ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרפיסקה 1 מתוך 12לשער המעיינים
גודל
רקע
גופן
התחלת מאמצע המאמר · לקריאה מתחילתו ↑
זוהר, פרשת תולדות · מאמר 14

ויעתק משם ויחפר באר אחרת

זוהר ח"א, פרשת תולדות, דף קמא.
כ-4 דקות קריאה

׳ונחך ה' תמיד׳ - התמיד של בין הערבים שבזרוע יצחק

וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וגו' (בראשית כו, כב). רַבִּי חִיָּיא פָּתַח וְאָמַר, וְנָחֲךָ יהו"ה תָּמִיד וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ וגו' (ישעיה נח, יא). הַפָּסוּק הַזֶּה בֵּאֲרוּהוּ וְנִתְבָּאֵר. אֲבָל בַּפָּסוּק הַזֶּה, בּוֹ הֶחֱזִיקוּ בַּעֲלֵי הָאֱמוּנָה שֶׁהִבְטִיחַ לָהֶם לָעוֹלָם הַבָּא. וְנָחֲךָ יהו"ה תָּמִיד - בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. וְנָחֲךָ יהו"ה, כֵּיוָן שֶׁאָמַר וְנָחֲךָ יהו"ה, לָמָּה תָּמִיד? אֶלָּא זֶה הַתָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם, שֶׁהוּא הִתְחַזֵּק תַּחַת זְרוֹעוֹ שֶׁל יִצְחָק, וְזֶהוּ הַחֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. מִנַּיִן לָנוּ? מִדָּוִד, שֶׁכָּתוּב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ (תהלים כג, ג).

בלשון הזוהר

׳וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וגו'׳ (בראשית כו, כב). רַבִּי חִיָּיא פָּתַח וְאָמַר, ׳וְנָחֲךָ יהו"ה תָּמִיד וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ וגו'׳ (ישעיה נח, יא). הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ וְאִתְּמָר. אֲבָל בְּהַאי קְרָא, בֵּיהּ אִתְתַּקָּפוּ מָארֵי מְהֵימְנוּתָא דְּאַבְטַח לוֹן לְעַלְמָא דְאָתֵי. ׳וְנָחֲךָ יהו"ה תָּמִיד׳, בְּהַאי עַלְמָא וּבְעַלְמָא דְאָתֵי. ׳וְנָחֲךָ יהו"ה׳, כֵּיוָן דְּאָמַר ׳וְנָחֲךָ יהו"ה׳, אַמַּאי ׳תָּמִיד׳. אֶלָּא דָּא תָּמִיד דְּבֵין הָעַרְבָּיִם, דְּאִיהוּ אִתְתַּקַּף תְּחוֹת דְּרוֹעֵיהּ דְּיִצְחָק, וְדָא הוּא חוּלָקָא לְעַלְמָא דְאָתֵי. מְנָלָן. מִדָּוִד, דִּכְתִיב ׳יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ׳ (תהלים כג, ג).

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

׳והשביע בצחצחות נפשך׳ - האספקלריא המאירה, ו׳עצמותיך יחליץ׳ תחיית המתים

וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ (ישעיה נח, יא) - זוֹ הָאַסְפַּקְלַרְיָה הַמְּאִירָה, שֶׁכָּל הַנְּשָׁמוֹת נֶהֱנוֹת לְהִסְתַּכֵּל וּלְהִתְעַנֵּג בְּתוֹכָהּ. וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ - הַפָּסוּק הַזֶּה אֵין רֹאשׁוֹ סוֹפוֹ. אִם נִשְׁמָתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק (עוֹלָה לְמַעְלָה, נ"א: נֶהֱנֵית בָּעִדּוּן הַזֶּה שֶׁל מַעְלָה), מַה זֶּה וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ? אֶלָּא הִנֵּה פֵּרְשׁוּהָ. זוֹ תְחִיַּת הַמֵּתִים, שֶׁעָתִיד הקב"ה לְהַחֲיוֹת אֶת הַמֵּתִים וּלְתַקֵּן אֶת עַצְמוֹת הָאָדָם שֶׁיִּהְיוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה בְּגוּף שָׁלֵם. וְהַנְּשָׁמָה נִתּוֹסֵף לָהּ אוֹר בְּתוֹךְ הָאַסְפַּקְלַרְיָה הַמְּאִירָה, שֶׁתָּאִיר עִם הַגּוּף לַעֲמֹד שָׁלֵם כָּרָאוּי.

בלשון הזוהר

׳וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ׳ (ישעיה נח, יא), דָּא אַסְפַּקְלַרְיָא דְּנָהֲרָא, דְּכָל נִשְׁמָתִין אִתְהַנָּן לְאִסְתַּכָּלָא וּלְאִתְעֲנָגָא בְּגַוָוהּ. ׳וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ׳, הַאי קְרָא לָאו רִישֵׁיהּ סוֹפֵיהּ. אִי נִשְׁמָתֵיהּ דְּצַדִּיקָא (סָלְקָא לְעֵילָא, נ"א: אִתְהֲנֵי בְּעִדּוּנָא דָּא דִּלְעֵילָא), מַאי ׳וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ׳. אֶלָּא הָא אוּקְמוּהָ. דָּא תְּחִיַּית הַמֵּתִים, דְּזַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאָחֲיָיא מֵתַיָא וּלְאַתְקָנָא לוֹן לְגַרְמוֹי דְּבַר נָשׁ לְמֶהֱוֵי כְּקַדְמִיתָא בְּגוּפָא שְׁלִים. וְנִשְׁמָתָא אִתּוֹסְפַת נְהוֹרָא גּוֹ אַסְפַּקְלַרְיָאה דְּנָהֲרָא, לְאִתְנַהֲרָא עִם גּוּפָא לְקָיְימָא שְׁלִים כִּדְקָא חָזֵי.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

׳כגן רוה׳ - מימיו העליונים שאינם פוסקים לעולם

וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב, וְהָיִיתָ כְּגַן רָוֶה (ישעיה נח, יא). מַה זֶּה כְּגַן רָוֶה? שֶׁלֹּא פוֹסְקִים מֵימָיו הָעֶלְיוֹנִים לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. וְהַגָּן (וְהַגּוּף) הַזֶּה נִשְׁקֶה מִמֶּנּוּ וּמִתְרַוֶּה מִמֶּנּוּ תָּמִיד. וּכְמוֹצָא מַיִם - זֶה הַנָּהָר הַהוּא שֶׁשּׁוֹפֵעַ וְיוֹצֵא מֵעֵדֶן, וְלֹא פוֹסְקִים מֵימָיו לְעוֹלָמִים.

בלשון הזוהר

וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב, ׳וְהָיִיתָ כְּגַן רָוֶה׳ (ישעיה נח, יא). מַאי ׳כְּגַן רָוֶה׳. דְּלָא פָּסְקוּ מֵימוֹי עִלָּאִין לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמִין. וְהַאי גִינְתָא אִתְשַׁקֵּי מִנֵּיהּ וְאִתְרַוֵּי מִנֵּיהּ תָּדִיר. ׳וּכְמוֹצָא מַיִם׳, דָּא הַהוּא נָהָר דְּנָגִיד וְנָפִיק מֵעֵדֶן, וְלָא פָּסְקִין מֵימוֹי לְעָלְמִין.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

באר של מים נובעים - סוד עליון בזכר ונוקבא כאחד

בֹּא רְאֵה, בְּאֵר שֶׁל מַיִם נוֹבְעִים, זֶהוּ סוֹד עֶלְיוֹן בְּתוֹךְ סוֹד הָאֱמוּנָה. בְּאֵר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מוֹצָא מַיִם, וְהִיא בְּאֵר שֶׁמִּתְמַלֵּאת מִמּוֹצָא הַמַּיִם הַהוּא, וְהֵם שְׁתֵּי דְרָגוֹת שֶׁהֵן אַחַת, זָכָר וּנְקֵבָה יַחַד כָּרָאוּי.

בלשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, בֵּירָא דְמַיִּין נָבְעִין, הַאי אִיהוּ רָזָא עִלָּאָה בְּגוֹ רָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא. בֵּירָא דְּאִית בֵּיהּ מוֹצָא מַיִם, וְאִיהוּ בֵּירָא דְּאִתְמַלְּיָא מֵהַהוּא מוֹצָא מַיִם, וְאִינוּן תְּרֵין דַּרְגִּין דְּאִינוּן חַד, דְּכַר וְנוּקְבָא כַּחֲדָא כִּדְקָא יְאוּת.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

המוצא והבאר אחד - סימן האבות בחפירת סוד עליון

וּבֹא וּרְאֵה, אוֹתוֹ מוֹצָא מַיִם וְאוֹתָהּ בְּאֵר הֵם אֶחָד, וְהַכֹּל נִקְרָא בְּאֵר, שֶׁהֲרֵי אוֹתוֹ הַמָּקוֹר שֶׁנִּכְנָס, וְלֹא פוֹסֵק לְעוֹלָמִים, וְהַבְּאֵר מִתְמַלֵּאת. וּמִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל בַּבְּאֵר הַזּוֹ, מִסְתַּכֵּל בַּסּוֹד הָעֶלְיוֹן שֶׁל הָאֱמוּנָה. וְזֶהוּ סִימַן הָאָבוֹת, שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים לַחְפֹּר בְּאֵר מַיִם בְּתוֹךְ סוֹד עֶלְיוֹן, וְאֵין לְהַפְרִיד בֵּין הַמָּקוֹר וְהַבְּאֵר, וְהַכֹּל אֶחָד.

בלשון הזוהר

וְתָא חֲזֵי, הַהוּא מוֹצָא מַיִם וְהַהוּא בֵּירָא אִינוּן חַד, וְאִקְרֵי כֹּלָּא בְּאֵר, דְּהָא הַהוּא מְקוֹרָא דְּעָיֵיל, וְלָא פָּסִיק לְעָלְמִין, וּבֵירָא אִתְמְלֵי. וּמַאן דְּאִסְתַּכַּל בְּבֵירָא דָא, אִסְתַּכַּל בְּרָזָא עִלָּאָה דִמְהֵימְנוּתָא, וְדָא הוּא סִימָנָא דַּאֲבָהָן, דְּמִשְׁתַּדְּלֵי לַחְפּוֹר בֵּירָא דְמַיָא גּוֹ רָזָא עִלָּאָה, וְלֵית לְאַפְרָשָׁא בֵּין מְקוֹרָא וּבֵירָא, וְכֹלָּא חַד.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

׳ויקרא שמה רחובות׳ - רמז לתיקון הבאר בקרבנות בניו

׳וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת׳ ויש לשאול, הרי הבאר רומזת לעטרה שהיא בין המצרים, ולמה קראה בשם הרחבה (כתם פז) אלאוַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת (בראשית כו, כב) - רֶמֶזהוא שֶׁעֲתִידִים בָּנָיו לַעֲבֹד וּלְתַקֵּן אֶת הַבְּאֵר הַזּוֹ כָּרָאוּי,להרחיב את המדה הזאת ולבסמה (כתם פז) בְּסוֹד הַקָּרְבָּנוֹת וְהָעוֹלוֹת.שסודם לקרב את הכוחות זה אל זה ולקשר את העולמות (כתם פז) כְּמוֹ כֵן, וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ (בראשית ב, טו) - אֵלּוּ הַקָּרְבָּנוֹת וְהָעוֹלוֹת. שאף הגן נעבד ונשמר בקרבנות, כמו הבאר וּמִשּׁוּם זֶה יִתְפַּשְּׁטוּ מַעְיְנוֹתָיו לְכָל הַצְּדָדִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר יָפוּצוּ מַעְיְנֹתֶיךָ חוּצָה בָּרְחֹבוֹת פַּלְגֵי מָיִםוהרי ׳רחובות׳ נזכר בפסוק, שבהם מתפשטים המעיינות (משלי ה, טז), וּמִשּׁוּם כָּךְ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹתעל שם העתיד, וקרא כך לבאר השלישית כנגד הבית השלישי, שאז תורחב הבאר במוצאי מימיה, ושגם בו יקרבו קרבנות.

בלשון הזוהר

׳וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחוֹבוֹת׳ (בראשית כו, כב). רָמִיז דְּזַמִּינִין בְּנוֹי לְמִפְלַח וּלְאַתְקָנָא הַאי בֵּירָא כִּדְקָא חָזֵי, בְּרָזָא דְּקָרְבָּנִין וְעִלַּוָּון. כְּגַוְונָא דָא, ׳וַיַּנִּיחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ׳ (בראשית ב, טו), אִלֵּין קָרְבָּנִין וְעִלַּוָּון. וּבְגִין דָּא, יִתְפַּשְּׁטוּן מַבּוּעוֹי לְכָל סִטְרִין כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳וְיָפוּצוּ מַעְיְנֹתֶיךָ חוּצָה בָּרְחֹבֹת פַּלְגֵי מָיִם׳ (משלי ה, טז), וּבְגִין כָּךְ ׳וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחוֹבוֹת׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

׳חכמות בחוץ תרנה׳ - חכמה עליונה וחכמה קטנה הכלולה בה

רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח וְאָמַר, חָכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה בָּרְחֹבוֹת תִּתֵּן קוֹלָהּ (משלי א, כ). הַפָּסוּק הַזֶּה הוּא סוֹד עֶלְיוֹן. מַה זֶּה חָכְמוֹת? אֵלּוּ הַחָכְמָה הָעֶלְיוֹנָה וְהַחָכְמָה הַקְּטַנָּה שֶׁנִּכְלֶלֶת בָּעֶלְיוֹנָה וְשׁוֹרָה בָּהּ.

בלשון הזוהר

רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח וְאָמַר, ׳חָכְמוֹת בַּחוּץ תָּרוֹנָּה בָּרְחוֹבוֹת תִּתֵּן קוֹלָהּ׳ (משלי א, כ). הַאי קְרָא אִיהוּ רָזָא עִלָּאָה. מַאי ׳חָכְמוֹת׳, אִלֵּין חָכְמָה עִלָּאָה וְחָכְמְתָא זְעֵירָא דְּאִתְכְּלִילַת בָּהּ בְּעִלָּאָה וְשַׁרְיָא בָהּ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

החכמה הסתומה - אורה בסוד העולם הבא בחשאי

בַּחוּץ תָּרֹנָּה - בֹּא רְאֵה, הַחָכְמָה הָעֶלְיוֹנָה הִיא סְתוּמָה שֶׁל כָּל הַסְּתוּמִים, וְלֹא נוֹדַעַת וְאֵינָהּ בְּגִלּוּי, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר לֹא יָדַע אֱנוֹשׁ עֶרְכָּהּ וגו' (איוב כח, יג), כְּשֶׁמִּתְפַּשֶּׁטֶת לְהָאִיר, מְאִירָה בְּסוֹד הָעוֹלָם הַבָּא, וְהָעוֹלָם הַבָּא נִבְרָא מִמֶּנָּה. כְּפִי שֶׁשָּׁנִינוּ, הָעוֹלָם הַבָּא נִבְרָא בְּיוֹ"ד, וְהַחָכְמָה הַזּוֹ נִכְסֵית שָׁם, וְהֵם אֶחָד. בִּזְמַן שֶׁמִּתְיַצֵּב (נ"א: שֶׁמִּתְעַטֵּר, נ"א: שֶׁנַּעֲשֶׂה) הַכֹּל בַּסּוֹד שֶׁל הָעוֹלָם הַבָּא, כְּפִי שֶׁאָמַרְנוּ, אָז הִיא הַשִּׂמְחָה לִהְיוֹת מְאִירָה, וְהַכֹּל בַּחֲשַׁאי, שֶׁלֹּא נִשְׁמָע בַּחוּץ לְעוֹלָמִים.

בלשון הזוהר

׳בַּחוּץ תָּרוֹנָּה׳. תָּא חֲזֵי, חָכְמָה עִלָּאָה אִיהִי סְתִימָא דְּכָל סְתִימִין, וְלָא אִתְיְידָע וְלָאו אִיהִי בְּאִתְגַּלְּיָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳לֹא יָדַע אֱנוֹשׁ עֶרְכָּהּ וגו'׳ (איוב כח, יג), כַּד אִתְפַּשְׁטַת לְאִתְנַהֲרָא, אִתְנַהֲרָא בְּרָזָא דְעַלְמָא דְאָתֵי, וְעַלְמָא דְאָתֵי אִתְבְּרֵי מִנֵּיהּ. כְּדִתְנַן, עַלְמָא דְּאָתֵי אִתְבְּרֵי בְּיו"ד, וְאִתְכַּסְיָא הַאי חָכְמָה תַּמָּן, וְאִינוּן חַד. בְּזִמְנָא דְּאִתְעַתַּד (נ"א: דְּאִתְעַטַּר, נ"א: דְּאִתְעֲבַד) כֹּלָּא בְּרָזָא דְעַלְמָא דְאָתֵי, כִּדְקָאֲמָרָן, כְּדֵין הוּא חֶדְוָה לְאִתְנַהֲרָא, וְכֹלָּא בַּחֲשַׁאי, דְּלָא אִשְׁתְּמַע לְבַר לְעָלְמִין.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

אש מים ורוח נעשים קול אחד - הנשמע נקרא חוץ

עוֹד רוֹצָה לְהִתְפַּשֵּׁט, וְיוֹצְאִים מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה אֵשׁ וּמַיִם וְרוּחַ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר. וְנַעֲשֶׂה קוֹל אֶחָד שֶׁיּוֹצֵא בַּחוּץ וְנִשְׁמָע, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר. אָז מִשָּׁם וּלְהַלָּן זֶהוּ חוּץ, שֶׁהֲרֵי בִּפְנִים הוּא בַּחֲשַׁאי שֶׁלֹּא נִשְׁמָע לְעוֹלָמִים, עַכְשָׁו שֶׁנִּשְׁמָע הַסּוֹד, נִקְרָא חוּץ. מִכָּאן צָרִיךְ אָדָם לְהַתְקִין אֶת מַעֲשֵׂהוּ וְלִשְׁאֹל.

בלשון הזוהר

תוּ בָּעְיָא לְאִתְפַּשְּׁטָא, וְנָפִיק מֵהַאי אֲתַר אֶשָׁא וּמַיָא וְרוּחָא, כְּמָה דְּאִתְּמָר. וְאִתְעֲבִיד חַד קָלָא דְּנַפְקָא לְבַר וְאִשְׁתְּמַע, כְּמָה דְאִתְּמָר. כְּדֵין מִתַּמָּן וּלְהַלָּן אִיהוּ ׳חוּץ׳, דְּהָא לְגוֹ בַּחֲשַׁאי אִיהוּ דְּלָא אִשְׁתְּמַע לְעָלְמִין, הַשְׁתָּא דְאִשְׁתְּמַע רָזָא, אִקְרֵי ׳חוּץ׳. מִכָּאן בָּעֵי בַּר נָשׁ לְאַתְקָנָא בַּעֲבִידְתֵּיהּ וּלְשָׁאֳלָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

׳ברחובות תתן קולה׳ - הרקיע שבו מאירים הכוכבים, ומעיינו אינו פוסק

בָּרְחֹבוֹת - מִי רְחֹבוֹת? זֶה הָרָקִיעַ הַהוּא שֶׁבּוֹ מְאִירִים כָּל הַכּוֹכָבִים, וְהוּא הַמַּעְיָן שֶׁאֵין מֵימָיו פּוֹסְקִים. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן (בראשית ב, י) - וְהוּא רְחֹבוֹת. וְשָׁם תִּתֵּן קוֹלָהּ, עֶלְיוֹנָה וְתַחְתּוֹנָה, וְהַכֹּל אֶחָד.

בלשון הזוהר

׳בָּרְחוֹבוֹת׳, מַאן ׳רְחוֹבוֹת׳. דָּא הַהוּא רְקִיעָא דְּבֵיהּ כָּל כֹּכָבַיָא דְּנָהֲרִין, וְאִיהוּ מַבּוּעָא דְּמֵימוֹי לָא פָסְקִין. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן׳ (בראשית ב, י), וְאִיהוּ ׳רְחוֹבוֹת׳. וְתַמָּן ׳תִּתֵּן קוֹלָהּ׳, עִלָּאָה וְתַתָּאָה, וְכֹלָּא חַד.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

׳הכן בחוץ מלאכתך׳ - מכאן עומד המעשה להיתקן והדבר להישאל

וּמִשּׁוּם זֶה אָמַר שְׁלֹמֹה, הָכֵן בַּחוּץ מְלַאכְתֶּךָ וְעַתְּדָהּ בַּשָּׂדֶה לָךְ וגו' (משלי כד, כז). הָכֵן בַּחוּץ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר, שֶׁכָּתוּב בַּחוּץ תָּרֹנָּה (משלי א, כ), שֶׁהֲרֵי מִכָּאן עוֹמֵד הַמַּעֲשֶׂה לְהִתְתַּקֵּן וְדָבָר לִשְׁאֵלָה, שֶׁכָּתוּב, כִּי שְׁאַל נָא לְיָמִים רִאשֹׁנִים וגו' (דברים ד, לב), וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמָיִם.

בלשון הזוהר

וּבְגִין דָּא אָמַר שְׁלֹמֹה, ׳הָכֵן בַּחוּץ מְלַאכְתֶּךָ וְעַתְּדָהּ בַּשָּׂדֶה לָךְ וגו'׳ (משלי כד, כז). ׳הָכֵן בַּחוּץ׳, כְּמָה דְאִתְּמָר, דִּכְתִיב ׳בַּחוּץ תָּרוֹנָּה׳ (משלי א, כ), דְּהָא מִכָּאן קָיְימָא עֲבִידָא לְאִתְתַּקָּנָא וּמִלָּה לְשָׁאֲלָה, דִּכְתִיב, ׳כִּי שְׁאַל נָא לְיָמִים רִאשׁוֹנִים וגו'׳ (דברים ד, לב), ׳וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמָיִם׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

׳ועתדה בשדה לך׳ - ׳ובנית ביתך׳ הנשמה בגוף שלם, ובאר יצחק בשלום

וְעַתְּדָהּ בַּשָּׂדֶה לָךְ (משלי כד, כז) - זֶה שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ יהו"ה (בראשית כז, כז). וְאַחַר שֶׁיֵּדַע הָאָדָם אֶת סוֹד הַחָכְמָה וִיתַקֵּן אֶת עַצְמוֹ בָּהּ, מַה כָּתוּב? אַחַר וּבָנִיתָ בֵיתֶךָ (משלי כד, כז) - זוֹ הַנְּשָׁמָה שֶׁל אָדָם בְּגוּפוֹ, שֶׁיִּתְתַּקֵּן וְיֵעָשֶׂה אִישׁ שָׁלֵם. וְעַל כֵּן, כְּשֶׁחָפַר יִצְחָק וְעָשָׂה בְאֵר בְּשָׁלוֹם, לְאוֹתוֹ הַשָּׁלוֹם (נ"א: שֶׁיִּהְיֶה שָׁלֵם) קָרָא רְחוֹבוֹת, וְהַכֹּל כָּרָאוּי. אַשְׁרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם לְהקב"ה לְקַיֵּם אֶת הָעוֹלָם, שֶׁכָּתוּב כִּי יְשָׁרִים יִשְׁכְּנוּ אָרֶץ (משלי ב, כא) - יַשְׁכִּינוּ אָרֶץ. וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ.

בלשון הזוהר

׳וְעַתְּדָהּ בַּשָּׂדֶה לָךְ׳ (משלי כד, כז), דָּא ׳שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ יהו"ה׳ (בראשית כז, כז). וּבָתַר דְּיִנְדַע בַּר נָשׁ רָזָא דְחָכְמְתָא וְיַתְקִין גַּרְמֵיהּ בָהּ, מַה כְּתִיב, ׳אַחַר וּבָנִיתָ בֵיתֶךָ׳ (משלי כד, כז), דָּא נִשְׁמָתָא דְּבַר נָשׁ בְּגוּפֵיהּ, דְּיִתְתַּקַּן וְיִתְעֲבִיד גְּבַר שְׁלִים. וְעַל דָּא כַּד חָפַר יִצְחָק וַעֲבַד בֵּירָא בִּשְׁלָם, לְהַהוּא שְׁלָם (נ"א: לְמֶהֱוֵי שְׁלִים) קָרֵי לֵיהּ רְחוֹבוֹת, וְכֹלָּא כִּדְקָא יְאוּת. זַכָּאִין אִינוּן צַדִּיקַיָא דְּעוֹבָדֵיהוֹן לְגַבֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְקַיְימָא עַלְמָא, דִּכְתִיב, ׳כִּי יְשָׁרִים יִשְׁכְּנוּ אָרֶץ׳ (משלי ב, כא), יַשְׁכִּינוּ אָרֶץ. וְהָא אוּקְמוּהָ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו
המאמר הבא

ויהי כי זקן יצחק

להמשיך לקרוא

הודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.

להצטרף לקבוצת הזוהר היומי

המייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.