ממלכת הזוהר › זוהר › תולדות › מאמר 19: וצא השדה וצודה לי צידה › פיסקה 4 (קמג ע"א)

מימי אדם נועד יעקב ליטול הברכות מן הנחש - שנושך וממית ואין לו הנאה

תולדות · וצא השדה וצודה לי צידה · מאמר 19 · פיסקה 4 · דף קמג ע"א

לשון הזוהר

וּמִן יוֹמוֹי דְּאָדָם, אִזְדַּמַּן יַעֲקֹב לְנַטְלָא מֵהַהוּא חִיוְיָא, כָּל הַנֵּי בִּרְכָאן, וְאִשְׁתָּאַר אִיהוּ בִּלְוָוטִין וְלָא נָפַק מִנַּיְיהוּ. וְדָוִד אָמַר בְּרוּחַ קוּדְשָׁא, ׳מַה יִּתֵּן לְךָ וּמַה יֹּסִיף לָךְ לָשׁוֹן רְמִיָּה׳ (תהלים קכ, ג) ׳חִצֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים׳ (תהלים קכ, ד). מַה אִיכְפַּת לֵיהּ לְהַהוּא חִוְיָא בִישָׁא, דְּאַיְיתֵי לְוָוטִין עַל עַלְמָא. כְּמָה דְּאָמְרוּ, נָחָשׁ נוֹשֵׁךְ וּמֵמִית, וְלֵית לֵיהּ הֲנָאָה מִנֵּיהּ.

תרגום

וּמִיָּמָיו שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן נוֹעַד יַעֲקֹב לִטֹּל מֵהַנָּחָשׁ הַהוּא אֶת כָּל הַבְּרָכוֹת הַלָּלוּ, וְהוּא נִשְׁאָר עִם קְלָלוֹת וְלֹא יָצָא מֵהֶם. וְדָוִד אָמַר בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, ׳מַה יִּתֵּן לְךָ וּמַה יֹּסִיף לְךָ לָשׁוֹן רְמִיָּה חִצֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים׳ (תהלים קכ, ג) - מָה אִכְפַּת לְאוֹתוֹ הַנָּחָשׁ הָרַע שֶׁהֵבִיא קְלָלוֹת עַל הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ, נָחָשׁ נוֹשֵׁךְ וּמֵמִית, וְאֵין לוֹ מִמֶּנּוּ הֲנָאָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ומן יומוי דאדם, אזדמן יעקב לנטלא מההוא חיויא, כל הני ברכאן, ואשתאר איהו בלווטין ולא נפק מנייהו. ודוד אמר ברוח קודשא, ׳מה יתן לך ומה יסיף לך לשון רמיה׳ (תהלים קכ, ג) ׳חצי גבור שנונים׳ (תהלים קכ, ד). מה איכפת ליה לההוא חויא בישא, דאייתי לווטין על עלמא. כמה דאמרו, נחש נושך וממית, ולית ליה הנאה מניה.

התרגום: ומימיו של אדם הראשון נועד יעקב לטל מהנחש ההוא את כל הברכות הללו, והוא נשאר עם קללות ולא יצא מהם. ודוד אמר ברוח הקדש, ׳מה יתן לך ומה יסיף לך לשון רמיה חצי גבור שנונים׳ (תהלים קכ, ג) - מה אכפת לאותו הנחש הרע שהביא קללות על העולם, כמו שאמרו, נחש נושך וממית, ואין לו ממנו הנאה.

מן המפרשים

מהרח"ו: בג"כ אזדמן וגו'. פה ביאר כל הטעם אשר הוצרך ענין הזה בברכות האלו להיותם במרמה ותחבולה ומה עניינם, וגילה פה הכוונה האמיתית בזה. ולפי שהוא מפרש מזמור שיר המעלות וגו' אשר בו כתיב 'מה יתן לך ומה יוסיף ' וגו', כי בו נתבאר ענין רמיה…

הסולם: ומן יומוי דאדם וכו': ומימיו של אדם הראשון, נועד יעקב לקחת מאותו הנחש כל אלו הברכות, ונשאר הנחש בקללות, ולא יצא מהם לעולם, ודוד אמר ברוח הקודש. מה יתן לך ומה יוסיף לך לשון רמיה וגו', מה הכריח לו לאותו נחש הרע, שהביא קללות על…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: