ומלואה אלו נשמות הצדיקים תבל הארץ שלמטה על ימים יסדה מהנהר העליון
תזריע · לה הארץ ומלואה - סוד ארץ החיים ותבל ויושבי בה · מאמר 16 · פיסקה 3 · דף מה ע"ב
לשון הזוהר
רִבִּי חִיָּיא אָמַר, ׳לַיהו"ה הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ׳. הָאָרֶץ תִּינַח, וּמְלוֹאָהּ מַאי הִיא. אֶלָּא אִלֵּין נִשְׁמָתִין דְּצַדִּיקַיָּיא. ׳תֵּבֵל וְיוֹשְׁבֵי בָהּ׳, תֵּבֵל: דָּא אַרְעָא דִּלְתַתָּא. ׳וְיוֹשְׁבֵי בָהּ׳: אִלֵּין אִינּוּן בְּנֵי נָשָׁא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, אִי הָכִי בְּמַאי אוֹקִימְנָא ׳כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ׳. אָמַר לֵיהּ וַדַּאי הָכִי הוּא, דְּהַהִיא אֶרֶץ הַחַיִּים ׳עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ׳, דְּכֻלְּהוּ נַפְקֵי מֵהַהוּא נָהָר עִלָּאָה דְּנָגִיד וְנָפִיק מֵעֵדֶן, וּבְהוּ אִתְתְּקָנַת לְאִתְעַטְּרָא בְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא, וּלְמֵיזָן עָלְמִין. (ובגין כך) ׳מִי יַעֲלֶה בְהַר יהו"ה וְגוֹ'׳, ׳נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְגוֹ'׳. נַפְשׁוֹ כְּתִיב, מַהוּ נַפְשִׁי וְנַפְשׁוֹ. אֶלָּא כֹּלָּא חַד מִלָּה, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר ׳נִשְׁבַּע יהו"ה׳ (עמוס ו, ח) בְּנַפְשׁוֹ ׳כַּאֲשֶׁר בִּלְבָבִי וּבְנַפְשִׁי יַעֲשֶׂה׳ (שמואל א ב, לה). וְדָוִד מַלְכָּא אִתְאֲחִיד בְּהַהוּא לֵב וּבְהַהוּא נֶפֶשׁ, וְעַל דָּא ׳לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשׁוֹ׳.
תרגום
רַבִּי חִיָּיא אָמַר, ׳לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ׳, מֵילָא הָאָרֶץ, מַה זֶּה וּמְלוֹאָהּ? אֶלָּא אֵלּוּ נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים. ׳תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ׳. תֵּבֵל - זוֹ הָאָרֶץ שֶׁלְּמַטָּה. וְיֹשְׁבֵי בָהּ - אֵלּוּ הֵם בְּנֵי הָאָדָם. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, אִם כָּךְ, בַּמֶּה בֵּאַרְנוּ ׳כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ׳? אָמַר לוֹ, וַדַּאי כָּךְ זֶה, שֶׁאוֹתָהּ אֶרֶץ הַחַיִּים ׳עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ׳ - שֶׁכֻּלָּם יוֹצְאִים מֵאוֹתוֹ הַנָּהָר הָעֶלְיוֹן שֶׁשּׁוֹפֵעַ וְיוֹצֵא מֵעֵדֶן, וּבָהֶם מִתְתַּקֶּנֶת לְהִתְעַטֵּר עִם הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ וְלָזוּן אֶת הָעוֹלָמוֹת. (וּמִשּׁוּם כָּךְ) ׳מִי יַעֲלֶה בְהַר׳ ה' וְגוֹ' - ׳נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא׳ (תהלים כד, ד) - נַפְשִׁי וְגוֹ'. נַפְשׁוֹ כָּתוּב, מַה זֶּה נַפְשִׁי וְנַפְשׁוֹ? אֶלָּא הַכֹּל דָּבָר אֶחָד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳נִשְׁבַּע אֲדנָי יֱהִֹוִה בְּנַפְשׁוֹ׳ (עמוס ו). ׳כַּאֲשֶׁר בִּלְבָבִי וּבְנַפְשִׁי יַעֲשֶׂה׳ - וְדָוִד הַמֶּלֶךְ נֶאֱחַז בְּאוֹתוֹ לֵב וּבְאוֹתָהּ נֶפֶשׁ, וְעַל כֵּן ׳לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא׳ - נַפְשׁוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי חייא אמר, ׳ליהו"ה הארץ ומלואה׳. הארץ תינח, ומלואה מאי היא. אלא אלין נשמתין דצדיקייא. ׳תבל ויושבי בה׳, תבל: דא ארעא דלתתא. ׳ויושבי בה׳: אלין אינון בני נשא. אמר רבי יוסי, אי הכי במאי אוקימנא ׳כי הוא על ימים יסדה ועל נהרות יכוננה׳. אמר ליה ודאי הכי הוא, דההיא ארץ החיים ׳על ימים יסדה ועל נהרות יכוננה׳, דכלהו נפקי מההוא נהר עלאה דנגיד ונפיק מעדן, ובהו אתתקנת לאתעטרא במלכא קדישא, ולמיזן עלמין. (ובגין כך) ׳מי יעלה בהר יהו"ה וגו'׳, ׳נקי כפים ובר לבב אשר לא נשא לשוא נפשי וגו'׳. נפשו כתיב, מהו נפשי ונפשו. אלא כלא חד מלה, כמה דאת אמר ׳נשבע יהו"ה׳ (עמוס ו, ח) בנפשו ׳כאשר בלבבי ובנפשי יעשה׳ (שמואל א ב, לה). ודוד מלכא אתאחיד בההוא לב ובההוא נפש, ועל דא ׳לא נשא לשוא נפשו׳.
התרגום: רבי חייא אמר, ׳לה' הארץ ומלואה׳, מילא הארץ, מה זה ומלואה? אלא אלו נשמות הצדיקים. ׳תבל וישבי בה׳. תבל - זו הארץ שלמטה. וישבי בה - אלו הם בני האדם. אמר רבי יוסי, אם כך, במה בארנו ׳כי הוא על ימים יסדה ועל נהרות יכוננה׳? אמר לו, ודאי כך זה, שאותה ארץ החיים ׳על ימים יסדה ועל נהרות יכוננה׳ - שכלם יוצאים מאותו הנהר העליון ששופע ויוצא מעדן, ובהם מתתקנת להתעטר עם המלך הקדוש ולזון את העולמות. (ומשום כך) ׳מי יעלה בהר׳ ה' וגו' - ׳נקי כפים ובר לבב אשר לא נשא׳ (תהלים כד, ד) - נפשי וגו'. נפשו כתוב, מה זה נפשי ונפשו? אלא הכל דבר אחד, כמו שנאמר ׳נשבע אדני יהוה בנפשו׳ (עמוס ו). ׳כאשר בלבבי ובנפשי יעשה׳ - ודוד המלך נאחז באותו לב ובאותה נפש, ועל כן ׳לא נשא לשוא׳ - נפשו.
מן המפרשים
מקדש מלך: ומלואה מאי היא פי' ר' חייא קפריך לר' יוסי לדבריך שהארץ היא א"י א"כ מאי ומלואה ויושבי בה מבע"ל כסיפא דקרא. אלא ודאי הארץ דקרא הוא מלכות. ומלואה הם נשמות הצדיקים הממלאים אותה בסוד מ"ן. ותבל הם בי"ע עם הארץ הלזו וכדמפרש. א"ר יוסי…
הסולם: ר״ח אמר וכו׳: ר׳ חייא אמר, לה׳ הארץ ומלואה, הארץ, ידועה שהיא המלכות, ומלואה מה הוא. ומשיב, אלא אלו הם נשמות הצדיקים שהם במלכות. תבל ויושבי בה, תבל, זו היא הארץ שלמטה, בעולם הזה, ויושבי בה, אלו הם בני אדם. אמר ר׳ יוסי, אם כן,…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: