נח הצדיק תמים - ירידתו ביין ובהתגלותו
תולדות · ה' צדיק יבחן · מאמר 11 · פיסקה 11 · דף קמ ע"ב
לשון הזוהר
אֲתָא נֹחַ, בְּקַדְמִיתָא כְּתִיב, ׳נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה׳ (בראשית ו, ט), וּלְבָתַר נָחַת לְתַתָּא, וְחָמָא חַמְרָא תַּקִּיף, דְּלָא צָלֵיל, מֵחַד יוֹמָא, וְאִשְׁתֵּי מִנֵּיהּ, וְאִשְׁתַּכַּר וְאִתְגְּלִי, כְּמָה דִכְתִיב, ׳וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגָּל בְּתוֹךְ אָהֳלֹה׳ (בראשית ט, כא).
תרגום
בָּא נֹחַ, בַּהַתְחָלָה כָּתוּב ׳נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה׳ (בראשית ו, ט) - וְאַחַר כָּךְ יָרַד לְמַטָּה, וְרָאָה יַיִן חָזָק שֶׁלֹּא צָלוּל, מִיּוֹם אֶחָד, וְשָׁתָה מִמֶּנּוּ וְהִשְׁתַּכֵּר וְהִתְגַּלָּה, כַּכָּתוּב,, ׳וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל בְּתוֹךְ אָהֳלֹה׳ (בראשית ט, כא).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אתא נח, בקדמיתא כתיב, ׳נח איש צדיק תמים היה׳ (בראשית ו, ט), ולבתר נחת לתתא, וחמא חמרא תקיף, דלא צליל, מחד יומא, ואשתי מניה, ואשתכר ואתגלי, כמה דכתיב, ׳וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אהלה׳ (בראשית ט, כא).
התרגום: בא נח, בהתחלה כתוב ׳נח איש צדיק תמים היה׳ (בראשית ו, ט) - ואחר כך ירד למטה, וראה יין חזק שלא צלול, מיום אחד, ושתה ממנו והשתכר והתגלה, ככתוב, ׳וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אהלה׳ (בראשית ט, כא).
מן המפרשים
אור החמה: וחמא חמרא תקיף דלא צליל מחד יומא וגומר. הענין כי היין הוא שפע הבינה בסוד הגבורה וכשהוא מששת ימי בראשית סוד ששה ספירות הוא משומר דהיינו שמריו שקטים למטה לחצוני' והוא למעלה צלול שמור ממגע גוי שאין הקליפו' שולטות בשפע ההוא אמנם…
מהרח"ו: חמרא תקיף דלא צליל. כי לא צליל הוא שמעורב היין עם השמרים, והיין שבו אינו קדוש כמו קדושה עילאה, אמנם הוא תקיף וחזק יין המשכר:
רמ"א: וחמא חמרא תקיף כו' ואשתכר כו'. עיין לעיל דף נ"ד ע"ד (נח עג.) ולקמן דף פ"ו ע"ב (ס"ת ויצא קמז: ) :
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: