׳הוה גביר לאחיך׳ - אותיות ׳הוה׳ סוד המהימנותא
תולדות · וצא השדה וצודה לי צידה · מאמר 19 · פיסקה 7 · דף קמג ע"א
לשון הזוהר
׳הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ׳ - הֱוֵה, וְלָא אָמַר הֱיֵה, אוֹ תִהְיֶה. אֶלָּא דָּא רָזָא עִלָּאָה דִּמְהֵימְנוּתָא, דְּאִלֵּין אַתְוָון אִנּוּן רָזֵי דִמְהֵימְנוּתָא. ה' לְעֵילָא, וא"ו בְּאֶמְצָעִיתָא, ה' לְבָתַר. וּבְגִין כָּךְ אָמַר, ׳הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ׳, לְשַׁלְּטָאָה עֲלַיְיהוּ וּלְרַדָּאָה לוֹן, בְּזִמְנָא דְּאֲתָא דָוִד מַלְכָּא. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר, כֹּלָּא אִיהוּ בְּזִמְנָא דְיֵיתֵי מַלְכָּא מְשִׁיחָא, דְּהָא בְּגִין דְּעֲבְרוּ יִשְׂרָאֵל עַל פִּתְגָּמֵי אוֹרַיְיתָא, כְּדֵין ׳וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ׳ (בראשית כז, מ).
תרגום
׳הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ׳ (בראשית כז, כט) - הֱוֵה, וְלֹא אָמַר הֱיֵה אוֹ תִהְיֶה. אֶלָּא זֶה סוֹד עֶלְיוֹן שֶׁל הָאֱמוּנָה, שֶׁהָאוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ הֵן סוֹדוֹת הָאֱמוּנָה. ה' לְמַעְלָה, וָא"ו בָּאֶמְצַע, ה' אַחַר כָּךְ. וּמִשּׁוּם כָּךְ אָמַר ׳הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ׳ - לִשְׁלֹט עֲלֵיהֶם וְלִרְדּוֹת אוֹתָם בִּזְמַן שֶׁבָּא דָוִד הַמֶּלֶךְ. רַבִּי יוֹסֵי אָמַר, הַכֹּל הוּא בִּזְמַן שֶׁיָּבֹא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁהֲרֵי מִשּׁוּם שֶׁעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל עַל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה, אָז ׳וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ׳ (בראשית כז, מ).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳הוה גביר לאחיך׳ - הוה, ולא אמר היה, או תהיה. אלא דא רזא עלאה דמהימנותא, דאלין אתוון אנון רזי דמהימנותא. ה' לעילא, וא"ו באמצעיתא, ה' לבתר. ובגין כך אמר, ׳הוה גביר לאחיך׳, לשלטאה עלייהו ולרדאה לון, בזמנא דאתא דוד מלכא. רבי יוסי אמר, כלא איהו בזמנא דייתי מלכא משיחא, דהא בגין דעברו ישראל על פתגמי אורייתא, כדין ׳ופרקת עלו מעל צוארך׳ (בראשית כז, מ).
התרגום: ׳הוה גביר לאחיך׳ (בראשית כז, כט) - הוה, ולא אמר היה או תהיה. אלא זה סוד עליון של האמונה, שהאותיות הללו הן סודות האמונה. ה' למעלה, וא"ו באמצע, ה' אחר כך. ומשום כך אמר ׳הוה גביר לאחיך׳ - לשלט עליהם ולרדות אותם בזמן שבא דוד המלך. רבי יוסי אמר, הכל הוא בזמן שיבא מלך המשיח, שהרי משום שעברו ישראל על דברי התורה, אז ׳ופרקת עלו מעל צוארך׳ (בראשית כז, מ).
מן המפרשים
כתם פז: הוה גביר לאחיך ולא אמר היה או תהיה כי מנהג הלשון כך הוא כמ"ש היה אתה לעם מול האלהים ואם תמצא בכתוב כי לשלג יאמ' הוה ארץ וגשם מטר וכו' גם שם יתבאר ע"ד הסוד כי על ההשפעה ידבר.
מהרח"ו: הוה גביר וגו'. זה היה בימי דוד ע"ה, כי עם היות אשר היו מלכים רבים בעולם, עכ"ז הוא היה גביר עליהם ומכה בהם כחפצו ורצונו, ולכן לא נזכר רק בשם גביר, וגם הוא מלשון גבורה כי ילחם בהם בגבורתו כנודע. האמנם בימי שלמה ומלך המשיח לא…
הסולם: הוה גביר לאחיד שואל, למה אומר הכתוב הוה, ואינו אומר היה או תהיה. ומשיב, אלא זה סוד עליון של האמונה, כי אלו האותיות הו"ה, הן סודות האמונה, ה' למעלה, בינה. ו' באמצע, ת"ת. ה' לבסוף מלכות. ומשום זה אמר, הוה גביר לאחיך, היינו למשול…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: