׳והשביע בצחצחות נפשך׳ - האספקלריא המאירה, ו׳עצמותיך יחליץ׳ תחיית המתים
תולדות · ויעתק משם ויחפר באר אחרת · מאמר 14 · פיסקה 2 · דף קמא ע"א
לשון הזוהר
׳וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ׳ (ישעיהו נח, יא), דָּא אַסְפַּקְלַרְיָא דְּנָהֲרָא, דְּכָל נִשְׁמָתִין אִתְהַנָּן לְאִסְתַּכָּלָא וּלְאִתְעֲנָגָא בְּגַוָוהּ. ׳וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ׳, הַאי קְרָא לָאו רִישֵׁיהּ סוֹפֵיהּ. אִי נִשְׁמָתֵיהּ דְּצַדִּיקָא, (סָלְקָא לְעֵילָא, נ"א אִתְהֲנֵי בְּעִדּוּנָא דָּא דִּלְעֵילָא) מַאי ׳וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ׳. אֶלָּא הָא אוּקְמוּהָ. דָּא תְּחִיַּית הַמֵּתִים, דְּזַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאָחֲיָיא מֵתַיָא וּלְאַתְקָנָא לוֹן לְגַרְמוֹי דְּבַר נָשׁ לְמֶהֱוֵי כְּקַדְמִיתָא בְּגוּפָא שְׁלִים. וְנִשְׁמָתָא אִתּוֹסְפַת נְהוֹרָא גּוֹ אַסְפַּקְלַרְיָאה דְּנָהֲרָא, לְאִתְנַהֲרָא עִם גּוּפָא לְקָיְימָא שְׁלִים כְּדְקָא חָזֵי.
תרגום
׳וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךְ׳ - זוֹ הָאַסְפַּקְלַרְיָה הַמְּאִירָה שֶׁכָּל הַנְּשָׁמוֹת נֶהֱנוֹת לְהִסְתַּכֵּל וּלְהִתְעַנֵּג בְּתוֹכָהּ. ׳וְעַצְמֹתֶיךְ יַחֲלִיץ׳ - הַפָּסוּק הַזֶּה אֵין רֹאשׁוֹ סוֹפוֹ. אִם נִשְׁמָתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק (עולה לְמַעְלָה, נ"א נֶהֱנֵית באור שֶׁל מַעְלָה), מַה זֶּה ׳וְעַצְמֹתֶיךְ יַחֲלִיץ׳? אֶלָּא הִנֵּה פֵּרְשׁוּהָ, זוֹ תְחִיַּת הַמֵּתִים. שֶׁעָתִיד הקב"ה לְהַחֲיוֹת אֶת הַמֵּתִים וּלְתַקֵּן אֶת עַצְמוֹת הָאָדָם שֶׁיִּהְיוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה בְּגוּף שָׁלֵם, וְהַנְּשׁמָה נִתּוֹסֵף לָהּ אוֹר בְּתוֹךְ הָאַסְפַּקְלַרְיָה הַמְּאִירָה שֶׁתָּאִיר עִם הַגּוּף לִבְרִית שָׁלֵם כָּרָאוּי.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳והשביע בצחצחות נפשך׳ (ישעיהו נח, יא), דא אספקלריא דנהרא, דכל נשמתין אתהנן לאסתכלא ולאתענגא בגווה. ׳ועצמתיך יחליץ׳, האי קרא לאו רישיה סופיה. אי נשמתיה דצדיקא, (סלקא לעילא, נ"א אתהני בעדונא דא דלעילא) מאי ׳ועצמתיך יחליץ׳. אלא הא אוקמוה. דא תחיית המתים, דזמין קודשא בריך הוא לאחייא מתיא ולאתקנא לון לגרמוי דבר נש למהוי כקדמיתא בגופא שלים. ונשמתא אתוספת נהורא גו אספקלריאה דנהרא, לאתנהרא עם גופא לקיימא שלים כדקא חזי.
התרגום: ׳והשביע בצחצחות נפשך׳ - זו האספקלריה המאירה שכל הנשמות נהנות להסתכל ולהתענג בתוכה. ׳ועצמתיך יחליץ׳ - הפסוק הזה אין ראשו סופו. אם נשמתו של הצדיק (עולה למעלה, נ"א נהנית באור של מעלה), מה זה ׳ועצמתיך יחליץ׳? אלא הנה פרשוה, זו תחית המתים. שעתיד הקב"ה להחיות את המתים ולתקן את עצמות האדם שיהיו כבראשונה בגוף שלם, והנשמה נתוסף לה אור בתוך האספקלריה המאירה שתאיר עם הגוף לברית שלם כראוי.
מן המפרשים
כתם פז: אי נשמתי' וכו' מאי ועצמותיך יחליץ כלומר אם הכתוב מדבר בדברים הרוחניים הפשוטים מחומר מה לתבן את הבר ומה מבוא לענין העצמות היבשות עם האור ההוא אשר תזכה אליו הנשמה.
מקדש מלך: דא אספקלריא דנהרא: פי' מתוך המ' יזכו הנשמות להארת זעיר ולעולם הם במ': כגן רוה רוה דלא פסיק מימוי וכו' פי' כגן שהיא המלכות שהיא רוה מיסוד זעיר דלא פסיק מימוי:
מהרח"ו: ונשמתא אתוספא נהורא גו אספקלריא דנהרא. כלומר נוסף על מה שהיה לו בעולם הנשמות עוד יתוסף לה נהורא אחריתי, כי יזכה בשלימו אל אספקלריא דנהרא, וזה להיותו אחר התחיה בגופא שלים כמו שהיה אדם הראשון בג"ע קודם שחטא, בלתי קרוץ מחומר…