האבן הנגזרת מן ההר - מלכות ישראל העתידה על כל המלכויות
תולדות · וצא השדה וצודה לי צידה · מאמר 19 · פיסקה 63 · דף קמו ע"ב
לשון הזוהר
כַּד יִמְטֵי הַהוּא זִמְנָא, יִתְעָרוּן אִינוּן בִּרְכָאן מִכָּל סִטְרִין, וְיִתְקַיַּים עַלְמָא עַל קִיּוּמֵיהּ כְּדְקָא יְאוּת, וּמֵהַהוּא יוֹמָא וּלְהָלְאָה, יְקוּם מַלְכוּתָא דָא עַל כָּל שְׁאָר מַלְכוּ אָחֳרָא, כְּמָה דְאוּקְמוּהָ, דִּכְתִיב, ׳תַּדִּק וְתָסֵף כָּל אִלֵּין מַלְכְוָתָא וְהִיא תְּקוּם לְעָלְמַיָּא׳ (דניאל ב, מד). וְהַיְינוּ הַהִיא אַבְנָא, דְּאִתְגְּזָרַת מִן טוּרָא דִי לָא בִידַיִן, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳מִשָּׁם רוֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל, מַאן אֶבֶן דָּא׳ (בראשית מט, כד). דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה וְגו'׳ (בראשית כח, כב).
תרגום
כְּשֶׁיַּגִּיעַ אוֹתוֹ הַזְּמַן, יִתְעוֹרְרוּ אוֹתָן הַבְּרָכוֹת מִכָּל הַצְּדָדִים, וְיִתְקַיֵּם הָעוֹלָם עַל קִיּוּמוֹ כָּרָאוּי. וּמֵהַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה תָּקוּם הַמַּלְכוּת הַזּוֹ עַל כָּל שְׁאָר מַלְכוּת אַחֶרֶת, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ, שֶׁכָּתוּב תְּכַתֵּת וּתְכַלֶּה כָּל אֵלּוּ הַמַּלְכֻיּוֹת ׳וְהִיא תָקוּם׳ (דניאל ב, מד) לְעוֹלָם. וְהַיְנוּ הָאֶבֶן הַהִיא שֶׁנִּגְזְרָה מִן הָהָר וְלֹא בַּיָּדַיִם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל׳ (בראשית מט, כד) - מִי הָאֶבֶן הַזּוֹ? זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְהָאֶבֶן הַ אֶת ׳אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה וְגוֹ'׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כד ימטי ההוא זמנא, יתערון אינון ברכאן מכל סטרין, ויתקיים עלמא על קיומיה כדקא יאות, ומההוא יומא ולהלאה, יקום מלכותא דא על כל שאר מלכו אחרא, כמה דאוקמוה, דכתיב, ׳תדק ותסף כל אלין מלכותא והיא תקום לעלמיא׳ (דניאל ב, מד). והיינו ההיא אבנא, דאתגזרת מן טורא די לא בידין, כמה דאת אמר ׳משם רועה אבן ישראל, מאן אבן דא׳ (בראשית מט, כד). דא כנסת ישראל, כמה דאת אמר, ׳והאבן הזאת אשר שמתי מצבה וגו'׳ (בראשית כח, כב).
התרגום: כשיגיע אותו הזמן, יתעוררו אותן הברכות מכל הצדדים, ויתקים העולם על קיומו כראוי. ומהיום ההוא והלאה תקום המלכות הזו על כל שאר מלכות אחרת, כמו שבארוה, שכתוב תכתת ותכלה כל אלו המלכיות ׳והיא תקום׳ (דניאל ב, מד) לעולם. והינו האבן ההיא שנגזרה מן ההר ולא בידים, כמו שנאמר ׳משם רעה אבן ישראל׳ (בראשית מט, כד) - מי האבן הזו? זו כנסת ישראל, כמו שנאמר והאבן ה את ׳אשר שמתי מצבה וגו'׳.
מן המפרשים
מהרח"ו: ומההוא יומא ולהלאה יקום מלכותא וגו'. פה ביאר לנו כל הנ"ל, כי אין שליטת יעקב אלא לעה"ב ובביאת המשיח בס"ד, ואז ישלוט יעקב בהאי עלמא ובעלמא דאתי, ויתקיימו ברכותיו שהם ברכות העה"ב וברכות העה"ז ג"כ כנ"ל:
הסולם: כד ימטי וכו': כשאותו העת יגיע יתעוררו אלו הברכות מכל הצדדים, על ישראל, ויתקיים העולם על קיומו כראוי להיות, ומאותו יום ואילך יקום מלכות הזו, דהיינו מלכות העליונה נוקבא דז"א, על כל שאר הממלכות האחרות, כמו שביארו שכתוב תדיק ותסף…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: