ממלכת הזוהר › זוהר › שמיני › מאמר 4: ויהי ביום השמיני קרא - שלמות הכהן בעגל ואיל וערבוביית נדב ואביהוא › פיסקה 26 (לח ע"ב)

כנסת ישראל מתעטרת ומתברכת על יד הכהן ונדב ואביהוא עוררו ערבוביא

שמיני · ויהי ביום השמיני קרא - שלמות הכהן בעגל ואיל וערבוביית נדב ואביהוא · מאמר 4 · פיסקה 26 · דף לח ע"ב

לשון הזוהר

אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, כֹּלָּא בְּגִין דְּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מִתְעַטְּרָא וּמִתְבָּרְכָא עַל יְדָא דְּכַהֲנָא, בְּאַשְׁלְמוּתָא. וְהַאי יוֹמָא חֶדְוָותָא דְּכֹלָּא הֲוָה, חֶדְוָותָא דְּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, חֶדְוָותָא דְּעִלָּאִין וְתַתָּאִין. וּכְמָּה דְּאִשְׁתְּלִים כַּהֲנָא לְתַתָּא, כִּבְיָכוֹ"ל אִשְׁתְּלִים כַּהֲנָא לְעֵילָּא, בַּר ׳נָדָב וַאֲבִיהוּא׳ דְּאִתְעֲרוּ עִרְבּוּבְיָא בֵּין מַטְרוֹנִיתָא וּמַלְכָּא. וּבְגִין כָּךְ ׳וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי יהו"ה וַתֹּאכַל אוֹתָם וְגוֹ'׳.

תרגום

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, הַכֹּל מִשּׁוּם שֶׁכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מִתְעַטֶּרֶת וּמִתְבָּרֶכֶת עַל יְדֵי הַכֹּהֵן בִּשְׁלֵמוּת. וְהַיּוֹם הַזֶּה הָיָה שִׂמְחָתָם שֶׁל כֻּלָּם, שִׂמְחָתָהּ שֶׁל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל עִם הקב"ה, שִׂמְחַת הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים. וּכְמוֹ שֶׁהִשְׁתַּלֵּם הַכֹּהֵן לְמַטָּה, כִּבְיָכוֹל נִשְׁתַּלֵּם הַכֹּהֵן לְמַעְלָה. רַק שֶׁנָּדָב וַאֲבִיהוּ שֶׁעוֹרְרוּ עִרְבּוּבְיָה בֵּין הַמַּטְרוֹנִיתָא וְהַמֶּלֶךְ. וּמִשּׁוּם כָּךְ - ׳וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל אֹתָם וְגוֹ'׳ (ויקרא י, ב).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי יהודה, כלא בגין דכנסת ישראל מתעטרא ומתברכא על ידא דכהנא, באשלמותא. והאי יומא חדוותא דכלא הוה, חדוותא דכנסת ישראל בקודשא בריך הוא, חדוותא דעלאין ותתאין. וכמה דאשתלים כהנא לתתא, כביכו"ל אשתלים כהנא לעילא, בר ׳נדב ואביהוא׳ דאתערו ערבוביא בין מטרוניתא ומלכא. ובגין כך ׳ותצא אש מלפני יהו"ה ותאכל אותם וגו'׳.

התרגום: אמר רבי יהודה, הכל משום שכנסת ישראל מתעטרת ומתברכת על ידי הכהן בשלמות. והיום הזה היה שמחתם של כלם, שמחתה של כנסת ישראל עם הקב"ה, שמחת העליונים והתחתונים. וכמו שהשתלם הכהן למטה, כביכול נשתלם הכהן למעלה. רק שנדב ואביהו שעוררו ערבוביה בין המטרוניתא והמלך. ומשום כך - ׳ותצא אש מלפני ה' ותאכל אתם וגו'׳ (ויקרא י, ב).

מן המפרשים

מקדש מלך: על ידא דכהנא פי' מ' הנז' בעייא לאשתלמא מבינה וו' קצוות דזעיר שהם ז' ימים וזה ע"י הכהן שלמטה: לא אתחזי לקרבא מינה לגבה. פי' פרה היא מלכות ובקר ביסוד ולכך בן בקר ולא בן פרה: איל דאיהו תרי נראה ה"ס ב"פ מנצ"פך פשוטים וכפולים…

אור החמה: א"ר יהודה כולא יר' כלל הדברים שהכל נודה בו הוא שכללות המעשה הוא בגין דכ"י מתעטרא בספירות העליונות כנזכר לעיל ואח"כ מתברכא מימין ע"י הכהן באשלמותא שהוא מעוטר בכל הספי' ומשם מתעטרת היא ע"י ומתברכת שהוא כהן בעל הברכה חדוותא דכולא…

אור יקר: על ידא דכהנא באשלמותא שהוא מעוטר בכל הספירות ומשם מתעטרת היא על ידו ומתברכא על ידו שהוא כהן בעל הברכה. חדוותם דכולא החסד מפני שלימותו, התפארת מפני ייחודיו עם המלכות, המלכות בעצמה מפני עטורה וברכותיה, העליונים מפני שהברכות…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: