המוצא והבאר אחד - סימן האבות בחפירת סוד עליון
תולדות · ויעתק משם ויחפר באר אחרת · מאמר 14 · פיסקה 5 · דף קמא ע"ב
לשון הזוהר
וְתָּא חֲזֵי, הַהוּא מוֹצָא מַיִם וְהַהוּא בֵּירָא אִינוּן חַד, וְאִקְרֵי כֹּלָּא בְּאֵר. דְּהָא הַהוּא מְקוֹרָא דְּעֲיִּיל, וְלָא פָּסִיק לְעָלְמִין, וּבֵירָא אִתְמְלֵי. וּמַאן דְּאִסְתַּכַּל בְּבֵירָא דָא, אִסְתַּכַּל בְּרָזָא עִלָּאָה דִמְהֵימְנוּתָא, וְדָא הוּא סִימָנָא דְּאֲבָהָן, דְּמִשְׁתַּדְּלֵי לַחְפּוֹר בֵּירָא דְמַיָא גּוֹ רָזָא עִלָּאָה, וְלֵית לְאַפְרָשָׁא בֵּין מְקוֹרָא וּבֵירָא וְכֹלָּא חַד.
תרגום
וּבֹא וּרְאֵה, אוֹתוֹ מוֹצָא מַיִם וְאוֹתָהּ בְּאֵר הֵם אֶחָד, וְהַכֹּל נִקְרָא בְּאֵר, שֶׁהֲרֵי אוֹתוֹ הַמָּקוֹר שֶׁמַּכְנִיס וְלֹא פוֹסֵק לְעוֹלָמִים, וְהַבְּאֵר מִתְמַלֵּאת. וּמִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל בַּבְּאֵר הַזּוֹ, מִסְתַּכֵּל בַּסּוֹד הָעֶלְיוֹן שֶׁל הָאֱמוּנָה. וְזֶהוּ סִימַן הָאָבוֹת - שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים לַחְפֹּר בְּאֵר מַיִם בְּתוֹךְ סוֹד עֶלְיוֹן, וְאֵין לְהַפְרִיד בֵּין הַמָּקוֹר וְהַבְּאֵר, וְהַכֹּל אֶחָד.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ותא חזי, ההוא מוצא מים וההוא בירא אינון חד, ואקרי כלא באר. דהא ההוא מקורא דעייל, ולא פסיק לעלמין, ובירא אתמלי. ומאן דאסתכל בבירא דא, אסתכל ברזא עלאה דמהימנותא, ודא הוא סימנא דאבהן, דמשתדלי לחפור בירא דמיא גו רזא עלאה, ולית לאפרשא בין מקורא ובירא וכלא חד.
התרגום: ובא וראה, אותו מוצא מים ואותה באר הם אחד, והכל נקרא באר, שהרי אותו המקור שמכניס ולא פוסק לעולמים, והבאר מתמלאת. ומי שמסתכל בבאר הזו, מסתכל בסוד העליון של האמונה. וזהו סימן האבות - שמשתדלים לחפר באר מים בתוך סוד עליון, ואין להפריד בין המקור והבאר, והכל אחד.
מן המפרשים
אור החמה: ת"ח בשעתא דאתייליד יהודה וכו' מסקנא דמלת' היא להכריח איך אין ראוי דאלין תרין דרגין לא יתפרשון מהדדי שכן יהודה כשנולד מה כתיב ותעמו' מלדת לרמוז שכבר נשלם הכסא ועמדה על קיומה כי ראובן היה בחסד ושמעון בגבורה ולוי בת"ת ויהודה…
הסולם: ות"ח ההוא מוצא וכו': ובוא וראה. מוצא מים ההוא, ובור ההוא הם אחד. ונקראים ביחד בשם באר, כי המוצא מים מרומז בא' והמלכות בבור וביחד באר. כי אותו המקור נכנס בהמלכות, ואינו נפסק ממנה לעולם, דהיינו מוצא מים הנזכר והבור מתמלא ממנו…
נפש דוד: ומאן דאסתכל בבירא דא אסתכל ברזא דמהימנותא: ר"ל כמ"ש (פ' הרואה) "הרואה באר בחלום ראה שלום". והוא רזא דמהימנותא. והוא רחובות דכאן כמש"ו וכדמסיים סוף המאמר "וע"ד כד כו' בשלם לההוא שלם קרי ליה רחובות כו'". ישכינו ארץ והא אוקמוה:…