רצון יצחק לקלל את יעקב - שאת עצמו הוא מקלל
תולדות · וצא השדה וצודה לי צידה · מאמר 19 · פיסקה 21 · דף קמד ע"א
לשון הזוהר
דָּבָר אַחֵר, יִצְחָק אָמַר וַאֲבָרֲכֵהוּ, נָפַק קָלָא וְאָמַר, ׳גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה׳, בָּעָא יִצְחָק לְמֵילַט לֵיהּ לְיַעֲקֹב, אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, יִצְחָק, גַּרְמָךְ אֲנָא (אנת) לַייט, דְּהָא כְּבָר אֲמַרְתְּ לֵיהּ, (שם) ׳אוֹרְרֶיךָ אָרוּר וּמְבָרֲכֶיךָ בָּרוּךְ׳.
תרגום
דָּבָר אַחֵר, יִצְחָק אָמַר וַאֲבָרֲכֵהוּ, יָצָא קוֹל וְאָמַר,, ׳גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה׳. רָצָה יִצְחָק לְקַלֵּל אֶת יַעֲקֹב, אָמַר לוֹ הקב"ה: יִצְחָק, אֶת עַצְמְךָ אַתָּה מְקַלֵּל, שֶׁהֲרֵי כְּבָר אָמַרְתָּ לוֹ ׳אֹרֲרֶיךְ אָרוּר וּמְבָרֲכֶיךְ בָּרוּךְ׳ (בראשית כז, כט).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: דבר אחר, יצחק אמר ואברכהו, נפק קלא ואמר, ׳גם ברוך יהיה׳, בעא יצחק למילט ליה ליעקב, אמר ליה קודשא בריך הוא, יצחק, גרמך אנא (אנת) לייט, דהא כבר אמרת ליה, (שם) ׳אורריך ארור ומברכיך ברוך׳.
התרגום: דבר אחר, יצחק אמר ואברכהו, יצא קול ואמר, ׳גם ברוך יהיה׳. רצה יצחק לקלל את יעקב, אמר לו הקב"ה: יצחק, את עצמך אתה מקלל, שהרי כבר אמרת לו ׳ארריך ארור ומברכיך ברוך׳ (בראשית כז, כט).
מן המפרשים
כתם פז: דבר אחר ואברכהו גם ברוך יהיה נפק קלא וכו' כלומר כי חרדתו של יצחק היתה על שבירך יעקב בלא דעתו ויצתה בת קול ואמרה גם ברוך יהיה כלומר אל ירע לבבך כי מאתי יצא הדבר. ת"ח כולהו אודן על ברכאן עילאי ותתאי מלת גם ידייק.
מהרח"ו: גם ברוך יהיה. כלומר לא תאמר כי תחילה ברכתו בלתי ידיעתך אמנם עתה שידעת מי הוא אתה חוזר בברכותיך, כי גם עתה ברוך יהיה. ולא תחשוב לקללו על החרדה שהחרידך ולבטל ממנו הברכות, כי כבר אמרת ' אורריך ארור ' וגו':
הסולם: דבר אחר יצחק וכו': פירוש אחר. יצחק אמר ואברכהו, יצא קול ואמר גם ברוך יהיה . רצה יצחק לקלל את יעקב. אמר לו הקב"ה, יצחק, עצמך אתה מקלל. כי כבר אמרת לו, אורריך ארור ומברכיך ברוך.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: