׳אין יראת אלהים במקום הזה׳ - היא המהימנותא החסרה בגרר
תולדות · ויאמר אחתי היא · מאמר 12 · פיסקה 4 · דף קמא ע"א
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, כְּתִיב ׳כִּי אָמַרְתִּי רַק אֵין יִרְאַת אֱלהִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה׳, אָמַר רִבִּי אַבָּא, בְּגִין כָּךְ אָמַר אֲחוֹתִי הִיא, בְּגִין לְאִתְדַּבָּקָא בִּשְׁכִינְתָּא, דִּכְתִיב, ׳אֱמוֹר לַחָכְמָה אֲחוֹתִי אָתְּ׳ (משלי ז, ד). מַאי טַעְמָא, בְּגִין דִּבְהוּ לָא הֲוָה מְהֵימְנוּתָא, דְּאִי מְהֵימְנוּתָא אִשְׁתַּכַּח בֵּינַיְיהוּ, לָא הֲוָה אִצְטְרִיךְ. אֲבָל מִגּוֹ דְּלָא הֲוָה בֵּינַיְיהוּ מְהֵימְנוּתָא, אָמַר הָכִי. וּבְגִין כָּךְ אָמַר ׳כִּי אָמַרְתִּי רַק אֵין יִרְאַת אֱלהִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה׳ (בראשית כ, יא). ׳אֵין יִרְאַת אֱלהִים׳ - דָּא מְהֵימְנוּתָא.
תרגום
בֹּא רְאֵה, כָּתוּב ׳כִּי אָמַרְתִּי רַק אֵין יִרְאַת אֱלֹהִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה׳ (בראשית כ, יא) - אָמַר רַבִּי אַבָּא, מִשּׁוּם כָּךְ אָמַר אֲחֹתִי הִיא, כְּדֵי לְהִדָּבֵק בַּשְּׁכִינָה, שֶׁכָּתוּב ׳אֱמֹר לַחָכְמָה אֲחֹתִי אָתְּ׳ (משלי ז, ד) - מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁבָּהֶם לֹא הָיְתָה מְהֵימְנוּתָא. שֶׁאִם נִמְצְאָה בֵּינֵיהֶם מְהֵימְנוּתָא, לֹא הָיָה צָרִיךְ, אֲבָל מִתּוֹךְ שֶׁלֹּא הָיְתָה בֵּינֵיהֶם מְהֵימְנוּתָא אָמַר כָּךְ, וּמִשּׁוּם כָּךְ אָמַר, ׳כִּי אָמַרְתִּי רַק אֵין יִרְאַת אֱלֹהִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה׳ - ׳אֵין יִרְאַת אֱלֹהִים׳ - זוֹ הַמְּהֵימְנוּתָא.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי, כתיב ׳כי אמרתי רק אין יראת אלהים במקום הזה׳, אמר רבי אבא, בגין כך אמר אחותי היא, בגין לאתדבקא בשכינתא, דכתיב, ׳אמור לחכמה אחותי את׳ (משלי ז, ד). מאי טעמא, בגין דבהו לא הוה מהימנותא, דאי מהימנותא אשתכח בינייהו, לא הוה אצטריך. אבל מגו דלא הוה בינייהו מהימנותא, אמר הכי. ובגין כך אמר ׳כי אמרתי רק אין יראת אלהים במקום הזה׳ (בראשית כ, יא). ׳אין יראת אלהים׳ - דא מהימנותא.
התרגום: בא ראה, כתוב ׳כי אמרתי רק אין יראת אלהים במקום הזה׳ (בראשית כ, יא) - אמר רבי אבא, משום כך אמר אחתי היא, כדי להדבק בשכינה, שכתוב ׳אמר לחכמה אחתי את׳ (משלי ז, ד) - מה הטעם? משום שבהם לא היתה מהימנותא. שאם נמצאה ביניהם מהימנותא, לא היה צריך, אבל מתוך שלא היתה ביניהם מהימנותא אמר כך, ומשום כך אמר, ׳כי אמרתי רק אין יראת אלהים במקום הזה׳ - ׳אין יראת אלהים׳ - זו המהימנותא.
מן המפרשים
כתם פז: רבי אבא סובר כי לכך אמר אחותי היא לפי שראה שאין יראת אלהים והיא האמונ"ה מצויה במקום ההוא וע"כ לא רצה הוא שתתפרד ממנו ורצה לידבק בה ולכן היה קורא אחותי היא כד"א אמור לחכמה אחותי את כי אבדה האמונ"ה ונכרתה מפיהם אמנם רבי אלעזר…
אור החמה: א"ר אבא בג"כ אמר וגו' יר' ביאר פסוק אין יראת אלדי"ם הוא נתינת טעם ליצחק ואמר מה שאני אומר אחותי היא וקראתי השכינה אחותי בהתעסקי בחכמה זאת הוא כי יראתי לנפשי וידעתי אין יראת אלדי"ם היא השכינה מהימנותא עילא' הנק' יראת אלדי"ם…
אור יקר: צדיק יבחן, אומר ר״ש דרך אחרת, שהוא לה מאיד הגוף להשליט הנפש כדמפרש ואזיל, ונמצא לפי זה בצדיקים ג׳ בחינות, הא׳ שהב״ה מאריך להם מפני שאינם יכולים לסבול יסורים, הב׳ שהם מדוכאים ביסורים להגביר נשמתם על גופם יותר, הג׳ להרים נסם…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: