קיום אמונת הסעודה - חלקנו בה הוא השמחה והשחוק
תולדות · ואלה תולדת יצחק בן אברהם · מאמר 5 · פיסקה 14 · דף קלו ע"א
לשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן, לֵית לָן לִסְתּוֹר מְהֵימְנוּתָא דְּכֹלָּא אֶלָּא לְקַיְימָא לֵיהּ, דְּהָא אוֹרַיְיתָא אַסְהִידַת עֲלוֹי, דְּהָא אֲנַן יָדְעִין מְהֵימְנוּתָא דְצַדִּיקַיָא וְכִסּוּפָא דִלְהוֹן מַאי הִיא, דִּכְתִיב, ׳נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָךְ׳ (שיר השירים א, ד), וְלֹא בַּאֲכִילָה. ׳נַזְכִּירָה דּוֹדֶיךָ מִיַיִן׳ (שיר השירים א, ד). וְהַהִיא סְעוּדָתָא דִּזְמִינִין בָּהּ, יְהֵא לָן חוּלַק לְמֶהֱנֵי מִנָּהּ וְזוֹ הִיא הַשִּׂמְחָה וְהַשְּׂחוֹק. ׳וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יִצְחָק׳ - שֶׁיִּצְחֲקוּ הַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא. ׳אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק׳ - זְכוּת הַנְּשָׁמָה מוֹלִיד הַשְּׂחוֹק הַזֶּה וְהַשִּׂמְחָה בָּעוֹלָם.
תרגום
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, אֵין לָנוּ לִסְתֹּר אֶת אֱמוּנַת הַכֹּל, אֶלָּא לְקַיֵּם אוֹתָהּ. שֶׁהֲרֵי הַתּוֹרָה מְעִידָה עַל זֶה,, שֶׁהֲרֵי אָנוּ יוֹדְעִים אֶת אֱמוּנַת הַצַּדִּיקִים, וְהַכִּסּוּף שֶׁלָּהֶם מַה הוּא? שֶׁכָּתוּב (שִׁיר א) ׳נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ׳, וְלֹא בַּאֲכִילָה. ׳נַזְכִּירָה דדֶיךְ מִיַיִן׳. וְאוֹתָהּ סְעוּדָה שֶׁמְּזֻמָּנִים אֵלֶיהָ, יִהְיֶה לָנוּ חֵלֶק לֵהָנוֹת מִמֶּנָּה, וְזוֹ הִיא הַשִּׂמְחָה וְהַשְּׂחוֹק. ׳וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק׳ (בראשית כה, יט) - שֶׁיִּצְחֲקוּ הַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא. ׳אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק׳ - זְכוּת הַנְּשָׁמָה מוֹלִידָהָ הַשְּׂחוֹק הַזֶּה וְהַשִּׂמְחָה בָּעוֹלָם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי יוחנן, לית לן לסתור מהימנותא דכלא אלא לקיימא ליה, דהא אורייתא אסהידת עלוי, דהא אנן ידעין מהימנותא דצדיקיא וכסופא דלהון מאי היא, דכתיב, ׳נגילה ונשמחה בך׳ (שיר השירים א, ד), ולא באכילה. ׳נזכירה דודיך מיין׳ (שיר השירים א, ד). וההיא סעודתא דזמינין בה, יהא לן חולק למהני מנה וזו היא השמחה והשחוק. ׳ואלה תולדות יצחק׳ - שיצחקו הצדיקים לעתיד לבוא. ׳אברהם הוליד את יצחק׳ - זכות הנשמה מוליד השחוק הזה והשמחה בעולם.
התרגום: אמר רבי יוחנן, אין לנו לסתר את אמונת הכל, אלא לקים אותה. שהרי התורה מעידה על זה, שהרי אנו יודעים את אמונת הצדיקים, והכסוף שלהם מה הוא? שכתוב (שיר א) ׳נגילה ונשמחה בך׳, ולא באכילה. ׳נזכירה דדיך מיין׳. ואותה סעודה שמזמנים אליה, יהיה לנו חלק להנות ממנה, וזו היא השמחה והשחוק. ׳ואלה תולדת יצחק׳ (בראשית כה, יט) - שיצחקו הצדיקים לעתיד לבא. ׳אברהם הוליד את יצחק׳ - זכות הנשמה מולידה השחוק הזה והשמחה בעולם.
מן המפרשים
הסולם: אמר רבי יוחנן וכו': אר"י, אין לנו לסתור את האמונה אלא לקיים אותה, דהיינו שהסעודה היא אכילה ושתיה כי התורה מעידה עליה, דהיינו בהכתוב ואכלתם לחמכם לשובע. כנ"ל, כי כבר יודעים אנו אמונת הצדיקים והשתוקקותם מה היא, כי כתוב נגילה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: