איש פניו מלאות מכות - סוד יסורים של אהבה נגלים ונסתרים › פיסקה 1 (מו ע"א)

רבי חייא ורבי יוסי פוגשים יהודי עם פנים אדמות במכות - יסורי אהבה מכסים

תזריע · פגשו איש פניו מלאות מכות - סוד יסורים של אהבה נגלים ונסתרים · מאמר 17 · פיסקה 1 · דף מו ע"א

לשון הזוהר

עַד דַּהֲווֹ אָזְלֵי, אִעֲרָעוּ בְּחַד בַּר נָשׁ, וְאַנְפּוֹי מַלְיָין מַכְתְּשִׁין, וַהֲוָה קָם מִתְּחוֹת אִילָנָא חַד, אִסְתְּכָּלוּ בֵּיהּ, וְחָמוּ אַנְפּוֹי סוּמָקִין בְּאִינּוּן מַכְתְּשִׁין. אָמַר רִבִּי חִיָּיא מַאן אַנְתְּ. אָמַר לֵיהּ יוּדָאי אֲנָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי חַטָּאָה הוּא, דְּאִי לָאו הָכִי, לָא אִתְרְשִׁימוּ אַנְפּוֹי בְּאִלֵּין מַרְעִין בִּישִׁין, וְאִלֵּין לָא אִקְרוּן יִסּוּרִין דְּאַהֲבָה. אָמַר רִבִּי חִיָּיא הָכִי הוּא וַדַּאי, דְּיִסוּרִין דְּאַהֲבָה מִתְחַפְּיָין אִינּוּן מִבְּנֵי נָשָׁא.

תרגום

בְּעוֹדָם הוֹלְכִים, פָּגְשׁוּ בְאִישׁ אֶחָד, וּפָנָיו מְלֵאוֹת בְּמַכּוֹת, וְהָיָה קָם מִתַּחַת אִילָן אֶחָד. הִסְתַּכְּלוּ בוֹ, וְרָאוּ פָנָיו אֲדֻמּוֹת בְּאוֹתָן הַמַּכּוֹת. אָמַר רַבִּי חִיָּיא, מִי אַתָּה? אָמַר לוֹ, אֲנִי יְהוּדִי. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, חוֹטֵא הוּא, שֶׁאִם לֹא כָּךְ, לֹא נִרְשְׁמוּ פָנָיו בְּאֵלּוּ הֶחֳלָאִים הָרָעִים, וְאֵלּוּ לֹא נִקְרָאִים יִסּוּרִים שֶׁל אַהֲבָה. אָמַר רַבִּי חִיָּיא, כָּךְ הוּא וַדַּאי, שֶׁיִּסּוּרִים שֶׁל אַהֲבָה מְכֻסִּים הֵם מִבְּנֵי אָדָם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: עד דהוו אזלי, אערעו בחד בר נש, ואנפוי מליין מכתשין, והוה קם מתחות אילנא חד, אסתכלו ביה, וחמו אנפוי סומקין באינון מכתשין. אמר רבי חייא מאן אנת. אמר ליה יודאי אנא. אמר רבי יוסי חטאה הוא, דאי לאו הכי, לא אתרשימו אנפוי באלין מרעין בישין, ואלין לא אקרון יסורין דאהבה. אמר רבי חייא הכי הוא ודאי, דיסורין דאהבה מתחפיין אינון מבני נשא.

התרגום: בעודם הולכים, פגשו באיש אחד, ופניו מלאות במכות, והיה קם מתחת אילן אחד. הסתכלו בו, וראו פניו אדמות באותן המכות. אמר רבי חייא, מי אתה? אמר לו, אני יהודי. אמר רבי יוסי, חוטא הוא, שאם לא כך, לא נרשמו פניו באלו החלאים הרעים, ואלו לא נקראים יסורים של אהבה. אמר רבי חייא, כך הוא ודאי, שיסורים של אהבה מכסים הם מבני אדם.

מן המפרשים

הסולם: עד דהוו אזלי וכו׳: בעוד שהיו הולכים פגשו באדם אחד ופניו מלאים נגעים, והיה קם מתחת אילן אחד. הסתכלו בו, וראו פניו אדומים מחמת הנגעים. אמר לו ר׳ חייא, מי אתה. אמר לו, יהודי אני. א"ר יוסי, חוטא הוא, שאם לא כן לא היו נרשמים בפניו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר