אזהרת אדם הראשון קדמה לדינו - עבר ואחר כך נדון
תולדות · ה' צדיק יבחן · מאמר 11 · פיסקה 2 · דף קלט ע"ב
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, לָא דָן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאָדָם קַדְמָאָה עַד דְּפַקִּיד לֵיהּ לְתוֹעַלְתֵּיהּ, דְּלָא יִסְטֵי לִבֵּיהּ וּרְעוּתֵיהּ לְאֹרַח אָחֳרָא בְּגִין דְּלָא יִסְתָּאַב. וְאִיהוּ לָא אִסְתַּמַּר, וְעֲבַר עַל פִּקּוּדֵי דְמָארֵיהּ וּלְבָתַר כֵּן דָּן לֵיהּ דִּינָא.
תרגום
בֹּא רְאֵה, לֹא דָּן הקב"ה אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן עַד שֶׁצִּוָּה אוֹתוֹ לְתוֹעַלְתּוֹ שֶׁלֹּא יִסְטֶה לִבּוֹ וּרְצוֹנוֹ לְדֶרֶךְ אַחֶרֶת כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטָּמֵא, וְהוּא לֹא נִשְׁמַר, וְעָבַר עַל מִצְווֹת אֲדוֹנוֹ, וְאַחַר כֵּן דָּן אוֹתוֹ בְּדִין.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי, לא דן קודשא בריך הוא לאדם קדמאה עד דפקיד ליה לתועלתיה, דלא יסטי לביה ורעותיה לארח אחרא בגין דלא יסתאב. ואיהו לא אסתמר, ועבר על פקודי דמאריה ולבתר כן דן ליה דינא.
התרגום: בא ראה, לא דן הקב"ה את אדם הראשון עד שצוה אותו לתועלתו שלא יסטה לבו ורצונו לדרך אחרת כדי שלא יטמא, והוא לא נשמר, ועבר על מצוות אדונו, ואחר כן דן אותו בדין.
מן המפרשים
הסולם: ת"ח לא וכו': בוא וראה, הקב"ה לא דן את אדם הראשון, מטרם שצוה אותו בשביל טובתו, שלא יטה לבו ורצונו לדרך אחר, דהיינו שלא יאכל מעץ הדעת, כדי שלא יטמא, והוא לא נשמר, ועבר על מצות רבונו, שאכל מעצה"ד, ולאחר זה דן אותה הקב"ה בדין.