ממלכת הזוהר › זוהר › תולדות › מאמר 19: וצא השדה וצודה לי צידה › פיסקה 54 (קמו ע"א)

׳איש תם יושב אהלים׳ - אוחז שני הצדדים, אברהם ויצחק

תולדות · וצא השדה וצודה לי צידה · מאמר 19 · פיסקה 54 · דף קמו ע"א

לשון הזוהר

פָּתַח וְאָמַר, ׳וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יוֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה׳ (בראשית כה, כז), וְהָא אִתְּמָר ׳וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים׳. ׳אִישׁ תָּם׳, גְבַר שְׁלִים, כְּתַרְגּוּמוֹ. ׳יֹשֵׁב אֹהָלִים׳, אַמַּאי אִיהוּ תָּם, בְּגִין דְּאִיהוּ ׳יֹשֵׁב אֹהָלִים׳, דְּאָחִיד (קל"ט:) לִתְרֵין סִטְרִין, לְאַבְרָהָם וּלְיִצְחָק. וְעַל דָּא, יַעֲקֹב בְּסִטְרָא דְיִצְחָק אֲתָא לְגַבֵּיהּ דְעֵשָׂו, כְּמָה דְּאִתְּמָר. דִּכְתִיב, ׳עִם חָסִיד תִּתְחַסָּד וְעִם עִקֵּשׁ תִּתַּפָּל׳ (שמואל ב כב, כו-כז). וְכַד אֲתָא עִם בִּרְכָאן, בְּסִיּוּעָא דִלְעֵילָא קָא אֲתָא, בְּסִיּוּעָא דְאַבְרָהָם וְיִצְחָק, וּבְגִין כָּךְ בְּחָכְמְתָא הֲוָה, כְּמָה דְאִתְּמָר.

תרגום

פָּתַח וְאָמַר, ׳וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה׳ (בראשית כה, כז) - וַהֲרֵי נֶאֱמַר ׳וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים׳ - אִישׁ תָּם - אִישׁ שָׁלֵם, כְּתַרְגּוּמוֹ. יֹשֵׁב אֹהָלִים - לָמָּה הוּא תָּם? מִשּׁוּם שֶׁהוּא יֹשֵׁב אֹהָלִים, שֶׁאוֹחֵז אֶת שְׁנֵי הַצְּדָדִים, אֶת אַבְרָהָם וְאֶת יִצְחָק. וְעַל כֵּן יַעֲקֹב בְּצִדּוֹ שֶׁל יִצְחָק בָּא אֶל עֵשָׂו, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, ׳שֶׁכָּתוּב עִם חָסִיד תִּתְחַסָּד וְעִם עִקֵּשׁ תִּתַּפָּל׳. וּכְשֶׁבָּא עִם בְּרָכוֹת - עִם סִיּוּעַ שֶׁלְּמַעְלָה הוּא בָּא, עִם סִיּוּעַ שֶׁל אַבְרָהָם וְיִצְחָק, וּמִשּׁוּם כָּךְ זֶה הָיָה בְּחָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: פתח ואמר, ׳ויהי עשו איש יודע ציד איש שדה׳ (בראשית כה, כז), והא אתמר ׳ויעקב איש תם ישב אהלים׳. ׳איש תם׳, גבר שלים, כתרגומו. ׳ישב אהלים׳, אמאי איהו תם, בגין דאיהו ׳ישב אהלים׳, דאחיד (קל"ט:) לתרין סטרין, לאברהם וליצחק. ועל דא, יעקב בסטרא דיצחק אתא לגביה דעשו, כמה דאתמר. דכתיב, ׳עם חסיד תתחסד ועם עקש תתפל׳ (שמואל ב כב, כו-כז). וכד אתא עם ברכאן, בסיועא דלעילא קא אתא, בסיועא דאברהם ויצחק, ובגין כך בחכמתא הוה, כמה דאתמר.

התרגום: פתח ואמר, ׳ויהי עשו איש ידע ציד איש שדה׳ (בראשית כה, כז) - והרי נאמר ׳ויעקב איש תם ישב אהלים׳ - איש תם - איש שלם, כתרגומו. ישב אהלים - למה הוא תם? משום שהוא ישב אהלים, שאוחז את שני הצדדים, את אברהם ואת יצחק. ועל כן יעקב בצדו של יצחק בא אל עשו, כמו שנאמר, ׳שכתוב עם חסיד תתחסד ועם עקש תתפל׳. וכשבא עם ברכות - עם סיוע שלמעלה הוא בא, עם סיוע של אברהם ויצחק, ומשום כך זה היה בחכמה, כמו שנתבאר.

מן המפרשים

מהרח"ו: פתח ואמר ויהי עשו וגו'. ענין ' איש יודע ציד ' וגו' נתבאר לעיל ◆ דף קל"ט ע"א , כי בסוד הקליפה שעליה נאמר 'כי בשדה מצאה' (דברים כב כז) . אך ביעקב נאמר ' ויעקב איש תם ' וגו', וביאר עתה ענין הפסוק:

רמ"א: וההוא דרכיב עליה. סמא"ל], עיין לעיל פרשת בראשית דף כ"ח ע"ב (לה:) :

הסולם: פתח ואמר ויהי עשו וגו' ויעקב איש תם יושב אהלים: איש תם, פירושו, אדם שלם, כתרגומו. יושב אהלים, משמיענו, למה הוא תם, בשביל שהוא יושב אהלים, שפירושו, שנאחז בשני הצדדים, ימין ושמאל, שהם אברהם ויצחק ונמצא שהוא שלם הן מימין שהוא אור…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: