דרשת מעין גנים - אברהם יצחק ויעקב, ו׳לחי׳ צדיק חי העולמים
תולדות · ואלה תולדת יצחק · מאמר 1 · פיסקה 9 · דף קלה ע"ב
לשון הזוהר
אַדְהָכִי, בָּטַשׁ רַבִּי יְהוּדָה אַבָּבָא וְעָאל, וְאִתְחַבָּרוּ. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, הַשְׁתָּא זִוּוּגָא דִשְׁכִינְתָּא בַּהֲדָן. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, הַאי ׳בְּאֵר לַחַי רוֹאִי׳ דְקָאֲמַרְתְּ שַׁפִּיר, אֲבָל בְּמִלָּה אִשְׁתְּמַע. פָּתַח וְאָמַר, ׳מַעְיַן גַּנִּים בְּאֵר מַיִם חַיִּים וְנוֹזְלִים מִן לְבָנוֹן׳ (שיר השירים ד, טו), הַאי קְרָא אִתְּמָר אֲבָל הָא אוּקְמוּהָ, ׳מַעְיַן גַּנִים׳ דָּא אַבְרָהָם ׳בְּאֵר מַיִם חַיִּים׳ דָּא יִצְחָק, ׳וְנוֹזְלִים מִן לְבָנוֹן׳ דָא יַעֲקֹב. ׳בְּאֵר מַיִם חַיִּים׳ - דָּא יִצְחָק, הַיְינוּ דִּכְתִיב ׳וַיֵּשֶׁב יִצְחָק עִם בְּאֵר לַחַי רֹאִי׳. וּמַאי בְּאֵר דָּא שְׁכִינְתָּא. לַחַי, דָּא חַי הָעוֹלָמִים, צַדִּיק חַי הָעוֹלָמִים וְלֵית לְאַפְרָשָׁא לוֹן, חַי הוּא בִּתְרִי עָלְמִין, חַי לְעֵילָא, דְּאִיהוּ עַלְמָא עִלָּאָה, חַי לְגַבֵּי עַלְמָא תַּתָּאָה, וְעַלְמָא תַּתָּאָה בְּגִינֵיהּ קָיְימָא וְנָהֲרָא.
תרגום
בֵּינְתַיִם דָּפַק רַבִּי יְהוּדָה בַּשַּׁעַר וְנִכְנַס, וְהִתְחַבְּרוּ. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, כָּעֵת זִוּוּג הַשְּׁכִינָה עִמָּנוּ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, ׳הַבְּאֵר לַחַי רֹאִי׳ הַזּוֹ שֶׁאָמַרְתָּ - יָפֶה, אֲבָל בַּדָּבָר נִשְׁמָע. פָּתַח וְאָמַר, (שִׁיר ד) ׳מַעְיַן גַּנִּים בְּאֵר מַיִם חַיִּים וְנֹזְלִים מִן לְבָנוֹן׳ (שיר השירים ד, טו) - הַפָּסוּק הַזֶּה נֶאֱמַר, אֲבָל הִנֵּה בֵּאֲרוּהוּ, ׳מַעְיַן גַּנִּים׳ - זֶה אַבְרָהָם. ׳בְּאֵר מַיִם חַיִּים׳ - זֶה יִצְחָק. ׳וְנֹזְלִים מִן לְבָנוֹן׳ - זֶה יַעֲקֹב. ׳בְּאֵר מַיִם חַיִּים׳ - זֶה יִצְחָק, הַיְינוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיֵּשֶׁב יִצְחָק עִם בְּאֵר לַחַי רֹאִי׳ (בראשית כה, יא) - וּמַה הַבְּאֵר? זוֹ הַשְּׁכִינָה. לַחַי - זֶה חַי הָעוֹלָמִים, צַדִּיק חַי הָעוֹלָמִים, וְאֵין לְהַפְרִיד אוֹתָם. חַי הוּא בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת. חַי לְמַעְלָה, שֶׁהוּא הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן. חַי כְּלַפֵּי הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן. וְהָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן בִּשְׁבִילוֹ קַיָּם וּמֵאִיר.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אדהכי, בטש רבי יהודה אבבא ועאל, ואתחברו. אמר רבי יצחק, השתא זווגא דשכינתא בהדן. אמר רבי יהודה, האי ׳באר לחי רואי׳ דקאמרת שפיר, אבל במלה אשתמע. פתח ואמר, ׳מעין גנים באר מים חיים ונוזלים מן לבנון׳ (שיר השירים ד, טו), האי קרא אתמר אבל הא אוקמוה, ׳מעין גנים׳ דא אברהם ׳באר מים חיים׳ דא יצחק, ׳ונוזלים מן לבנון׳ דא יעקב. ׳באר מים חיים׳ - דא יצחק, היינו דכתיב ׳וישב יצחק עם באר לחי ראי׳. ומאי באר דא שכינתא. לחי, דא חי העולמים, צדיק חי העולמים ולית לאפרשא לון, חי הוא בתרי עלמין, חי לעילא, דאיהו עלמא עלאה, חי לגבי עלמא תתאה, ועלמא תתאה בגיניה קיימא ונהרא.
התרגום: בינתים דפק רבי יהודה בשער ונכנס, והתחברו. אמר רבי יצחק, כעת זווג השכינה עמנו. אמר רבי יהודה, ׳הבאר לחי ראי׳ הזו שאמרת - יפה, אבל בדבר נשמע. פתח ואמר, (שיר ד) ׳מעין גנים באר מים חיים ונזלים מן לבנון׳ (שיר השירים ד, טו) - הפסוק הזה נאמר, אבל הנה בארוהו, ׳מעין גנים׳ - זה אברהם. ׳באר מים חיים׳ - זה יצחק. ׳ונזלים מן לבנון׳ - זה יעקב. ׳באר מים חיים׳ - זה יצחק, היינו שכתוב ׳וישב יצחק עם באר לחי ראי׳ (בראשית כה, יא) - ומה הבאר? זו השכינה. לחי - זה חי העולמים, צדיק חי העולמים, ואין להפריד אותם. חי הוא בשני עולמות. חי למעלה, שהוא העולם העליון. חי כלפי העולם התחתון. והעולם התחתון בשבילו קים ומאיר.
מן המפרשים
מקדש מלך: אבל במלה אשתמע פי' שפיר קאמרת שבאר לחי היא השכינה דמלאך קיימא שהוא היסוד אתחזי עלה: אבל התיבות בעצמם מוכיחות ע"ז שבאר היא מלכות לחי העולמים שהוא יסוד רואי. וז"ש במלה אשתמע : מעיין גנים דא אברהם שהוא חסד דזעיר והוא יומא דכליל…
אור החמה: א"ר יהודה האי באר וגומר אבל במליה אשתמע אין אתה צריך לתרגומו. שמלת באר לחי רואי נשמע שפירושו באר מלכות. לחי שהוא היסוד. ראי כלומר לעולם רואה ומביט להמשיך ולקבל ברכותיו:
אור יקר: באר מים חיים דא יצחק, כלומר נקטינן מהאי פי׳ היות.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: