אריכות אפים לרשעים - למען תשובה, או גזע טוב כאברהם מתרח
תולדות · ה' צדיק יבחן · מאמר 11 · פיסקה 4 · דף קמ ע"א
לשון הזוהר
כְּגַוְונָא דָא, לָא דָן לֵיהּ לְבַר נָשׁ כְּעוֹבָדוֹי בִּישִׁין דְּאִיהוּ עָבִיד תָּדִיר, דְּאִי הָכִי לָא יָכִיל עַלְמָא לְאִתְקַיְימָא, אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָרִיךְ רוּגְזֵיהּ עִם צַדִּיקַיָא, וְעִם רַשִּׁיעַיָא יַתִּיר מִצַּדִּיקַיָא. עִם רַשִּׁיעַיָא בְּגִין דִּיתוּבוּן בִּתְיוּבְתָּא שְׁלֵימָתָא, דְּיִתְקַיְימוּן בְּהַאי עַלְמָא וּבְעַלְמָא דְאָתֵי. כְּמָה דִכְתִיב, ׳חַי אָנִי נְאֻם יהו"ה וְגו' אִם אֶחְפֹּץ וְגו' כִּי אִם בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה׳ (יחזקאל לג, יא). וְחָיָה בְּעַלְמָא דֵין, וְחָיָה בְּעַלְמָא דְאָתֵי, וְעַל דָּא אוֹרִיךְ רוּגְזֵיהּ לוֹן תָּדִיר. אוֹ בְּגִין דְּיִפּוּק מִנְּהוֹן גִּזְעָא טָבָא בְּעַלְמָא כְּמָה דְאַפִּיק אַבְרָהָם מִתֶּרַח דְּאִיהוּ גִּזְעָא טָבָא, וְשָׁרָשָׁא וְחוּלָקָא טָבָא לְעַלְמָא.
תרגום
כְּמוֹ כֵן אֵינוֹ דָן אֶת הָאָדָם כְּמַעֲשָׂיו הָרָעִים שֶׁהוּא עוֹשֶׂה תָּמִיד, שֶׁאִם כָּךְ לֹא יָכוֹל הָעוֹלָם לְהִתְקַיֵּם, אֶלָּא הקב"ה מַאֲרִיךְ רֻגְזוֹ עִם צַדִּיקִים, וְעִם רְשָׁעִים יוֹתֵר מֵהַצַּדִּיקִים. עִם הָרְשָׁעִים כְּדֵי שֶׁיָּשׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, שֶׁיִּתְקַיְּמוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, כַּכָּתוּב ׳חַי אָנִי נְאֻם ה' וְגוֹ' אִם אֶחְפֹּץ וְגוֹ' כִּי אִם בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה׳ (יחזקאל לג, יא) - וְחָיָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְחָיָה בָּעוֹלָם הַבָּא. וְעַל כֵּן מַאֲרִיךְ לָהֶם אֶת רֻגְזוֹ תָּמִיד. אוֹ כְּדֵי שֶׁיֵּצֵא מֵהֶם גֶּזַע טוֹב בָּעוֹלָם כְּמוֹ שֶׁהוֹצִיא אֶת אַבְרָהָם מִתֶּרַח, שֶׁהוּא גֶזַע טוֹב וְשֹׁרֶשׁ וְחֵלֶק טוֹב לָעוֹלָם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כגוונא דא, לא דן ליה לבר נש כעובדוי בישין דאיהו עביד תדיר, דאי הכי לא יכיל עלמא לאתקיימא, אלא קודשא בריך הוא אריך רוגזיה עם צדיקיא, ועם רשיעיא יתיר מצדיקיא. עם רשיעיא בגין דיתובון בתיובתא שלימתא, דיתקיימון בהאי עלמא ובעלמא דאתי. כמה דכתיב, ׳חי אני נאם יהו"ה וגו' אם אחפץ וגו' כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה׳ (יחזקאל לג, יא). וחיה בעלמא דין, וחיה בעלמא דאתי, ועל דא אוריך רוגזיה לון תדיר. או בגין דיפוק מנהון גזעא טבא בעלמא כמה דאפיק אברהם מתרח דאיהו גזעא טבא, ושרשא וחולקא טבא לעלמא.
התרגום: כמו כן אינו דן את האדם כמעשיו הרעים שהוא עושה תמיד, שאם כך לא יכול העולם להתקים, אלא הקב"ה מאריך רגזו עם צדיקים, ועם רשעים יותר מהצדיקים. עם הרשעים כדי שישובו בתשובה שלמה, שיתקימו בעולם הזה ובעולם הבא, ככתוב ׳חי אני נאם ה' וגו' אם אחפץ וגו' כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה׳ (יחזקאל לג, יא) - וחיה בעולם הזה, וחיה בעולם הבא. ועל כן מאריך להם את רגזו תמיד. או כדי שיצא מהם גזע טוב בעולם כמו שהוציא את אברהם מתרח, שהוא גזע טוב ושרש וחלק טוב לעולם.
מן המפרשים
אור החמה: עם צדיקייא ועם רשיעייא היינו צדיקים שגלוי לפניו שאם יכם על עונם ירפו ידיהם מעבודתם והשתא ניחא אומ' לקמיה אבל קב"ה מדקדק וגו'.
הסולם: כגוונא דא וכו': כעין זה, הקב"ה אינו דן את האדם כפי מעשיו הרעים, שהוא עושה תמיד, כי אם היה עושה כן, לא היה העולם יכול להתקיים. אלא הקב"ה מאריך אפו עם הצדיקים, ועם הרשעים. ועם הרשעים מאריך אפו עוד יותר מצדיקים, כדי שישובו בתשובה…
נפש דוד: וחי' בעלמא דין וחי' בעלמא דאתי: בתר האי קרא כתיב "חיו יחיה לא ימות", ושם שפיר מידרש בעולם הזה ובעולם הבא. וכאן אפשר מדכתיב "וחיה" בה"א ולא "וחי", דרש מן ה' יתירא בעולם הבא. וה' חפץ דכאו החלי ואוקמוה: פרק קמא דברכות "כל שהקב"ה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: