ממלכת הזוהר › זוהר › תוספות כרך א › מאמר 20: ׳כל אשר נשמת רוח חיים׳ - בעלי הנשמה שמתו בחרבה ולא במבול

׳כל אשר נשמת רוח חיים׳ - בעלי הנשמה שמתו בחרבה ולא במבול

תוספות כרך א · מאמר 20 · 3 פסקאות · מתחיל בדף רנה ע"ב

  1. קושיית רבי חייא בבעלי נשמה קדושה שמתו במבול (רנה ע"ב)
    ׳כל אשר נשמת רוח חיים באפיו מכל אשר בחרבה מתו׳. שאל רבי חייא לר' אבא אמרתון דנשמתא לא עיילא בבר נש עד דאסתכלת בפולחנא דקודשא בריך הוא וכדין ליהוי ליה ההיא נשמתא.… לדף הפיסקה
  2. זכות נח שהגנה על ביתו ולא על הדור (רנה ע"ב)
    אתו שיילוה לר' אלעזר ברבי שמעון אמר להו כך הוא, והא קרא מסייע ליה דהכי אמר אבוי , דכי אתא טופנא לא חזא בר נש דיעביד קודשא בריך הוא בגיניה, אלא נח. וזכותיה לא הוה אלא… לדף הפיסקה
  3. חנוך וירד בעלי הנשמה - ׳מכל אשר בחרבה מתו׳ (רנה ע"ב)
    ואינון דהוו זכאין בקדמיתא כגון חנוך ירד דהוו להו נשמתא קדישא, וחזייאן למעבד קודשא בריך הוא בגיניהון ׳בחרבא מתו׳. והיינו דאמר ׳כל אשר נשמת רוח חיים באפיו׳ - אינון דנשמתא… לדף הפיסקה