ממלכת הזוהר › זוהר › תולדות › מאמר 19: וצא השדה וצודה לי צידה › פיסקה 45 (קמה ע"ב)

׳אני חכמה שכנתי ערמה׳ - שיתוף החכמה עם יעקב וקיום ברכותיו

תולדות · וצא השדה וצודה לי צידה · מאמר 19 · פיסקה 45 · דף קמה ע"ב

לשון הזוהר

פָּתַח רִבִּי חִיָּיא אֲבַתְרֵיהּ וְאָמַר, ׳אֲנִי חָכְמָה שָׁכַנְתִּי עָרְמָה וְדַעַת מְזִמּוֹת אֶמְצָא׳ (משלי ח, יב). אֲנִי חָכְמָה, דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. שָׁכַנְתִּי עָרְמָה, דָּא יַעֲקֹב דְּאִיהוּ חַכִּים, ׳וְדַעַת מְזִמּוֹת אֶמְצָא׳ דָּא יִצְחָק, דְּהֲוָה לֵיהּ דַּעַת מְזִמּוֹת לְבָרְכָא לֵיהּ לְעֵשָׂו. וּבְגִין דְּחָכְמָה אִשְׁתַּתֵּף בַּהֲדֵיהּ דְּיַעֲקֹב דְּאִיהוּ ׳עָרְמָה, וְדַעַת מְזִמּוֹת אֶמְצָא׳, דְּאִתְבָּרַךְ יַעֲקֹב מֵאֲבוֹי, וְשָׁרוּ עֲלֵיהּ כָּל אִינוּן בִּרְכָאן, וְאִתְקַיְימוּ בֵּיהּ וּבִבְנוֹי לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמִין.

תרגום

פָּתַח רַבִּי חִיָּיא אַחֲרָיו וְאָמַר, ׳אֲנִי חָכְמָה שָׁכַנְתִּי עָרְמָה וְדַעַת מְזִמּוֹת אֶמְצָא׳ (משלי ח, יב) - אֲנִי חָכְמָה - זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. שָׁכַנְתִּי עָרְמָה - זֶה יַעֲקֹב שֶׁהוּא חָכָם. ׳וְדַעַת מְזִמּוֹת אֶמְצָא׳ - זֶה יִצְחָק, שֶׁהָיְתָה לוֹ דַּעַת מְזִמּוֹת לְבָרֵךְ אֶת עֵשָׂו. וּמִשּׁוּם שֶׁחָכְמָה הִשְׁתַּתְּפָה עִם יַעֲקֹב, שֶׁהוּא ׳עָרְמָה וְדַעַת מְזִמּוֹת אֶמְצָא׳ - שֶׁהִתְבָּרֵךְ יַעֲקֹב מֵאָבִיו, וְשָׁרוּ עָלָיו כָּל הַבְּרָכוֹת, וְהִתְקַיְּמוּ בוֹ וּבְבָנָיו לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: פתח רבי חייא אבתריה ואמר, ׳אני חכמה שכנתי ערמה ודעת מזמות אמצא׳ (משלי ח, יב). אני חכמה, דא כנסת ישראל. שכנתי ערמה, דא יעקב דאיהו חכים, ׳ודעת מזמות אמצא׳ דא יצחק, דהוה ליה דעת מזמות לברכא ליה לעשו. ובגין דחכמה אשתתף בהדיה דיעקב דאיהו ׳ערמה, ודעת מזמות אמצא׳, דאתברך יעקב מאבוי, ושרו עליה כל אינון ברכאן, ואתקיימו ביה ובבנוי לעלם ולעלמי עלמין.

התרגום: פתח רבי חייא אחריו ואמר, ׳אני חכמה שכנתי ערמה ודעת מזמות אמצא׳ (משלי ח, יב) - אני חכמה - זו כנסת ישראל. שכנתי ערמה - זה יעקב שהוא חכם. ׳ודעת מזמות אמצא׳ - זה יצחק, שהיתה לו דעת מזמות לברך את עשו. ומשום שחכמה השתתפה עם יעקב, שהוא ׳ערמה ודעת מזמות אמצא׳ - שהתברך יעקב מאביו, ושרו עליו כל הברכות, והתקימו בו ובבניו לעולם ולעולמי עולמים.

מן המפרשים

אור יקר: לברכא ליה לעשו, ובגין דחכמה אשתתף בהדיה דיעקב דאיהו ערמה, ודעת מזמות אמצא דאתברך יעקב עליה כל אינון ברכאן, דאתקיימו כיה ובבנוי לעלמי עלמין, מנהון אתקיימו בהאי עלמא, וכולהו יתקיימו לזמנא דמלכא משיחא, דכדין יחון ישראל גוי אחד…

מהרח"ו: פתח ר' חייא אבתריה ואמר אני חכמה וגו'. נודע כי מלכות נקראת חכמה תתאה, ואמר כי פסוק זה מדבר בעת ביאת יעקב לפני אביו ליטול הברכות, כי לולא אשר נתחברה אתו השכינה לא היה יכול ליטלן:

הסולם: פירוש. כי יש כאן בהכתוב ב' פתיחות של הנוקבא, א) פיה פתחה בחכמה, ב) ותורת חסד על לשונה, ומבאר, שבעת שה ב', שה"ס הנוקבא, נפתחת, דהיינו בעת שנזדווגת עם ז"א, יש בה השפעה וקבלה: כי ז"א היא תמיד בחסדים מכוסים, להיותו בבחינת ג"ר…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: