ממלכת הזוהר › זוהר › תולדות › מאמר 19: וצא השדה וצודה לי צידה › פיסקה 5 (קמג ע"א)

׳מטל השמים ומשמני הארץ׳ - מעלה ומטה בחיבור אחד

תולדות · וצא השדה וצודה לי צידה · מאמר 19 · פיסקה 5 · דף קמג ע"א

לשון הזוהר

׳לָשׁוֹן רְמִיָּה׳, דְרָמֵי לֵיהּ לְאָדָם וּלְאִתְּתֵיהּ, וְאַיְיתֵי בִּישָׁא עֲלֵיהּ וְעַל עַלְמָא. לְבָתַר אֲתָא יַעֲקֹב, וְנָטִיל מִדִּילֵיהּ כָּל אִינוּן בִּרְכָאן. ׳חִצֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים׳, דָּא עֵשָׂו דְּנָטַר דְּבָבוּ (נ"א דְּאַגְזִים) לְיַעֲקֹב עַל אִינוּן בִּרְכָאן, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳וַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו אֶת יַעֲקֹב עַל הַבְּרָכָה וְגוֹ'׳ (בראשית כז, מא). (ד"א ל"ג תא חזי) ׳וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ׳ - הָא מִלְּעֵילָא וּמִתַּתָּא בְּחִבּוּרָא חָדָא. ׳וְרוֹב דָּגָן וְתִירוֹשׁ׳ - הָא אוּקְמוּהָ. אֲבָל כְּדִכְתִיב, ׳וְלֹא רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב וְזַרְעוֹ מְבַקֵּשׁ לָחֶם׳ (תהילים לז, כה). תָּא חֲזֵי, (שם) ׳נַעַר הָיִיתִי וְגו'׳ וְאוּקְמוּהָ, הַאי קְרָא שָׂרוֹ שֶׁל עוֹלָם אֲמָרוֹ וְכוּ'. וּבְגִין כָּךְ אָמַר ׳וְרוֹב דָּגָן וְתִרוֹשׁ׳.

תרגום

לָשׁוֹן רְמִיָּה - שֶׁרִמָּה אֶת אָדָם וְאִשְׁתּוֹ וְהֵבִיא רַע עָלָיו וְעַל הָעוֹלָם. אַחַר כָּךְ בָּא יַעֲקֹב וְנָטַל מִשֶּׁלּוֹ אֶת כָּל אוֹתָן הַבְּרָכוֹת. ׳חִצֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים׳ - זֶה עֵשָׂו שֶׁשָּׁמַר שִׂנְאָה (שֶׁהִפְחִיד) לְיַעֲקֹב עַל אוֹתָן הַבְּרָכוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו אֶת יַעֲקֹב עַל הַבְּרָכָה וְגוֹ'׳ (בראשית כז, מא). (בא רְאֵה). ׳וְיִתֶּן לְךְ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ׳ (בראשית כז, כח) - הִנֵּה מִלְמַעְלָה וּמִמַּטָּה בְּחִבּוּר אֶחָד. ׳וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ׳ - הִנֵּה פֵּרְשׁוּהָ, אֲבָל כַּכָּתוּב ׳וְלֹא רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב וְזַרְעוֹ מְבַקֶּשׁ לָחֶם׳ (תהלים לז, כה). בּא רְאֵה, נַעַר הָיִיתִי וְגוֹ', וּבֵאֲרוּהָ - הַפָּסוּק הַזֶּה אָמַר אוֹתוֹ שָׂרוֹ שֶׁל עוֹלָם וְכוּ'. וּמִשּׁוּם כָּךְ אָמַר ׳וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳לשון רמיה׳, דרמי ליה לאדם ולאתתיה, ואייתי בישא עליה ועל עלמא. לבתר אתא יעקב, ונטיל מדיליה כל אינון ברכאן. ׳חצי גבור שנונים׳, דא עשו דנטר דבבו (נ"א דאגזים) ליעקב על אינון ברכאן, כמה דאת אמר, ׳וישטם עשו את יעקב על הברכה וגו'׳ (בראשית כז, מא). (ד"א ל"ג תא חזי) ׳ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ׳ - הא מלעילא ומתתא בחבורא חדא. ׳ורוב דגן ותירוש׳ - הא אוקמוה. אבל כדכתיב, ׳ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם׳ (תהילים לז, כה). תא חזי, (שם) ׳נער הייתי וגו'׳ ואוקמוה, האי קרא שרו של עולם אמרו וכו'. ובגין כך אמר ׳ורוב דגן ותרוש׳.

התרגום: לשון רמיה - שרמה את אדם ואשתו והביא רע עליו ועל העולם. אחר כך בא יעקב ונטל משלו את כל אותן הברכות. ׳חצי גבור שנונים׳ - זה עשו ששמר שנאה (שהפחיד) ליעקב על אותן הברכות, כמו שנאמר ׳וישטם עשו את יעקב על הברכה וגו'׳ (בראשית כז, מא). (בא ראה). ׳ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ׳ (בראשית כז, כח) - הנה מלמעלה וממטה בחבור אחד. ׳ורב דגן ותירש׳ - הנה פרשוה, אבל ככתוב ׳ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם׳ (תהלים לז, כה). בא ראה, נער הייתי וגו', ובארוה - הפסוק הזה אמר אותו שרו של עולם וכו'. ומשום כך אמר ׳ורב דגן ותירש׳.

מן המפרשים

מקדש מלך: ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם פי' כמ"ש בפ' ויצא בזוהר לא ראיתי צדיק שהוא היסוד נעזב מלמעלה. וזרעו כשיהיה הזרע ביסוד אינו מצטרך לבקש לחם שהיא הנוקבא. וז"ש ג"כ בכאן ורוב דגן ותירוש שהיסוד יש בו ה' חסדים וה' גבורות שהחסדים…

מהרח"ו: ויתן לך האלהי"ם וגו'. יש נוסחא שכתוב בה תא חזי ויתן לך וגו', והוא טעות כי הוא דבר בפני עצמו, וצריך להסיר מלת ת"ח, רק מתחיל לבאר ענין הברכות. והתחיל ואמר ' ויתן לך ' וגו', פי' עתה סדר הברכות וטיבן ופירשן על סדר המאורע, והוא כי…

הסולם: לשון רמיה, שהנחש רמה את אדם ואשתו, והביא רע עליו ועל העולם. ואחר כך בא יעקב, ולקח משלו את כל אלו הברכות. פירוש, כי הוא היה בחינת אדם הראשון, שהנחש מנע ממנו הברכות, ועתה בא יעקב והחזירם כמקודם לכן, כמטרם החטא דעץ הדעת, ונמצא…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: