ממלכת הזוהר › זוהר › תולדות › מאמר 19: וצא השדה וצודה לי צידה › פיסקה 42 (קמה ע"א)

ב' של בראשית - סתומה מצד זה ופתוחה מצד זה, ותורת חסד אברהם

תולדות · וצא השדה וצודה לי צידה · מאמר 19 · פיסקה 42 · דף קמה ע"א

לשון הזוהר

׳פִּיהָ פָּתְחָה בְחָכְמָה דָּא ב' דִּבְרֵאשִׁית, וְאוּקְמוּהָ׳ (משלי לא, כו). ׳וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ׳ - דָּא אַבְרָהָם, דְּבֵיהּ בָּרָא עַלְמָא, וּבֵיהּ מִשְׁתָּעֵי תָּדִיר. ב' סָתִים מֵהַאי גִיסָא, וּפְתִיחָא מֵהַאי גִיסָא. סְתִימָא מֵהַאי גִיסָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳וְרָאִיתָ אֶת אֲחוֹרָי׳ (שמות לג, כג). פְּתִיחָא מֵהַאי גִיסָא, בְּגִין לְאַנְהָרָא (נ"א לְהַדְּרָא) אַנְפָּהָא לְגַבֵּי עֵילָא, וּפְתִיחָא מֵהַאי גִיסָא, בְּגִין לְקַבְּלָא מִלְּעֵילָא, וְאִיהִי אַכְּסַדְּרָה לְקַבְּלָא. וּבְגִין כָּךְ קָיְימָא בְּרֵישָׁא דְאוֹרַיְיתָא וְאִתְמַלְיָיא לְבָתַר, ׳פִּיהָ פָּתְחָה בְחָכְמָה׳, בְּחָכְמָה וַדַּאי, דִּכְתִיב ׳בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים, כְּתַרְגּוּמוֹ׳. ׳וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ׳, דְּהָא לְבָתַר מִשְׁתָּעֵי וְאָמַר ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר׳ (בראשית א, ג). ׳פִּיהָ פָּתְחָה בְחָכְמָה׳ - דָּא ה' (קדמאה) דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא דְּכֹלָּא בָּהּ, וְאִיהִי סָתִים וְגַלְּיָא, כְּלִילָא דְּעֵילָא וְתַתָּא, רָזָא דְּעֵילָא וְתַתָּא.

תרגום

׳פִּיהָ פָּתְחָה בְחָכְמָה׳ (משלי לא, כו) - זוֹ ב' שֶׁל בְּרֵאשִׁית, וּפֵרְשׁוּהָ. ׳וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ׳ - זֶה אַבְרָהָם, שֶׁבּוֹ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם וּבוֹ מְדַבֵּר תָּמִיד. ב' סְתוּמָה מִצַּד זֶה, וּפְתוּחָה מִצַּד זֶה. סְתוּמָה מִצַּד זֶה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי׳ (שמות לג, כג) - פְּתוּחָה מִצַּד זֶה, כְּדֵי לְהָאִיר (להדר) פָּנֶיהָ כְּלַפֵּי מַעְלָה, וּפְתוּחָה מִצַּד זֶה, כְּדֵי לְקַבֵּל מִלְמַעְלָה, וְהִיא אַכְסַדְרָה לְקַבֵּל. וּמִשּׁוּם כָּךְ עוֹמֶדֶת בְּרֹאשׁ הַתּוֹרָה וּמִתְמַלֵּאת אַחַר כָּךְ. ׳פִּיהָ פָּתְחָה בְחָכְמָה׳ - בְּחָכְמָה וַדַּאי, שֶׁכָּתוּב ׳בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים׳, כְּתַרְגּוּמוֹ. ׳וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ׳ - שֶׁהֲרֵי אַחַר כָּךְ מְסַפֵּר וְאוֹמֵר, ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר׳ (בראשית א, ג) - ׳פִּיהָ פָּתְחָה בְחָכְמָה׳ - זוֹ ה' (הָרִאשׁוֹנָה) שֶׁל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ שֶׁהַכֹּל בָּהּ, וְהִיא סְתוּמָה וּגְלוּיָה, כְּלוּלָה מִמַּעְלָה וּמַטָּה, הַסּוֹד שֶׁל מַעְלָה וּמַטָּה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳פיה פתחה בחכמה דא ב' דבראשית, ואוקמוה׳ (משלי לא, כו). ׳ותורת חסד על לשונה׳ - דא אברהם, דביה ברא עלמא, וביה משתעי תדיר. ב' סתים מהאי גיסא, ופתיחא מהאי גיסא. סתימא מהאי גיסא, כמה דאת אמר, ׳וראית את אחורי׳ (שמות לג, כג). פתיחא מהאי גיסא, בגין לאנהרא (נ"א להדרא) אנפהא לגבי עילא, ופתיחא מהאי גיסא, בגין לקבלא מלעילא, ואיהי אכסדרה לקבלא. ובגין כך קיימא ברישא דאורייתא ואתמלייא לבתר, ׳פיה פתחה בחכמה׳, בחכמה ודאי, דכתיב ׳בראשית ברא אלהים, כתרגומו׳. ׳ותורת חסד על לשונה׳, דהא לבתר משתעי ואמר ׳ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור׳ (בראשית א, ג). ׳פיה פתחה בחכמה׳ - דא ה' (קדמאה) דשמא קדישא דכלא בה, ואיהי סתים וגליא, כלילא דעילא ותתא, רזא דעילא ותתא.

התרגום: ׳פיה פתחה בחכמה׳ (משלי לא, כו) - זו ב' של בראשית, ופרשוה. ׳ותורת חסד על לשונה׳ - זה אברהם, שבו ברא את העולם ובו מדבר תמיד. ב' סתומה מצד זה, ופתוחה מצד זה. סתומה מצד זה, כמו שנאמר ׳וראית את אחרי׳ (שמות לג, כג) - פתוחה מצד זה, כדי להאיר (להדר) פניה כלפי מעלה, ופתוחה מצד זה, כדי לקבל מלמעלה, והיא אכסדרה לקבל. ומשום כך עומדת בראש התורה ומתמלאת אחר כך. ׳פיה פתחה בחכמה׳ - בחכמה ודאי, שכתוב ׳בראשית ברא אלהים׳, כתרגומו. ׳ותורת חסד על לשונה׳ - שהרי אחר כך מספר ואומר, ׳ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור׳ (בראשית א, ג) - ׳פיה פתחה בחכמה׳ - זו ה' (הראשונה) של השם הקדוש שהכל בה, והיא סתומה וגלויה, כלולה ממעלה ומטה, הסוד של מעלה ומטה.

מן המפרשים

כתם פז: פיה פתחה בחכמה דא בי"ת דבראשית כבר נתבאר במה שקדם בפ' בראשית וזולתו מהמקומות כי צורת האותיות לא היו הסכמיות אמנם כל אות ואות במחוגה אלהית מתוארת. וכי הם כל אחת ואחת בצורתה תורה על חלק מחלקי הבריאה כי הם כלי אומנתו של הקב"ה…

מקדש מלך: דא ב' דבראשית פי' מ' וכדמפרש לקמן ב' סתים מהאי גיסא ופתיחא מהאי גיסא בגין לאנהרא אנפהא לגבי עילא ר"ל שמעלה מ"ן לזעיר וכאלו אמר דבר אחר דא ב' דבראשית. וכן דרך הזוהר לומר הרבה פירושים ואין אומר דבר אחר בכל אחד: לקבלא מלעילא פי'…

אור יקר: כמא דאתמר וראית את אחורי, אמנם מה שבפנימיותה שהם הפנים לא יראו. הבחינה הב׳ עוקץ אשר לה אצל האחוריים האלו כזו ׳1״ ואותו העוקץ וזהו סוד פה. הוא פתיחה אשר לה להסתכל אפי׳ מצד האחוריים אל העליונה׳ שהיא אל״ף שהוא ^סוד הקודם אליה.…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: