ממלכת הזוהר › זוהר › תולדות › מאמר 19: וצא השדה וצודה לי צידה › פיסקה 22 (קמד ע"א)

אחיזת יעקב במלאך - היאך גוף ובשר מחזיק ברוח ממש

תולדות · וצא השדה וצודה לי צידה · מאמר 19 · פיסקה 22 · דף קמד ע"א

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי כֹּלָּא אוֹדוּ עַל אִינוּן בִּרְכָאן, עִלָּאֵי וְתַתָּאֵי, וְאֲפִילּוּ אִיהוּ חוּלַק עַדְבֵיהּ דְּעֵשָׂו, אוֹדִי עֲלַיְיהוּ וּבָרְכֵיהּ אִיהוּ, וְאוֹדֵי עַל אִינוּן בִּרְכָאן וְסַלְקֵיהּ עַל רֵישֵׁיהּ לְעֵילָא. מְנָלָן, דִּכְתִיב, (בראשית לכ). ׳וַיֹּאמֶר שַׁלְחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי׳. ׳וַיֹּאמֶר שַׁלְחֵנִי׳, בְּגִין דְּאַתְקִיף בֵּיהּ יַעֲקֹב. וְכִי הֵיךְ יָכִיל בַּר נָשׁ דְּאִיהוּ גוּפָא וּבִשְׂרָא, לְאִתְתַּקְפָא בֵּיהּ בְּמַלְאָכָא דְּאִיהוּ רוּחַ מַמָּשׁ, דִּכְתִיב, ׳עוֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לוֹהֵט׳ (תהילים קד, ד).

תרגום

בֹּא רְאֵה, כֻּלָּם הוֹדוּ עַל אוֹתָן הַבְּרָכוֹת, עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, וַאֲפִלּוּ חֵלֶק גּוֹרָלוֹ שֶׁל עֵשָׂו הוֹדָה עֲלֵיהֶם, וְהוּא בֵּרַךְ אוֹתוֹ, וְהוֹדָה עַל אוֹתָן הַבְּרָכוֹת, וְהֶעֱלָהוּ עַל רֹאשׁוֹ לְמַעְלָה. מִנַּיִן לָנוּ? שֶׁכָּתוּב ׳וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי׳ (בראשית לב, כז). ׳וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי׳ - מִשּׁוּם שֶׁהֶחֱזִיק בּוֹ יַעֲקֹב. וְכִי אֵיךְ יָכוֹל אָדָם, שֶׁהוּא גוּף וּבָשָׂר, לְהַחֲזִיק בְּמַלְאָךְ שֶׁהוּא רוּחַ מַמָּשׁ, שֶׁכָּתוּב ׳עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט׳ (תהלים קד, ד)?

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי כלא אודו על אינון ברכאן, עלאי ותתאי, ואפילו איהו חולק עדביה דעשו, אודי עלייהו וברכיה איהו, ואודי על אינון ברכאן וסלקיה על רישיה לעילא. מנלן, דכתיב, (בראשית לכ). ׳ויאמר שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני׳. ׳ויאמר שלחני׳, בגין דאתקיף ביה יעקב. וכי היך יכיל בר נש דאיהו גופא ובשרא, לאתתקפא ביה במלאכא דאיהו רוח ממש, דכתיב, ׳עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט׳ (תהילים קד, ד).

התרגום: בא ראה, כלם הודו על אותן הברכות, עליונים ותחתונים, ואפלו חלק גורלו של עשו הודה עליהם, והוא ברך אותו, והודה על אותן הברכות, והעלהו על ראשו למעלה. מנין לנו? שכתוב ׳ויאמר שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני׳ (בראשית לב, כז). ׳ויאמר שלחני׳ - משום שהחזיק בו יעקב. וכי איך יכול אדם, שהוא גוף ובשר, להחזיק במלאך שהוא רוח ממש, שכתוב ׳עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט׳ (תהלים קד, ד)?

מן המפרשים

כתם פז: ואפילו ההוא חולק עדביה וכו' וסלקיה על רישיה לעילא וכו' דכתיב ויאמר שלחני הוא מ"ש רז"ל ר' מאיר ורבי יהודה ור"ש רמ"א מי גדול השומר או הנשמ' וכו' רי"א מי גדול הנושא או הנישא וכו' ר"ש אומר מי גדול המשלח או המשתלח והוא הביא ראיה…

מהרח"ו: וסלקיה על רישיה לעילא. פי' כי למטה יבאר אומרו 'כי שרית עם אלהי"ם' שפי' דיעקב הוי שמשא וזווגיה בסיהרא דאקרי אלהי"ם, והנה כל המלאכים הם תחת השכינה כנודע, וזהו אומרו ' וסלקיה על רישיה ', כי הודה איך הוא היה עליו למעלה מראשו, שהוא…

הסולם: ת"ח כלא אודו וכו': בוא וראה, הכל הודו על אלו הברכות, העליונים והתחתונים, ואפילו הוא, דהיינו סמאל שרו של עשו שהוא חלק גורלו של עשו, הודה עליהם. והוא ברכו, והודה על הברכות, והעלהו על ראשו למעלה. כלומר, שנכנע לפניו.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: