׳פעמים׳ - נטילת הבכורה והברכה כדבר אחד כפול
תולדות · וצא השדה וצודה לי צידה · מאמר 19 · פיסקה 37 · דף קמה ע"א
לשון הזוהר
(בראשית כז לו) ׳וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַּעֲמָיִם׳. זֶה. מַהוּ זֶה, (אלא) וַיַּעְקְבֵנִי פַּעֲמַיִם מִבָּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא, מִלָּה חַד הֲוֵי תְּרֵי זִמְנֵי, בְּכוֹרָתִי, (ק"ס ע"א, שמות קי"א ע"א) ׳אַהֲדַר לֵיהּ זִמְנָא אָחֳרָא בִּרְכָתִי, זֶה הוּא תְּרֵי זִמְנִין׳. כְּגַוְונָא דָא, (בראשית מג) ׳כִּי עַתָּה שַׁבְנוּ זֶה פַּעֲמָיִם׳, מִלָּה חַד, תְּרֵין זִמְנִין. חַד דְּהָא אַהֲדַרְנָא לֵיהּ וְלָא נֶהֱוֵי בְּכִסּוּפָא קַמֵּיהּ דְּהַהוּא בַּר נָשׁ. שַׁבְנוּ, בֹּשְׁנוּ. אֲנַן בְּכִסּוּפָא מִנֵּיהּ, וּכְבָר אַהֲדַרְנָא.
תרגום
׳וַיַּעִקְֹבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם׳ (בראשית כז, לו). זֶה - מַה הוּא זֶה? (אֶלָּא) וַיַּעְקְבֵנִי פַעֲמַיִם הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! אֶלָּא, דָּבָר אֶחָד הָיָה פַּעֲמַיִם - בְּכֹרָתִי, הֶחֱזִיר לוֹ פַּעַם אַחֶרֶת בִּרְכָתִי. ׳זֶהוּ פַּעֲמַיִם׳. כְּמוֹ כֵן ׳כִּי עַתָּה שַׁבְנוּ זֶה פַעֲמָיִם׳ (בראשית מג, י) - דָּבָר אֶחָד, פַּעֲמַיִם. אֶחָד שֶׁהִנֵּה הֶחֱזַרְנוּ לוֹ, וְלֹא נִהְיֶה בְּבוּשָׁה לִפְנֵי אוֹתוֹ אָדָם. שַׁבְנוּ - בּשְׁנוּ. אָנוּ בְּבוּשָׁה מִמֶּנּוּ, וּכְבָר הֶחֱזַרְנוּ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: (בראשית כז לו) ׳ויעקבני זה פעמים׳. זה. מהו זה, (אלא) ויעקבני פעמים מבעי ליה. אלא, מלה חד הוי תרי זמני, בכורתי, (ק"ס ע"א, שמות קי"א ע"א) ׳אהדר ליה זמנא אחרא ברכתי, זה הוא תרי זמנין׳. כגוונא דא, (בראשית מג) ׳כי עתה שבנו זה פעמים׳, מלה חד, תרין זמנין. חד דהא אהדרנא ליה ולא נהוי בכסופא קמיה דההוא בר נש. שבנו, בשנו. אנן בכסופא מניה, וכבר אהדרנא.
התרגום: ׳ויעקבני זה פעמים׳ (בראשית כז, לו). זה - מה הוא זה? (אלא) ויעקבני פעמים היה צריך להיות! אלא, דבר אחד היה פעמים - בכרתי, החזיר לו פעם אחרת ברכתי. ׳זהו פעמים׳. כמו כן ׳כי עתה שבנו זה פעמים׳ (בראשית מג, י) - דבר אחד, פעמים. אחד שהנה החזרנו לו, ולא נהיה בבושה לפני אותו אדם. שבנו - בשנו. אנו בבושה ממנו, וכבר החזרנו.
מן המפרשים
כתם פז: ויעקבני זה פעמים מהו זה וכו' פי' כי כל זה מורה באצבע אשר יאמר כי הוא זה והנה יעקב לא היה שם כי יאמר ויעקבני זה ויאמר כי זה האמור בכאן יחזור על התיבה עצמה שמתהפכת פנים ואחור פעמים והיא ברכתי ובכורתי וזהו סוד פעמים. ויביא דכוותה…
מהרח"ו: ויעקבני זה וגו'. הרגיש מלת 'זה' דהל"ל ויעקבני פעמים. ולכן ביאר שהכוונה אומר כי בדבר אחד עקבני פעמים, וזה אומרו 'ויעקבני' וגו', כלומר בזה הדבר עקבני פעמים. כנודע כי סוד הברכה ניתנה לבכור, נמצא כי בקחתו הבכורה מאתו לקח הברכה,…
הסולם: ויעקבני זה פעמים: שואל, אומר זה, למה לו המלה זה, היה צריך לומר ויעקבני פעמים. ומשיב, אלא דבר אחד נכפל ב' פעמים, הצירוף בכרתי, חזר בזמן אחר להצירוף ברכתי, להיות אותיותיהם שוות, זה פעמים, שאומר, יורה, שנכפל ב' פעמים אותו הדבר.…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: