ואלה תולדת יצחק
בריאת העולם מהסתכלות בתורה - אל תקרי אמון אלא אומן
וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק וגו' (בראשית כה, יט). פָּתַח רַבִּי חִיָּיא וְאָמַר, מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יהו"ה יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ (תהלים קו, ב). בֹּא רְאֵה, כְּשֶׁרָצָה הקב"ה וְעָלָה בְּרָצוֹן לְפָנָיו לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם, הָיָה מִסְתַּכֵּל בַּתּוֹרָה וּבוֹרֵא אוֹתוֹ, וּבְכָל מַעֲשֶׂה וּמַעֲשֶׂה שֶׁבָּרָא הקב"ה בָּעוֹלָם, הָיָה מִסְתַּכֵּל בַּתּוֹרָה וּבוֹרֵא אוֹתוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן וָאֶהְיֶה שַׁעֲשׁוּעִים יוֹם יוֹם (משלי ח, ל) - אַל תִּקְרֵי אָמוֹן, אֶלָּא אֻמָּן.
בלשון הזוהר
׳וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יִצְחָק וגו'׳ (בראשית כה, יט). פָּתַח רַבִּי חִיָּיא וְאָמַר, ׳מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יהו"ה יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ׳ (תהלים קו, ב). תָּא חֲזֵי, כַּד בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְסָלִיק בִּרְעוּתָא קַמֵּיהּ לְמִבְרֵי עַלְמָא, הֲוָה מִסְתַּכֵּל בְּאוֹרַיְיתָא וּבָרָא לֵיהּ, וּבְכָל עוֹבָדָא וְעוֹבָדָא דְּבָרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְעַלְמָא, הֲוָה מִסְתַּכֵּל בְּאוֹרַיְיתָא וּבָרָא לֵיהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן וָאֶהְיֶה שַׁעֲשׁוּעִים יוֹם יוֹם׳ (משלי ח, ל) אַל תִּקְרֵי ׳אָמוֹן׳, אֶלָּא אוּמָן.
תשובה שקדמה לבריאה - ואין העולם מתקיים אלא על התורה ובשביל האדם
כְּשֶׁרָצָה לִבְרֹא אָדָם, אָמְרָה הַתּוֹרָה לְפָנָיו: אִם הָאָדָם יִבָּרֵא וְאַחַר כָּךְ יֶחֱטָא וְאַתָּה תָּדוּן אוֹתוֹ, לָמָּה יִהְיוּ מַעֲשֵׂי יָדֶיךָ לְחִנָּם, שֶׁהֲרֵי לֹא יוּכַל לִסְבֹּל אֶת דִּינְךָ? אָמַר לָהּ הקב"ה: הִנֵּה תִּקַּנְתִּי תְשׁוּבָה טֶרֶם שֶׁבָּרָאתִי אֶת הָעוֹלָם. אָמַר הקב"ה לָעוֹלָם בְּשָׁעָה שֶׁעָשָׂה אוֹתוֹ וּבָרָא אֶת הָאָדָם, אָמַר לוֹ: עוֹלָם עוֹלָם, אַתָּה וְחֻקּוֹתֶיךָ לֹא יִתְקַיְּמוּ אֶלָּא עַל הַתּוֹרָה. וּמִשּׁוּם כָּךְ בָּרָאתִי בְּךָ אֶת הָאָדָם, כְּדֵי שֶׁיִּתְעַסֵּק בָּהּ. וְאִם לֹא, הֲרֵינִי מַחֲזִירְךָ לְתֹהוּ וָבֹהוּ, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל הָאָדָם קַיָּם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, אָנֹכִי עָשִׂיתִי אֶרֶץ וְאָדָם עָלֶיהָ בָרָאתִי (ישעיה מה, יב). וְהַתּוֹרָה עוֹמֶדֶת וּמַכְרִיזָה לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם כְּדֵי שֶׁיִּתְעַסְּקוּ וְיִשְׁתַּדְּלוּ בָּהּ, וְאֵין מִי שֶׁיַּרְכִּין אָזְנוֹ.
בלשון הזוהר
כַּד בָּעָא לְמִבְרֵי אָדָם, אָמְרָה תּוֹרָה קַמֵּיהּ, אִי בַּר נָשׁ יִתְבְּרֵי וּלְבָתַר יֶחֱטֵי וְאַנְתְּ תִּידוּן לֵיהּ, אַמַּאי יְהוֹן עוֹבָדֵי יְדָךְ לְמַגָּנָא, דְּהָא לָא יֵיכוּל לְמִסְבַּל דִּינָךְ. אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הָא אַתְקִינַת תְּשׁוּבָה עַד לָא בָרָאתִי עַלְמָא. אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעַלְמָא בְּשַׁעֲתָא דַּעֲבַד לֵיהּ וּבָרָא לְאָדָם, אָמַר לֵיהּ, עַלְמָא עַלְמָא, אַנְתְּ וְנִימוּסָךְ לָא קָיְימִין אֶלָּא עַל אוֹרַיְיתָא. וּבְגִין כָּךְ בָּרָאתִי לֵיהּ לָאָדָם בָּךְ, בְּגִין דְּיִתְעַסַּק בָּהּ. וְאִי לָאו, הָא אֲנָא אַהֲדַר לָךְ לְתֹהוּ וָבֹהוּ, וְכֹלָּא בְּגִינֵיהּ דְּאָדָם קָיְימָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳אָנֹכִי עָשִׂיתִי אֶרֶץ וְאָדָם עָלֶיהָ בָרָאתִי׳ (ישעיה מה, יב). וְאוֹרַיְיתָא קָיְימָא וּמַכְרְזָא קַמַּיְיהוּ דִּבְנֵי נָשָׁא בְּגִין דְּיִתְעַסְּקוּ וְיִשְׁתַּדְּלוּ בָּהּ, וְלֵית מַאן דְּיַרְכִין אוּדְנֵיהּ.
׳מה רבו מעשיך ה'׳ - האדם, העולם והתורה איברים על איברים ונעשים גוף אחד
בֹּא רְאֵה, כָּל מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, מְקַיֵּם הָעוֹלָם וּמְקַיֵּם כָּל מַעֲשֶׂה וּמַעֲשֶׂה עַל תִּקּוּנוֹ כָּרָאוּי, וְאֵין לְךָ כָּל אֵיבָר וְאֵיבָר בָּאָדָם שֶׁאֵין כְּנֶגְדּוֹ בְּרִיָּה בָּעוֹלָם. שֶׁהֲרֵי כְּמוֹ שֶׁאָדָם נֶחֱלָק לְאֵיבָרִים, וְכֻלָּם עוֹמְדִים דְּרָגוֹת עַל דְּרָגוֹת מְתֻקָּנִים אֵלּוּ עַל אֵלּוּ וְכֻלָּם גּוּף אֶחָד - כָּךְ גַּם הָעוֹלָם, כָּל אוֹתָם בְּרִיּוֹת כֻּלָּם אֵיבָרִים אֵיבָרִים, וְעוֹמְדִים אֵלּוּ עַל אֵלּוּ, וְכַאֲשֶׁר כֻּלָּם מְתֻקָּנִים - הִנֵּה גוּף (אֶחָד) מַמָּשׁ. וְהַכֹּל כְּמוֹ הַתּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי כָּל הַתּוֹרָה אֵיבָרִים וּפְרָקִים, וְעוֹמְדִים אֵלּוּ עַל אֵלּוּ, וּכְשֶׁכֻּלָּם נִתְקָנִים - נַעֲשִׂים גּוּף אֶחָד. כֵּיוָן שֶׁדָּוִד הִסְתַּכֵּל בַּמַּעֲשֶׂה הַזֶּה, פָּתַח וְאָמַר, מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יהו"ה כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ (תהלים קד, כד).
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, כָּל מַאן דְּאִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא, אִיהוּ קִיֵּים עַלְמָא וְקִיֵּים כָּל עוֹבָדָא וְעוֹבָדָא עַל תִּקּוּנֵיהּ כִּדְקָא יְאוּת, וְלֵית לָךְ כָּל שַׁיְיפָא וְשַׁיְיפָא דְּקָיְימָא בֵּיהּ בְּבַר נָשׁ דְּלָא הֲוֵי לְקֳבְלֵיהּ בְּרִיָּה בְּעָלְמָא. דְּהָא כְּמָה דְבַר נָשׁ אִיהוּ מִתְפַּלִּיג שַׁיְיפִין, וְכֻלְּהוּ קָיְימִין דַּרְגִּין עַל דַּרְגִּין מִתְתַּקְנִין אִלֵּין עַל אִלֵּין וְכֻלְּהוּ חַד גּוּפָא, הָכִי נָמֵי עַלְמָא, כָּל אִינוּן בְּרִיָּין כֻּלְּהוּ שַׁיְיפִין שַׁיְיפִין, וְקָיְימִין אִלֵּין עַל אִלֵּין, וְכַד מִתְתַּקְנָן כֻּלְּהוּ, הָא גוּפָא מַמָּשׁ. וְכֹלָּא כְּגַוְונָא דְאוֹרַיְיתָא, דְּהָא אוֹרַיְיתָא כֹּלָּא שַׁיְיפִין וּפִרְקִין, וְקָיְימִין אִלֵּין עַל אִלֵּין, וְכַד מִתְתַּקְּנָן כֻּלְּהוּ, אִתְעֲבִידוּ חַד גּוּפָא. כֵּיוָן דְּאִסְתַּכַּל דָּוִד בְּעוֹבָדָא דָּא, פָּתַח וְאָמַר, ׳מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יהו"ה כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ׳ (תהלים קד, כד).
הסודות העליונים החתומים בתורה - ואין מי שמשגיח ומכיר בהם
בַּתּוֹרָה הֵם כָּל הַסּוֹדוֹת הָעֶלְיוֹנִים הַחֲתוּמִים שֶׁלֹּא יְכוֹלִים לְהַשִּׂיגָם, בַּתּוֹרָה כָּל אוֹתָם דְּבָרִים עֶלְיוֹנִים שֶׁהִתְגַּלּוּ וְלֹא הִתְגַּלּוּ, בַּתּוֹרָה הֵם כָּל הַדְּבָרִים שֶׁלְּמַעְלָה וּלְמַטָּה, כָּל הַדְּבָרִים שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה וְכָל הַדְּבָרִים שֶׁל הָעוֹלָם הַבָּא הֵם בַּתּוֹרָה, וְאֵין מִי שֶׁמַּשְׁגִּיחַ וּמַכִּיר אוֹתָם. וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב, מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יהו"ה יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ (תהלים קו, ב).
בלשון הזוהר
בְּאוֹרַיְיתָא אִינוּן כָּל רָזִין עִלָּאִין חֲתִימִין דְּלָא יָכְלִין לְאִתְדַּבָּקָא, בְּאוֹרַיְיתָא כָּל אִינוּן מִלִּין עִלָּאִין דְּאִתְגַּלְּיָין וְלָא אִתְגַּלְּיָין, בְּאוֹרַיְיתָא אִינוּן כָּל מִלִּין דִּלְעֵילָא וּלְתַתָּא, כָּל מִלִּין דְּעַלְמָא דֵין וְכָל מִלִּין דְּעַלְמָא דְאָתֵי בְּאוֹרַיְיתָא אִינוּן, וְלֵית מַאן דְּיַשְׁגַּח וְיָדַע לוֹן. וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב, ׳מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יהו"ה יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ׳ (תהלים קו, ב).
קוצר השגת שלמה בתורה - משל אחד וכמה טעמים וסודות
בֹּא רְאֵה, בָּא שְׁלֹמֹה וּבִקֵּשׁ לַעֲמֹד עַל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וְעַל דִּקְדּוּקֵי הַתּוֹרָה, וְלֹא יָכֹל, אָמַר אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי (קהלת ז, כג). דָּוִד אָמַר ׳גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךָ׳ (תהלים קיט, יח). בֹּא רְאֵה, כָּתוּב בִּשְׁלֹמֹה וַיְדַבֵּר שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל וַיְהִי שִׁירוֹ חֲמִשָּׁה וָאָלֶף (מלכים א ה, יב). וַהֲרֵי בֵּאֲרוּהוּ, שֶׁחֲמִשָּׁה וָאָלֶף טְעָמִים הָיוּ בְּכָל מָשָׁל וּמָשָׁל שֶׁהָיָה אוֹמֵר. וּמַה שְּׁלֹמֹה, שֶׁהוּא בָּשָׂר וָדָם, כָּךְ הָיוּ בִּדְבָרָיו, דִּבְרֵי הַתּוֹרָה שֶׁאָמַר הקב"ה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, שֶׁבְּכָל דָּבָר וְדָבָר יֵשׁ בּוֹ כַּמָּה מְשָׁלִים, כַּמָּה שִׁירִים, כַּמָּה תִּשְׁבָּחוֹת, כַּמָּה סוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים, כַּמָּה חָכְמוֹת, וְעַל כֵּן כָּתוּב מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יהו"ה (תהלים קו, ב).
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, אֲתָא שְׁלֹמֹה וּבָעָא לְמֵיקַם עַל מִלּוֹי דְאוֹרַיְיתָא וְעַל דִּקְדּוּקֵי אוֹרַיְיתָא, וְלָא יָכִיל, אָמַר ׳אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי׳ (קהלת ז, כג). דָּוִד אָמַר ׳גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךָ׳ (תהלים קיט, יח). תָּא חֲזֵי, כְּתִיב בִּשְׁלֹמֹה ׳וַיְדַבֵּר שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל וַיְהִי שִׁירוֹ חֲמִשָּׁה וָאָלֶף׳ (מלכים א ה, יב). וְהָא אוּקְמוּהָ, ׳דַּחֲמִשָּׁה וָאָלֶף׳ טְעָמִים הֲווּ בְּכָל מָשָׁל וּמָשָׁל דַּהֲוָה אָמַר. וּמַה שְּׁלֹמֹה, דְּאִיהוּ בָּשָׂר וָדָם, כָּךְ הֲווּ בְּמִלּוֹי, מִלִּין דְּאוֹרַיְיתָא דְּקָאֲמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, דִּבְכָל מִלָּה וּמִלָּה אִית בָּהּ כַּמָּה מְשָׁלִים, כַּמָּה שִׁירִין, כַּמָּה תּוּשְׁבְּחָן, כַּמָּה רָזִין עִלָּאִין, כַּמָּה חָכְמָאן, וְעַל דָּא כְּתִיב ׳מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יהו"ה׳ (תהלים קו, ב).
י"ב נשיאי ישמעאל מול שני בני יצחק - יעקב לבדו הוליד י"ב שבטים, קיום העולמות
בֹּא רְאֵה, מַה כָּתוּב לְמַעְלָה, וְאֵלֶּה תֹּלְדֹת יִשְׁמָעֵאל (בראשית כה, יב), שֶׁהֵם שְׁנֵים עָשָׂר נְשִׂיאִים, אַחַר כָּךְ אָמַר וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק (בראשית כה, יט), הֲתַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁכֵּיוָן שֶׁכָּתוּב בּוֹ בְּיִשְׁמָעֵאל שֶׁהוֹלִיד שְׁנֵים עָשָׂר נְשִׂיאִים, וְיִצְחָק הוֹלִיד שְׁנֵי בָנִים, שֶׁזֶּה הִתְעַלָּה וְזֶה לֹא הִתְעַלָּה? עַל כֵּן כָּתוּב מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יהו"ה (תהלים קו, ב) - זֶה יִצְחָק, וְיִצְחָק הוֹצִיא אֶת יַעֲקֹב, שֶׁהוּא הָיָה לְבַדּוֹ יוֹתֵר מִכֻּלָּם, שֶׁהוֹלִיד שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, הַקִּיּוּם שֶׁל מַעְלָה וּמַטָּה. אֲבָל יִצְחָק לְמַעְלָה בִּקְדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה, (ס"א: וְיִשְׁמָעֵאל) וְעֵשָׂו לְמַטָּה, וְעַל כֵּן כָּתוּב מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יהו"ה יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ - זֶה יַעֲקֹב. כְּשֶׁנִּדְבַּק הַשֶּׁמֶשׁ בַּלְּבָנָה, כַּמָּה כּוֹכָבִים מְאִירִים מֵהֶם.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, מַה כְּתִיב לְעֵילָא, ׳וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יִשְׁמָעֵאל׳ (בראשית כה, יב), דְּאִינוּן תְּרֵיסַר נְשִׂיאִין, לְבָתַר אָמַר ׳וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק׳ (בראשית כה, יט), סַלְּקָא דַּעְתָּךְ דְּכֵיוָן דִּכְתִיב בֵּיהּ בְּיִשְׁמָעֵאל דְּאוֹלִיד תְּרֵיסַר נְשִׂיאִין, וְיִצְחָק אוֹלִיד תְּרֵין בְּנִין, דְּדָא אִסְתַּלַּק וְדָא לָא אִסְתַּלַּק. עַל דָּא כְּתִיב ׳מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יהו"ה׳ (תהלים קו, ב), דָּא יִצְחָק, וְיִצְחָק אַפִּיק לֵיהּ לְיַעֲקֹב, דַּהֲוָה אִיהוּ בִּלְחוֹדוֹי יַתִּיר מִכֻּלְּהוּ, דְּאוֹלִיד תְּרֵיסַר שִׁבְטִין, קִיּוּמָא דִלְעֵילָא וְתַתָּא. אֲבָל יִצְחָק לְעֵילָא בִּקְדוּשָּׁה עִלָּאָה, (ס"א: וְיִשְׁמָעֵאל) וְעֵשָׂו לְתַתָּא, וְעַל דָּא כְּתִיב ׳מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יהו"ה יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ׳, דָּא יַעֲקֹב. כַּד אִתְדָּבַּק שִׁמְשָׁא בְּסִיהֲרָא, כַּמָּה כֹּכְבַיָא נְהִירִין מִנַּיְיהוּ.
׳בן אברהם׳ - אחר מותו נשארה דמותו ביצחק, והרואה אותו מעיד שאברהם הולידו
וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם (בראשית כה, יט). ׳וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם׳ ושתי תמיהות כאן: שעד עתה לא נקרא יצחק בתורה ׳בן אברהם׳, ושבהמשך הפסוק חוזר ואומר ׳אברהם הוליד את יצחק׳אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, מַה שּׁוֹנֶה שֶׁעַד כָּאןבכל מקום שנזכר יצחק בתורה לֹא כָתוּב בֶּן אַבְרָהָם, וְכָעֵתבתולדותיו אָמַר? אֶלָּא אַף עַל גַּב שֶׁכָּתוּב וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יִצְחָק בְּנוֹושם תיבת ׳בנו׳ באה ללמד שזכה לברכה מפני שהוא בנו של אברהם, צדיק בן צדיק הדומה לו, אבל כאן ׳בן אברהם׳ נראה ייתור לשון (בראשית כה, יא), כָּעֵת שֶׁמֵּת אַבְרָהָם,ואין אברהם נראה עוד בעולם דְּמוּתוֹשל אברהם הָיְתָה בּוֹ,כבר בחייו וְנִשְׁאֲרָה בְּיִצְחָק,גם אחר פטירת אברהם שֶׁכָּל מִי שֶׁרָאָה אֶת יִצְחָק הָיָה אוֹמֵר זֶה וַדַּאי אַבְרָהָם, וְהָיָה מֵעִיד וְאוֹמֵר אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָקולכן דקדק הכתוב לומר דוקא כאן, אחר פטירת אברהם, ׳בן אברהם׳ וגם ׳אברהם הוליד את יצחק׳, שאף כשאין אברהם בעולם עדות אבהותו קיימת בדמותו של יצחק (בראשית כה, יט).
בלשון הזוהר
׳וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם׳ (בראשית כה, יט). אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, מַאי שְׁנָא דְּעַד הָכָא לָא כְּתִיב ׳בֶּן אַבְרָהָם׳, וְהַשְׁתָּא אָמַר. אֶלָּא אַף עַל גַּב דִּכְתִיב ׳וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יִצְחָק בְּנוֹ׳ (בראשית כה, יא), הַשְׁתָּא דְמִית אַבְרָהָם דִּיוּקְנֵיהּ הֲוָה בֵּיהּ, וְאִשְׁתָּאַר בֵּיהּ בְּיִצְחָק, דְּכָל מַאן דְּחָמֵי לְיִצְחָק הֲוָה אָמַר דָּא אַבְרָהָם וַדַּאי, וַהֲוָה סָהִיד וְאָמַר ׳אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק׳ (בראשית כה, יט).
׳ויברך אלהים את יצחק׳ - אברהם לא ברכו שלא יתברך עשו, ועלו הברכות להקב"ה
רַבִּי יִצְחָק קָם לַיְלָה אֶחָד לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, וְרַבִּי יְהוּדָה קָם בְּקֵיסַרְיָה בַּשָּׁעָה הַהִיא. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אָקוּם וְאֵלֵךְ לְרַבִּי יִצְחָק, וְאֶעֱסֹק בַּתּוֹרָה וְנִתְחַבֵּר יַחַד. הָלַךְ עִמּוֹ חִזְקִיָּה בְּנוֹ, שֶׁהָיָה יֶלֶד. כְּשֶׁקָּרַב לַשַּׁעַר, שָׁמַע אֶת רַבִּי יִצְחָק שֶׁהָיָה אוֹמֵר, וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יִצְחָק בְּנוֹ וַיֵּשֶׁב יִצְחָק עִם בְּאֵר לַחַי רֹאִי (בראשית כה, יא) - הַפָּסוּק הַזֶּה אֵין רֹאשׁוֹ סוֹפוֹ, וְאֵין סוֹפוֹ רֹאשׁוֹ. מַה שּׁוֹנֶה שֶׁהקב"ה הֻצְרַךְ לְבָרֵךְ אֶת יִצְחָק? מִשּׁוּם שֶׁאַבְרָהָם לֹא בֵרַךְ אוֹתוֹ. מַה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁלֹּא יִתְבָּרֵךְ עֵשָׂו, וְעַל כֵּן עָלוּ אוֹתָן בְּרָכוֹת לְהקב"ה, וּבֵאֲרוּהוּ. וַיֵּשֶׁב יִצְחָק עִם בְּאֵר לַחַי רֹאִי - מַה זֶּה לַחַי רֹאִי? אֶלָּא שֶׁהִתְחַבֵּר עִם הַשְּׁכִינָה, הַבְּאֵר שֶׁל מַלְאַךְ הַבְּרִית נִרְאָה עָלֶיהָ, כְּתַרְגּוּמוֹ, וּמִשּׁוּם כָּךְ בֵּרְכוֹ.
בלשון הזוהר
רַבִּי יִצְחָק קָם לֵילְיָא חָד לְמִלְעֵי בְּאוֹרַיְיתָא, וְרַבִּי יְהוּדָה קָם בְּקֵסָרוֹי בְּהַהִיא שַׁעְתָּא. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אֵיקוּם וְאֵיזִיל לְגַבֵּי רַבִּי יִצְחָק, וְאִלְעֵי בְּאוֹרַיְיתָא וְנִתְחַבַּר כַּחֲדָא. אֲזַל עִמֵּיהּ חִזְקִיָּה בְּרִיהּ, דַּהֲוָה רַבְיָא. כַּד קָרִיב אַבָּבָא, שָׁמַע לֵיהּ לְרַבִּי יִצְחָק דַּהֲוָה אָמַר, ׳וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יִצְחָק בְּנוֹ וַיֵּשֶׁב יִצְחָק עִם בְּאֵר לַחַי רוֹאִי׳ (בראשית כה, יא), הַאי קְרָא לָאו רֵישֵׁיהּ סֵיפֵיהּ, וְלָאו סֵיפֵיהּ רֵישֵׁיהּ. מַאי שְׁנָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִצְטְרִיךְ לְבָרְכָא לֵיהּ לְיִצְחָק. בְּגִין דְּאַבְרָהָם לָא בָּרְכֵיהּ. מַאי טַעֲמָא. מִשּׁוּם דְּלָא יִתְבָּרֵךְ עֵשָׂו, וְעַל דָּא סְלִיקוּ אִינוּן בִּרְכָאן לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאוּקְמוּהָ. ׳וַיֵּשֶׁב יִצְחָק עִם בְּאֵר לַחַי רֹאִי׳, מַאי ׳לַחַי רֹאִי׳. אֶלָּא דְּאִתְחַבַּר בָהּ בִּשְׁכִינְתָּא, בֵּירָא דְּמַלְאַךְ קַיָימָא אִתְחֲזֵי עֲלָהּ, כְּתַרְגּוּמוֹ, וּבְגִין כָּךְ בָּרְכֵיהּ.
דרשת מעין גנים - אברהם יצחק ויעקב, ו׳לחי׳ צדיק חי העולמים
בֵּינְתַיִם, דָּפַק רַבִּי יְהוּדָה בַּשַּׁעַר וְנִכְנַס, וְהִתְחַבְּרוּ. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, כָּעֵת זִוּוּג הַשְּׁכִינָה עִמָּנוּ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, בְּאֵר לַחַי רֹאִי הַזּוֹ שֶׁאָמַרְתָּ, יָפֶה, אֲבָל בַּדָּבָר נִשְׁמָע. פָּתַח וְאָמַר, מַעְיַן גַּנִּים בְּאֵר מַיִם חַיִּים וְנֹזְלִים מִן לְבָנוֹן (שיר השירים ד, טו) - הַפָּסוּק הַזֶּה נֶאֱמַר, אֲבָל הִנֵּה בֵּאֲרוּהוּ, מַעְיַן גַּנִּים - זֶה אַבְרָהָם, בְּאֵר מַיִם חַיִּים - זֶה יִצְחָק, וְנֹזְלִים מִן לְבָנוֹן - זֶה יַעֲקֹב. בְּאֵר מַיִם חַיִּים - זֶה יִצְחָק, הַיְינוּ שֶׁכָּתוּב וַיֵּשֶׁב יִצְחָק עִם בְּאֵר לַחַי רֹאִי (בראשית כה, יא). וּמַה בְּאֵר? זוֹ הַשְּׁכִינָה. לַחַי - זֶה חַי הָעוֹלָמִים, צַדִּיק חַי הָעוֹלָמִים, וְאֵין לְהַפְרִיד אוֹתָם, חַי הוּא בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת, חַי לְמַעְלָה, שֶׁהוּא הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, חַי כְּלַפֵּי הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, וְהָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן בִּשְׁבִילוֹ קַיָּם וּמֵאִיר.
בלשון הזוהר
אַדְהָכִי, בָּטַשׁ רַבִּי יְהוּדָה אַבָּבָא וְעָאל, וְאִתְחַבָּרוּ. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, הַשְׁתָּא זִוּוּגָא דִשְׁכִינְתָּא בַּהֲדָן. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, הַאי ׳בְּאֵר לַחַי רוֹאִי׳ דְקָאֲמַרְתְּ, שַׁפִּיר, אֲבָל בְּמִלָּה אִשְׁתְּמַע. פָּתַח וְאָמַר, ׳מַעְיַן גַּנִּים בְּאֵר מַיִם חַיִּים וְנוֹזְלִים מִן לְבָנוֹן׳ (שיר השירים ד, טו), הַאי קְרָא אִתְּמָר, אֲבָל הָא אוּקְמוּהָ, ׳מַעְיַן גַּנִּים׳ דָּא אַבְרָהָם, ׳בְּאֵר מַיִם חַיִּים׳ דָּא יִצְחָק, ׳וְנוֹזְלִים מִן לְבָנוֹן׳ דָּא יַעֲקֹב. ׳בְּאֵר מַיִם חַיִּים׳ דָּא יִצְחָק, הַיְינוּ דִּכְתִיב ׳וַיֵּשֶׁב יִצְחָק עִם בְּאֵר לַחַי רֹאִי׳ (בראשית כה, יא). וּמַאי ׳בְּאֵר׳. דָּא שְׁכִינְתָּא. ׳לַחַי׳ דָּא חַי הָעוֹלָמִים, צַדִּיק חַי הָעוֹלָמִים, וְלֵית לְאַפְרָשָׁא לוֹן, חַי הוּא בִּתְרִי עָלְמִין, חַי לְעֵילָא, דְּאִיהוּ עַלְמָא עִלָּאָה, חַי לְגַבֵּי עַלְמָא תַּתָּאָה, וְעַלְמָא תַּתָּאָה בְּגִינֵיהּ קָיְימָא וְנָהֲרָא.
׳באר לחי ראי׳ - הלבנה אינה מאירה אלא כשרואה את השמש
בֹּא רְאֵה, הַלְּבָנָה לֹא מְאִירָה אֶלָּא כְּשֶׁרוֹאָה אֶת הַשֶּׁמֶשׁ, וְכֵיוָן שֶׁרוֹאָה אוֹתוֹ, מְאִירָה. וְעַל כֵּן בְּאֵר לַחַי רֹאִי הַזּוֹ וַדַּאי, וְאָז מְאִירָה וְעוֹמֶדֶת בְּמַיִם חַיִּים, לַחַי רֹאִי, כְּדֵי לְהִתְמַלֵּא וְלִהְיוֹת מְאִירָה מֵהַחַי הַזֶּה.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, סִיהֲרָא לָא אִתְנְהִירַת אֶלָּא כַּד חַזְיָא לֵיהּ לְשִׁמְשָׁא, וְכֵיוָן דְּחַזְיָא לֵיהּ, אִתְנְהִיר. וְעַל דָּא הַאי ׳בְּאֵר לַחַי רוֹאִי׳ וַדַּאי, וּכְדֵין אִתְנָהֲרָא וְקָיְימָא בְּמַיִין חַיִין, ׳לַחַי רֹאִי׳, בְּגִין לְאִתְמַלְּיָא וּלְאִתְנַהֲרָא מֵהַאי חַי.
בניהו בן יהוידע כדוגמת הצדיק המאיר - זיווג יצחק ורבקה
בֹּא רְאֵה, כָּתוּב וּבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע בֶּן אִישׁ (שמואל ב כג, כ) - חַי, שֶׁהָיָה צַדִּיק וְהֵאִיר לְדוֹרוֹ, כְּמוֹ הַחַי שֶׁלְּמַעְלָה מֵאִיר לָעוֹלָם. וּבְכָל זְמַן בְּאֵר לַחַי הַזּוֹ מִסְתַּכֶּלֶת וְרוֹאָה, כְּדֵי לְהֵאוֹר, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. וַיֵּשֶׁב יִצְחָק עִם בְּאֵר לַחַי רֹאִי (בראשית כה, יא) - הַיְנוּ שֶׁכָּתוּב בְּקַחְתּוֹ אֶת רִבְקָה (בראשית כה, כ), וְיָשַׁב עִמָּהּ, וְהִתְאַחֵד עִמָּהּ, חֹשֶׁךְ בַּלַּיְלָה, שֶׁכָּתוּב שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי (שיר השירים ב, ו). וּבֹא וּרְאֵה, יִצְחָק הָיָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע אַחֲרֵי שֶׁמֵּת אַבְרָהָם, מַה זֶּה וַיֵּשֶׁב יִצְחָק עִם בְּאֵר לַחַי רֹאִי? שֶׁהִזְדַּוֵּג עִמָּהּ, וְאָחַז בְּאוֹתָהּ הַבְּאֵר, לְעוֹרֵר הָאַהֲבָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, כְּתִיב ׳וּבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע בֶּן אִישׁ׳ (שמואל ב כג, כ) חַי, דַּהֲוָה צַדִּיק וְנָהִיר לְדָרֵיהּ, כְּמָה דְּחַי דִּלְעֵילָא נָהִיר לְעַלְמָא. וּבְכָל זִמְנָא הַאי ׳בְּאֵר לַחַי׳ אִסְתַּכַּל וְחָמֵי, בְּגִין לְאִתְנַהֲרָא, כִּדְקָאֲמָרָן. ׳וַיֵּשֶׁב יִצְחָק עִם בְּאֵר לַחַי רֹאִי׳ (בראשית כה, יא) הַיְינוּ דִּכְתִיב ׳בְּקַחְתּוֹ אֶת רִבְקָה׳ (בראשית כה, כ), וְיָתִיב בַּהֲדָהּ, וְאִתְאֲחִיד עִמָּהּ, חֹשֶׁךְ בַּלַּיְלָה, דִּכְתִיב ׳שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי׳ (שיר השירים ב, ו). וְתָא חֲזֵי, יִצְחָק בְּקִרְיַת אַרְבַּע הֲוָה בָּתַר דְּמִית אַבְרָהָם, מַהוּ ׳וַיֵּשֶׁב יִצְחָק עִם בְּאֵר לַחַי רוֹאִי׳. דְּאִזְדַּוַּוג בֵּיהּ, וְאָחִיד בֵּיהּ בְּהַהוּא בֵּירָא, לְאַתְעָרָא רְחִימוּתָא, כִּדְקָאֲמָרָן.
׳וזרח השמש ובא השמש׳ - זורח ממקום עליון ובא להזדווג עם הלבנה
פָּתַח רַבִּי יִצְחָק וְאָמַר, וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ וְאֶל מְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא שָׁם (קהלת א, ה). וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ - זֶה הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁמֵּאִיר לַלְּבָנָה, שֶׁכַּאֲשֶׁר נִרְאֶה עִמָּהּ, אָז מְאִירָה, וּמֵאִיר וְזוֹרֵחַ מִמָּקוֹם עֶלְיוֹן שֶׁעוֹמֵד עָלָיו, מִשָּׁם זוֹרֵחַ תָּמִיד. וּבָא הַשָּׁמֶשׁ - לְהִזְדַּוֵּג עִם הַלְּבָנָה. הוֹלֵךְ אֶל דָּרוֹם (קהלת א, ו) - שֶׁהוּא הַיָּמִין, וְשָׂם בּוֹ אֶת כֹּחוֹ, וּמִשּׁוּם שֶׁכֹּחוֹ בּוֹ, כָּל כֹּחַ הַגּוּף הוּא בַּיָּמִין וּבוֹ הוּא תָלוּי. וְאַחַר כָּךְ סוֹבֵב אֶל צָפוֹן, מֵאִיר לְצַד זֶה וּמֵאִיר לְצַד זֶה. סוֹבֵב סֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ - בָּרִאשׁוֹנָה כָּתוּב שֶׁמֶשׁ, וְכָעֵת רוּחַ? אֶלָּא הַכֹּל אֶחָד וְסוֹד אֶחָד, וְכָל זֶה מִשּׁוּם שֶׁהַלְּבָנָה מוּאֶרֶת מִמֶּנּוּ וְיִתְחַבְּרוּ שְׁנֵיהֶם.
בלשון הזוהר
פָּתַח רַבִּי יִצְחָק וְאָמַר, ׳וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ וְאֶל מְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא שָׁם׳ (קהלת א, ה). ׳וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ׳, דָּא שִׁמְשָׁא דְּנָהִיר לְסִיהֲרָא, דְּכַד אִתְחֲזֵי בַּהֲדָהּ, כְּדֵין נָהֲרָא, וְאִתְנְהִיר וְזָרַח מֵאֲתַר עִלָּאָה דְּקָיְימָא עֲלֵיהּ, מִתַּמָּן זָרַח תָּדִיר. ׳וּבָא הַשָּׁמֶשׁ׳, לְאִזְדַּוְּוגָא בַּהֲדָהּ דְּסִיהֲרָא. ׳הוֹלֵךְ אֶל דָּרוֹם׳ (קהלת א, ו), דְּאִיהוּ יְמִינָא, וְשַׁוֵּי תּוּקְפֵיהּ בֵּיהּ, וּבְגִין דְּתוּקְפֵיהּ בֵּיהּ, כָּל חֵילָא דְגוּפָא בִּימִינָא הוּא וּבֵיהּ תַּלְיָא. וּלְבָתַר ׳סוֹבֵב אֶל צָפוֹן׳, נָהִיר לְסִטְרָא דָא וְנָהִיר לְסִטְרָא דָא. ׳סוֹבֵב סוֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ׳, בְּקַדְמִיתָא כְּתִיב ׳שֶׁמֶשׁ׳, וְהַשְׁתָּא ׳רוּחַ׳. אֶלָּא כֹּלָּא חַד וְרָזָא חָדָא, וְכָל דָּא בְּגִין דְּסִיהֲרָא אִתְנָהֲרָא מִנֵּיהּ וְיִתְחַבְּרוּן תַּרְוַויְיהוּ.
מדרגות האבות בזיווג הלבנה - שלמות יעקב בשנים עשר שבטים
בֹּא רְאֵה, כְּשֶׁאַבְרָהָם בָּא לָעוֹלָם, חִבֵּק אֶת הַלְּבָנָה וְקֵרַב אוֹתָהּ. כֵּיוָן שֶׁבָּא יִצְחָק, אָחַז בָּהּ וְהֶחֱזִיק בָּהּ כָּרָאוּי, וּמָשַׁךְ אוֹתָהּ בְּאַהֲבָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, שֶׁכָּתוּב שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי (שיר השירים ב, ו). כֵּיוָן שֶׁבָּא יַעֲקֹב, אָז הִתְחַבֵּר הַשֶּׁמֶשׁ עִם הַלְּבָנָה וְהֵאִיר, וְנִמְצָא יַעֲקֹב שָׁלֵם בְּכָל הַצְּדָדִים, וְהַלְּבָנָה הֵאִירָה וְנִתְקְנָה בִּשְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, כַּד אֲתָא אַבְרָהָם לְעַלְמָא, חֲבִיק לָהּ לְסִיהֲרָא וְקָרִיב לָהּ. כֵּיוָן דַּאֲתָא יִצְחָק, אָחִיד בָּהּ וְאַתְקִיף בָּהּ כִּדְקָא יְאוּת, וּמָשִׁיךְ לָהּ בִּרְחִימוּ, כְּמָה דְּאִתְּמָר, דִּכְתִיב ׳שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשׁ׳ (שיר השירים ב, ו). כֵּיוָן דַּאֲתָא יַעֲקֹב, כְּדֵין אִתְחַבַּר שִׁמְשָׁא בְּסִיהֲרָא וְאִתְנְהִיר, וְאִשְׁתַּכַּח יַעֲקֹב שְׁלִים בְכָל סִטְרִין, וְסִיהֲרָא אִתְנְהִירַת וְאִתְתַּקָּנַת בִּתְרֵיסַר שִׁבְטִין.
׳העומדים בבית ה' בלילות׳ - לומדי חצות שברכתם ברכה
פָּתַח רַבִּי יְהוּדָה וְאָמַר, הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יהו"ה כָּל עַבְדֵי יהו"ה וגו' (תהלים קלד, א). הַפָּסוּק הַזֶּה בֵּאֲרוּהוּ, אֲבָל בֹּא רְאֵה, הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יהו"ה, וּמִי הֵם שֶׁרְאוּיִים לְבָרֵךְ אֶת הקב"ה? כָּל עַבְדֵי יהו"ה - מִשּׁוּם שֶׁכָּל אָדָם בָּעוֹלָם מִיִּשְׂרָאֵל, אַף עַל גַּב שֶׁכֻּלָּם רְאוּיִים לְבָרֵךְ אֶת הקב"ה, הַבְּרָכָה שֶׁבִּשְׁבִילָם יִתְבָּרְכוּ הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים מַה הִיא? אוֹתָהּ שֶׁמְּבָרְכִים אוֹתוֹ עַבְדֵי יהו"ה, וְלֹא כֻּלָּם. וּמִי הֵם שֶׁבִּרְכָתָם בְּרָכָה? הָעֹמְדִים בְּבֵית יהו"ה בַּלֵּילוֹת - אֵלֶּה הֵם שֶׁעוֹמְדִים בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה וּמִתְעוֹרְרִים לִקְרֹא בַּתּוֹרָה. אֵלּוּ עוֹמְדִים בְּבֵית יהו"ה בַּלֵּילוֹת - שֶׁהֲרֵי אָז בָּא הקב"ה לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִם הַצַּדִּיקִים בְּגַן עֵדֶן. וְאָנוּ עוֹמְדִים כָּאן לְהִתְעוֹרֵר בְּדִבְרֵי תוֹרָה, נֹאמַר בְּדִבְרֵי יִצְחָק, שֶׁאָנוּ בּוֹ.
בלשון הזוהר
פָּתַח רַבִּי יְהוּדָה וְאָמַר, ׳הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יהו"ה כָּל עַבְדֵי יהו"ה וגו'׳ (תהלים קלד, א). הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ, אֲבָל תָּא חֲזֵי, ׳הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יהו"ה׳, וּמַאן אִינוּן דְּיִתְחֲזוּן לְבָרְכָא לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. ׳כָּל עַבְדֵי יהו"ה׳, בְּגִין דְּכָל בַּר נָשׁ בְּעַלְמָא מִיִּשְׂרָאֵל, אַף עַל גַּב דְּכֹלָּא יִתְחֲזוּן לְבָרְכָא לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בִּרְכָתָא דִבְגִינַיְיהוּ יִתְבָּרְכוּן עִלָּאִין וְתַתָּאִין מַאן הִיא. הַהִיא דְּבָרְכִין לֵיהּ ׳עַבְדֵי יהו"ה׳, וְלָא כֻּלְּהוּ. וּמַאן אִינוּן דְּבִרְכַּתְהוֹן בִּרְכְתָא. ׳הָעוֹמְדִים בְּבֵית יהו"ה בַּלֵּילוֹת׳, אִלֵּין אִינוּן דְּקָיְימוּ בְּפַלְגוּת לֵילְיָא וְאִתְעָרֵי לְמִקְרֵי בְּאוֹרַיְיתָא. אִלֵּין קָיְימֵי ׳בְּבֵית יהו"ה בַּלֵּילוֹת׳, דְּהָא כְּדֵין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָתֵי לְאִשְׁתַּעְשְׁעָא עִם צַדִּיקַיָא בְּגִנְתָא דְעֵדֶן. וַאֲנַן קָיְימֵי הָכָא לְאִתְעָרָא בְּמִלֵּי דְאוֹרַיְיתָא, נֵימָא בְּמִלֵּי דְיִצְחָק, דַּאֲנַן בֵּיהּ.
ויהי יצחק בן ארבעים שנה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.