׳מי אפוא׳ - עמידת השכינה בברכת יעקב והסכמת הקב"ה
תולדות · וצא השדה וצודה לי צידה · מאמר 19 · פיסקה 33 · דף קמד ע"ב
לשון הזוהר
׳וַיֶּחֱרַד יִצְחָק חֲרָדָה גְדוֹלָה עַד מְאֹד וַיֹּאמֶר מִי׳ - אֵיפֹה. מִי אֵיפֹה, מַאי מִי אֵיפֹה, מִי הוּא זֶה מִבָּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא מִי אֵיפֹה, דְּקַיְימָא שְׁכִינְתָּא תַּמָּן, כַּד בְּרִיךְ לֵיהּ יִצְחָק לְיַעֲקֹב, וְעַל דָּא אָמַר, מִי אֵיפֹה. מַאן הוּא דְּקָאִים הָכָא, וְאוֹדֵי עַל אִינוּן בִּרְכָאן דְּבָרְכִית לֵיהּ, וַדַּאי (בראשית כז לג).׳גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה׳. דְּהָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִסְתַּכַּם בְּאִינוּן בִּרְכָאן.
תרגום
׳וַיֶּחֱרַד יִצְחָק חֲרָדָה גְּדֹלָה עַד מְאֹד וַיֹּאמֶר מִי אֵפוֹא׳ (בראשית כז, לג) - מִי אֵפוֹא - מַה זֶּה מִי אֵפוֹא? הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת מִי הוּא זֶה. אֶלָּא מִי אֵפוֹא - שֶׁשָּׁם עָמְדָה הַשְּׁכִינָה כְּשֶׁבֵּרַךְ יִצְחָק אֶת יַעֲקֹב, וְעַל כֵּן אָמַר מִי אֵפוֹא, מִי הוּא שֶׁעוֹמֵד כָּאן וּמוֹדֶה עַל אוֹתָן הַבְּרָכוֹת שֶׁבֵּרַכְתִּי אוֹתוֹ? וַדַּאי ׳גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה׳! שֶׁהִנֵּה הקב"ה הִסְכִּים לְאוֹתָן הַבְּרָכוֹת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳ויחרד יצחק חרדה גדולה עד מאד ויאמר מי׳ - איפה. מי איפה, מאי מי איפה, מי הוא זה מבעי ליה. אלא מי איפה, דקיימא שכינתא תמן, כד בריך ליה יצחק ליעקב, ועל דא אמר, מי איפה. מאן הוא דקאים הכא, ואודי על אינון ברכאן דברכית ליה, ודאי (בראשית כז לג).׳גם ברוך יהיה׳. דהא קודשא בריך הוא אסתכם באינון ברכאן.
התרגום: ׳ויחרד יצחק חרדה גדלה עד מאד ויאמר מי אפוא׳ (בראשית כז, לג) - מי אפוא - מה זה מי אפוא? היה צריך להיות מי הוא זה. אלא מי אפוא - ששם עמדה השכינה כשברך יצחק את יעקב, ועל כן אמר מי אפוא, מי הוא שעומד כאן ומודה על אותן הברכות שברכתי אותו? ודאי ׳גם ברוך יהיה׳! שהנה הקב"ה הסכים לאותן הברכות.
מן המפרשים
כתם פז: אלא מי איפה מאן הזה דקיימא הכא וכו'. שהרגיש שהשכינה היתה על ראשו אחרי שהוסכם הדבר שיטול הברכות ועל השכינה אמר איפ"ה בסוד ואתה פה עמוד עמדי וכך עולה אלהים פ"ה עם המלה ובכאן לא דייק הכתיב רק הקרי. כי הכתיב אפו"א ולא ידעתי מה…
מהרח"ו: ויחרד יצחק וגו'. ביאר פה מה שביארנו לעיל כי יצחק היה מוטעה בדעתו על עשו, וכראותו כי בעת הכנס יעקב נכנסה עמו שכינה, ולא ידע כי יעקב הוא עד אשר בא עשו עתה ואז הבין כי אותו שנכנס עמו השכינה היה יעקב, ואז הכיר מדרגת יעקב ומדרגת עשו:
הסולם: ויחרד יצחק וגו' ויאמר מי אפוא: שואל מהו מי אפוא, היה צריך לומר, מי הוא זה, כי איפוא פירושו, אי פה, איה. ומשיב, אלא אמר מי אפוא, משום שהשכינה עמדה שם, כשברך יצחק את יעקב, ועל כן אמר מי איפוא, שפירושו, איה הוא מי שעמד כאן והודה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: