ממלכת הזוהר › זוהר › תולדות › מאמר 1: ואלה תולדת יצחק › פיסקה 10 (קלה ע"ב)

׳באר לחי ראי׳ - הלבנה אינה מאירה אלא כשרואה את השמש

תולדות · ואלה תולדת יצחק · מאמר 1 · פיסקה 10 · דף קלה ע"ב

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, סִיהֲרָא לָא אִתְנְהִירַת, אֶלָּא כַּד חַזְיָא לֵיהּ לְשִׁמְשָׁא, וְכֵיוָן דְּחַזְיָא לֵיהּ, אִתְנְהִיר. וְעַל דָּא הַאי ׳בְּאֵר לַחַי רוֹאִי׳ וַדַּאי, וּכְדֵין אִתְנָהֲרָא, וְקָיְימָא בְּמַיִין חַיִין, ׳לַחַי רֹאִי׳, בְּגִין לְאִתְמַלְּיָא וּלְאִתְנַהֲרָא מֵהַאי חַי.

תרגום

בֹּא רְאֵה, הַלְּבָנָה לֹא מְאִירָה אֶלָּא כְּשֶׁרוֹאָה אֶת הַשֶּׁמֶשׁ, וְכֵיוָן שֶׁרוֹאָה אוֹתוֹ - מְאִירָה. וְעַל כֵּן ׳בְּאֵר לַחַי רֹאִי׳ הַזּוֹ וַדַּאי, וְאָז מְאִירָה וְעוֹמֶדֶת בְּמַיִם חַיִּים. ׳לַחַי רֹאִי׳, כְּדֵי לְהִתְמַלֵּא וְלִהְיוֹת מְאִירָה מֵהַחַי הַזֶּה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי, סיהרא לא אתנהירת, אלא כד חזיא ליה לשמשא, וכיון דחזיא ליה, אתנהיר. ועל דא האי ׳באר לחי רואי׳ ודאי, וכדין אתנהרא, וקיימא במיין חיין, ׳לחי ראי׳, בגין לאתמליא ולאתנהרא מהאי חי.

התרגום: בא ראה, הלבנה לא מאירה אלא כשרואה את השמש, וכיון שרואה אותו - מאירה. ועל כן ׳באר לחי ראי׳ הזו ודאי, ואז מאירה ועומדת במים חיים. ׳לחי ראי׳, כדי להתמלא ולהיות מאירה מהחי הזה.

מן המפרשים

אור החמה: בגין לאתמליא וגו' כלו' עם היות שאורו ומקורו מלמעלה כדפי' עכ"ז כיון שע"י היסוד נתן אליה וממנו היא מתמלאת כל מגמתה אליו שממנו תוצאות חיים כדפי'. וז"ש מהאי חי . מהרמ"ק זלה"ה:

אור יקר: וכיון דחזיא ליה אתנהיר, כלומר מעולם לא קשטה עצמה והוכנה הירח שלא תשפיע בה הת״ת, א״כ באומרו רואי חייבה הייחוד דהיינו להשפיע מלמעלה בסוד החיים שהוא מקבל מהבינה, וז״ש וע״ד לרמוז אל שהכל תלוי בראייתה כדפי/ אמר.

הסולם: ת"ח סיהרא וכו': בוא וראה הלבנה, שהיא הנוקבא, אינה מאירה אלא כשרואה את השמש, שהוא ז"א, וכיון שרואה אותו היא מאירה דהיינו שמקבלת מז"א מוחין דהארת חכמה, שה"ס ראיה ועל כן נקרא זו, באר לחי רואי, ודאי, ואז היא מאירה ועומדת במים…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר