׳פיה פתחה בחכמה׳ - כנסת ישראל, ו׳תורת חסד על לשונה׳ ישראל לשון התורה
תולדות · וצא השדה וצודה לי צידה · מאמר 19 · פיסקה 41 · דף קמה ע"א
לשון הזוהר
רִבִּי חִיָּיא וְרִבִּי יוֹסֵי הֲווּ אָזְלֵי בְאָרְחָא. עַד דְּהֲווּ אָזְלֵי, חָמוּ לֵיהּ לְרִבִּי יוֹסֵי סָבָא דְּהֲוָה אָזִיל בַּתְרַיְיהוּ. יָתְבוּ עַד דְּמָטָא לְגַבַּיְיהוּ. כֵּיוָן דְּמָטָא לְגַבַּיְיהוּ, אָמְרוּ הַשְׁתָּא אָרְחָא מִתְתַּקְנָא קַמָּן, אֲזְלוּ. אָמַר רִבִּי חִיָּיא ׳עֵת לַעֲשׂוֹת לַיהו"ה׳ (תהילים קיט, קכו). פָּתַח רִבִּי יוֹסֵי וְאָמַר, ׳פִּיהָ פָּתְחָה בְחָכְמָה וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ׳ (משלי לא, כו). ׳פִּיהָ פָּתְחָה בְחָכְמָה׳, דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, ׳וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ׳ אִלֵּין אִינוּן יִשְׂרָאֵל, דְּאִינוּן לִישְׁנָא דְאוֹרַיְיתָא דְּמִשְׁתָּעֵי בָהּ יוֹמֵי וְלֵילֵי.
תרגום
רַבִּי חִיָּיא וְרַבִּי יוֹסֵי הָיוּ הוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ. בְּעוֹדָם הוֹלְכִים, רָאוּ אֶת רַבִּי יוֹסֵי סָבָא שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ אַחֲרֵיהֶם. יָשְׁבוּ עַד שֶׁהִגִּיעַ אֲלֵיהֶם. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ אֲלֵיהֶם, אָמְרוּ, עַכְשָׁו הַדֶּרֶךְ מְתֻקֶּנֶת לְפָנֵינוּ. הָלְכוּ. אָמַר רַבִּי חִיָּיא, ׳עֵת לַעֲשׂוֹת לַה׳ '. פָּתַח רַבִּי יוֹסֵי וְאָמַר, ׳פִּיהָ פָּתְחָה בְחָכְמָה וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ׳ (משלי לא) - ׳פִּיהָ פָּתְחָה בְחָכְמָה׳ - זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. ׳וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ׳ - אֵלּוּ הֵם יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם לְשׁוֹן הַתּוֹרָה שֶׁמְּדַבְּרִים בָּהּ יָמִים וְלֵילוֹת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי חייא ורבי יוסי הוו אזלי בארחא. עד דהוו אזלי, חמו ליה לרבי יוסי סבא דהוה אזיל בתרייהו. יתבו עד דמטא לגבייהו. כיון דמטא לגבייהו, אמרו השתא ארחא מתתקנא קמן, אזלו. אמר רבי חייא ׳עת לעשות ליהו"ה׳ (תהילים קיט, קכו). פתח רבי יוסי ואמר, ׳פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה׳ (משלי לא, כו). ׳פיה פתחה בחכמה׳, דא כנסת ישראל, ׳ותורת חסד על לשונה׳ אלין אינון ישראל, דאינון לישנא דאורייתא דמשתעי בה יומי ולילי.
התרגום: רבי חייא ורבי יוסי היו הולכים בדרך. בעודם הולכים, ראו את רבי יוסי סבא שהיה הולך אחריהם. ישבו עד שהגיע אליהם. כיון שהגיע אליהם, אמרו, עכשו הדרך מתקנת לפנינו. הלכו. אמר רבי חייא, ׳עת לעשות לה׳ '. פתח רבי יוסי ואמר, ׳פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה׳ (משלי לא) - ׳פיה פתחה בחכמה׳ - זו כנסת ישראל. ׳ותורת חסד על לשונה׳ - אלו הם ישראל, שהם לשון התורה שמדברים בה ימים ולילות.
מן המפרשים
כתם פז: רבי חייא ור' יוסי הוו אזלי וכו' השתא מתתקנא ארחא לפי שהיו שלשה וכל דבר שבשלשה מוסכם הוא מלמעלה א"ר חייא עת לעשות לה' וכו' לא בא לפרש הכתוב רק לומר שהעת נאות להתעסק בד"ת ופתח רבי יוסי ואמר פיה פתחה בחכמה הביא ס' הזוהר ואת…
מקדש מלך: פיה פתחה בחכמה דא כנסת ישראל פי' המ' אינה פותחת פיה לדבר רק ע"י החכמה שהוא אבא המיסד אותה ובזה יש לה כח לפתוח פיה ולדבר:
אור יקר: פיה פתחה בחכמה שית זמגין, ולא אמר בכל א׳ מהם דבר אחר כדרכם אם היו פירושים רבים, מטעם שהכל פי׳ א׳ וענין א/ אלא שהוא תקון דקדוקי הכתוב. ולדקדוק א׳ אמר שבלי ספק הפסוק הזה בכנסת ישראל שהיא השכינה קא עסיק, דבהכי עסיק כולא פרשתא…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: