ממלכת הזוהר › זוהר › תולדות › מאמר 11: ה' צדיק יבחן › פיסקה 3 (קמ ע"א)

האריך רוגזו עם אדם הראשון - שבעים שנה שמסר לדוד

תולדות · ה' צדיק יבחן · מאמר 11 · פיסקה 3 · דף קמ ע"א

לשון הזוהר

וְעִם כָּל דָּא, לָא דָן לֵיהּ כְּדְקָא חָזֵי לֵיהּ, וְאוֹרִיךְ עִמֵּיהּ רוּגְזֵיהּ וְאִתְקַיַּים יוֹמָא חַד דְּאִיהוּ אֶלֶף שְׁנִין, בַּר אִינוּן שִׁבְעִים שָׁנִים דְּמָסַר לֵיהּ לְדָוִד מַלְכָּא דְּלָא הֲוָה לֵיהּ מִגַּרְמֵיהּ כְּלוּם.

תרגום

וְעִם כָּל זֶה לֹא דָּן אוֹתוֹ כָּרָאוּי לוֹ, וְהֶאֱרִיךְ עִמּוֹ אֶת רֻגְזוֹ וְהִתְקַיֵּם יוֹם אֶחָד שֶׁהוּא אֶלֶף שָׁנִים, פְּרָט לְאוֹתָם שִׁבְעִים שָׁנִים שֶׁמָּסַר לְדָוִד הַמֶּלֶךְ, שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ מֵעַצְמוֹ כְּלוּם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ועם כל דא, לא דן ליה כדקא חזי ליה, ואוריך עמיה רוגזיה ואתקיים יומא חד דאיהו אלף שנין, בר אינון שבעים שנים דמסר ליה לדוד מלכא דלא הוה ליה מגרמיה כלום.

התרגום: ועם כל זה לא דן אותו כראוי לו, והאריך עמו את רגזו והתקים יום אחד שהוא אלף שנים, פרט לאותם שבעים שנים שמסר לדוד המלך, שלא היה לו מעצמו כלום.

מן המפרשים

הסולם: ועם כל דא וכו': ועם כל זה, לא דן אותו הקב"ה כראוי לו, דהיינו כמ"ש ביום אכלך מות תמות, אלא שהאריך לו אפו, ונשאר בחיים יום אחד, דהיינו יומו של הקב"ה, שהוא אלף שנים, כמ"ש כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבור וגו'. פחות שבעים…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר