ממלכת הזוהר › זוהר › תולדות › מאמר 19: וצא השדה וצודה לי צידה › פיסקה 44 (קמה ע"ב)

ה"א אחרונה וקול העומד על הדיבור - יעקב תורת חסד

תולדות · וצא השדה וצודה לי צידה · מאמר 19 · פיסקה 44 · דף קמה ע"ב

לשון הזוהר

׳פִּיהָ פָּתְחָה בְחָכְמָה׳ - דָּא ה"א בַּתְרָאָה דְּאִיהוּ (דאיהי) דִּבּוּר, וּמִלָּה תַלְיָא בְּחָכְמָה. וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ׳. דָּא קוֹל דְּקָיְימָא עַל דִּבּוּר לְאַנְהָגָא לֵיהּ. וְתוֹרַת חֶסֶד, דָּא יַעֲקֹב, דְּאִיהוּ עַל לְשׁוֹנָהּ, לְאַנְהָגָא מִלָּה וּלְאַחֲדָא לָהּ, דְּהָא לֵית דִּבּוּר בְּלָא קוֹל, וְאוּקְמוּהָ.

תרגום

׳פִּיהָ פָּתְחָה בְחָכְמָה׳ - זוֹ הֵ"א הָאַחֲרוֹנָה שֶׁהִיא דִבּוּר, וְהַדִּבּוּר תָּלוּי בַּחָכְמָה. וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ׳ - זֶה הַקּוֹל שֶׁעוֹמֵד עַל הַדִּבּוּר לְהַנְהִיגוֹ. וְתוֹרַת חֶסֶד - זֶה יַעֲקֹב, שֶׁהוּא עַל לְשׁוֹנָהּ, לְהַנְהִיג הַדָּבָר וְלֶאֱחֹז אוֹתוֹ, שֶׁהֲרֵי אֵין דִּבּוּר בְּלִי קוֹל, וּבֵאֲרוּהָ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳פיה פתחה בחכמה׳ - דא ה"א בתראה דאיהו (דאיהי) דבור, ומלה תליא בחכמה. ותורת חסד על לשונה׳. דא קול דקיימא על דבור לאנהגא ליה. ותורת חסד, דא יעקב, דאיהו על לשונה, לאנהגא מלה ולאחדא לה, דהא לית דבור בלא קול, ואוקמוה.

התרגום: ׳פיה פתחה בחכמה׳ - זו ה"א האחרונה שהיא דבור, והדבור תלוי בחכמה. ותורת חסד על לשונה׳ - זה הקול שעומד על הדבור להנהיגו. ותורת חסד - זה יעקב, שהוא על לשונה, להנהיג הדבר ולאחז אותו, שהרי אין דבור בלי קול, ובארוה.

מן המפרשים

כתם פז: פיה פתחה בחכמה דא ה"א בתראה דאיהי דבור היא הנקראת פי ה' ודבר ה' כי היא המוציאה כל המבטא מהחמשה המוצאות לדבור ומלה תליא בחכמה כלומר אעפ"י שהיא היא המוציאה הדבור לפועל העיקר תלוי בחכמ"ה העליונה והוא אמרו פיה פתחה בחכמה פי ה"א…

הסולם: פיה פתחה בחכמה: משום שבסוד הג"ר דבינה, היא סתומה ולא נודעת כלל. שכתוב ונעלמה מעיני כל חי, ומעוף השמים נסתרה. וכשהתחילה הבינה להתפשט עם החכמה שנתדבקה בה, ושנתלבשה בתוכה, דהיינו בסוד ז"ס תחתונות שבה, שה"ס הכתוב פיה פתחה בחכמה,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: