׳ויעתר יצחק׳ - קרבן עולה ואש מלמעלה כנגד האש שלמטה
תולדות · ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו · מאמר 3 · פיסקה 1 · דף קלז ע"א
לשון הזוהר
פָּתַח רִבִּי יְהוּדָה אֲבַתְרֵיהּ וְאָמַר, ׳וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַיהו"ה לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ׳ (בראשית כה, כא). מַהוּ וַיֶּעְתַּר, דְּקָרִיב לֵיהּ קָרְבָּנָא, וְצַלֵּי עֲלָהּ. וּמַה קָרְבָּנָא קָרִיב. עוֹלָה קָרִיב, דִּכְתִיב, ׳וַיֵּעָתֶר לוֹ יהו"ה׳ (בראשית כה, כא), כְּתִיב הָכָא ׳וַיֵּעָתֶר לוֹ יהו"ה׳, וּכְתִיב הָתָם ׳׳וַיֵּעָתֵר אֱלֹהִים לָאָרֶץ וְגוֹ'׳׳ (שמואל ב כא, יד), (שמואל ב כד כה) מַה לְּהַלָּן קָרְבָּן אַף כָּאן קָרְבָּן. כְּתִיב ׳וַיֶּעְתַּר יִצְחָק׳, וּכְתִיב ׳וַיֵּעָתֶר לוֹ׳, דְּנָפַק אֶשָׁא מִלְּעֵילָא לְקֳבְלָא אֶשָׁא דִלְתַתָּא.
תרגום
פָּתַח רַבִּי יְהוּדָה אַחֲרָיו וְאָמַר, ׳וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַה' לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ׳, מַהוּ וַיֶּעְתַּר? שֶׁהִקְרִיב לוֹ קָרְבָּן, וְהִתְפַּלֵּל עָלֶיהָ. וְאֵיזֶה קָרְבָּן הִקְרִיב? הִקְרִיב עוֹלָה, שֶׁכָּתוּב ׳וַיֵּעָתֶר לוֹ ה'׳ - כָּתוּב כָּאן ׳וַיֵּעָתֶר לוֹ ה'׳ - וְכָתוּב שָׁם ׳וַיֵּעָתֵר אֱלֹהִים לָאָרֶץ וְגוֹ'׳ (שמואל ב כא, יד). (שמואל ב כד כה) מַה לְּהַלָּן קָרְבָּן - אַף כָּאן קָרְבָּן. כָּתוּב ׳וַיֶּעְתַּר יִצְחָק׳ (בראשית כה, כא) - וְכָתוּב ׳וַיֵּעָתֶר לוֹ׳ - שֶׁיָּצְאָה אֵשׁ מִלְמַעְלָה כְּנֶגֶד הָאֵשׁ שֶׁלְּמַטָּה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: פתח רבי יהודה אבתריה ואמר, ׳ויעתר יצחק ליהו"ה לנכח אשתו׳ (בראשית כה, כא). מהו ויעתר, דקריב ליה קרבנא, וצלי עלה. ומה קרבנא קריב. עולה קריב, דכתיב, ׳ויעתר לו יהו"ה׳ (בראשית כה, כא), כתיב הכא ׳ויעתר לו יהו"ה׳, וכתיב התם ׳ויעתר אלהים לארץ וגו'׳ (שמואל ב כא, יד), (שמואל ב כד כה) מה להלן קרבן אף כאן קרבן. כתיב ׳ויעתר יצחק׳, וכתיב ׳ויעתר לו׳, דנפק אשא מלעילא לקבלא אשא דלתתא.
התרגום: פתח רבי יהודה אחריו ואמר, ׳ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו׳, מהו ויעתר? שהקריב לו קרבן, והתפלל עליה. ואיזה קרבן הקריב? הקריב עולה, שכתוב ׳ויעתר לו ה'׳ - כתוב כאן ׳ויעתר לו ה'׳ - וכתוב שם ׳ויעתר אלהים לארץ וגו'׳ (שמואל ב כא, יד). (שמואל ב כד כה) מה להלן קרבן - אף כאן קרבן. כתוב ׳ויעתר יצחק׳ (בראשית כה, כא) - וכתוב ׳ויעתר לו׳ - שיצאה אש מלמעלה כנגד האש שלמטה.
מן המפרשים
כתם פז: ויעתר יצחק לה' וכו' מהו ויעתר. להיות המלה הזאת בלתי נהוגה כ"כ במקרא בענין התפלה ועוד שענינה מתהפכת מהמתפלל אל האל ומהאל אל המתפלל שכן כתיב ויעתר יצחק ויעתר לו ה' ויעתר ה' לארץ ע"כ רבו המדרשים בענינה אמרו רבי יוחנן אמר ששפך…
מהרח"ו: פתח ר' יהודה וגו'. הוקשה לו דהל"ל ויתפלל, אך אומרו 'ויעתר' הוא למילף מיניה ג"ש, דכתיב ' ויעתר אלהי "ם לארץ' דהוה ע"י הקרבן, וכן יצחק קריב הכא קרבן עולה כי היכי דתשמע תפלתו ולהוו ליה בנין:
רמ"א: דקריב ליה קורבנא וצלי. עניין הקרבן הוא קירוב הכחות העליונים, ועיין לעיל דף נ' ע"ב (סד:) , וקרבן העולה עיין לעיל דף י"ו ע"ב וע"ג (השמטות סי' כה רנח.-רנח:) :