יעקב הלך בעקמימות כנחש - ידו על עקב עשו להכניעו
תולדות · ויתרצצו הבנים בקרבה · מאמר 4 · פיסקה 2 · דף קלח ע"א
לשון הזוהר
וְתָא חֲזֵי, בְּגִין דְּאִתְמְשַׁךְ עֵשָׂו אֲבַתְרִיהּ דְּהַהוּא נָחָשׁ, אָזִיל עִמֵּיהּ יַעֲקֹב בְּעֲקִימָא, כְּנָחָשׁ דְּאִיהוּ חַכִּים, וְאִיהוּ אָזִיל בְּעֲקִימוּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם וְגו'׳ (בראשית ג, א), חַכִּים. וְעוֹבָדוֹי דְיַעֲקֹב לְגַבֵּיהּ הֲווּ לֵיהּ כְּנָחָשׁ, וְהָכִי אִצְטְרִיךְ לֵיהּ, בְּגִין לְאַמְשָׁכָא לֵיהּ לְעֵשָׂו בַּתְרֵיהּ דְּהַהוּא נָחָשׁ, וְיִתְפְּרַשׁ מִנֵּיהּ, וְלָא יְהֵא לֵיהּ חוּלָקָא עִמֵּיהּ בְּעַלְמָא דֵין וּבְעַלְמָא דְאָתֵי. וְתָנִינָן, בָּא לְהָרְגְּךָ, אַקְדִּים אַנְתְּ וְקַטְלֵיהּ. כְּתִיב, ׳בַּבֶּטֶן עָקַב אֶת אָחִיו׳ דְּאַשְׁרֵי לֵיהּ לְתַתָּא, בְּהַהוּא עָקֵב, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְיָדוֹ אוֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו׳ (בראשית כה, כו), דְּשַׁוֵּי יְדוֹי עַל הַהוּא עָקֵב לְאִכַּפְיָא לֵיהּ.
תרגום
וּבֹא וּרְאֵה, מִשּׁוּם שֶׁנִּמְשַׁךְ עֵשָׂו אַחֲרֵי אוֹתוֹ נָחָשׁ, הָלַךְ אִתּוֹ יַעֲקֹב בְּעַקְמִימוּת. כְּמוֹ הַנָּחָשׁ שֶׁהוּא חָכָם וְהוּא הוֹלֵךְ בְּעַקְמִימוּת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם וְגוֹ' חָכָם׳ (בראשית ג, א). וְהַמַּעֲשִׂים שֶׁל יַעֲקֹב כְּלַפָּיו הָיוּ לוֹ כְּמוֹ נָחָשׁ, וְכָךְ צָרִיךְ לוֹ כְּדֵי לִמְשֹׁךְ אֶת עֵשָׂו אַחַר אוֹתוֹ הַנָּחָשׁ, וְיִפָּרֵד מִמֶּנּוּ, וְלֹא יִהְיֶה לוֹ חֵלֶק עִמּוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. וְשָׁנִינוּ, בָּא לְהָרְגְךָ - הַקְדֵּם אַתָּה וַהֲרֹג אוֹתוֹ. כָּתוּב ׳בַּבֶּטֶן עָקַב אֶת אָחִיו׳ (הושע יב, ד) - שֶׁהִשְׁרָה אוֹתוֹ לְמַטָּה בְּאוֹתוֹ הֶעָקֵב, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו׳ - שֶׁשָּׂם אֶת יָדוֹ עַל אוֹתוֹ עָקֵב לְהַכְנִיעוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ותא חזי, בגין דאתמשך עשו אבתריה דההוא נחש, אזיל עמיה יעקב בעקימא, כנחש דאיהו חכים, ואיהו אזיל בעקימו, כמה דאת אמר, ׳והנחש היה ערום וגו'׳ (בראשית ג, א), חכים. ועובדוי דיעקב לגביה הוו ליה כנחש, והכי אצטריך ליה, בגין לאמשכא ליה לעשו בתריה דההוא נחש, ויתפרש מניה, ולא יהא ליה חולקא עמיה בעלמא דין ובעלמא דאתי. ותנינן, בא להרגך, אקדים אנת וקטליה. כתיב, ׳בבטן עקב את אחיו׳ דאשרי ליה לתתא, בההוא עקב, הדא הוא דכתיב, ׳וידו אוחזת בעקב עשו׳ (בראשית כה, כו), דשוי ידוי על ההוא עקב לאכפיא ליה.
התרגום: ובא וראה, משום שנמשך עשו אחרי אותו נחש, הלך אתו יעקב בעקמימות. כמו הנחש שהוא חכם והוא הולך בעקמימות, כמו שנאמר ׳והנחש היה ערום וגו' חכם׳ (בראשית ג, א). והמעשים של יעקב כלפיו היו לו כמו נחש, וכך צריך לו כדי למשך את עשו אחר אותו הנחש, ויפרד ממנו, ולא יהיה לו חלק עמו בעולם הזה ובעולם הבא. ושנינו, בא להרגך - הקדם אתה והרג אותו. כתוב ׳בבטן עקב את אחיו׳ (הושע יב, ד) - שהשרה אותו למטה באותו העקב, זהו שכתוב ׳וידו אחזת בעקב עשו׳ - ששם את ידו על אותו עקב להכניעו.
מן המפרשים
מקדש מלך: דאשרי ליה לתתא בההוא עקב פי' יעקב דחה עשו לקליפה הנקרא עקב כמ"ש בפ' חיי שרה על פסוק ואתה תשופנו עקב. ומ"ש שם בשם האר"י ז"ל: ד"א וידו אוחזת דלא יכיל וכו' פי' וידו היא המ' שהיא ידו של זעיר נאחזת בעקב עשו שהם הקליפות ויונקים ממנה…
אור החמה: ות"ח בגין דיתמשך עשו אבתריה דההוא נחש וגו' * בגין לאמשכא ליה לעשו בתרי' דההוא נחש וגו'. כדרך הטהרה העליונה שהיא להבדיל מהשכינה כל כחות חיצונים להורידם למטה אל בחינתם. וע"ד אצטריך ליה למהך וגו' הכריח לפירוש זה השני דלאידך פי'…
מהרח"ו: ת"ח בגין דיתמשך עשו וגו'. רצה לתרץ בזה קושיא אחת אשר בתירוצה האריך בכל ענין זה, והוא איך יעקב הנקרא איש תם התנהג ברמאות ובעקבה גדולה עם אחיו עשו וגם עם לבן, והנה היה ראוי לאיש שכמותו שיתנהג בתמימות גדולה בכל מעשיו, ולא כן היה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: