ממלכת הזוהר › זוהר › שמיני › מאמר 4: ויהי ביום השמיני קרא - שלמות הכהן בעגל ואיל וערבוביית נדב ואביהוא › פיסקה 21 (לח ע"א)

ואיל לעלה תמימם - שני איל של יצחק להקריב אל הפרה ולהשלים בגבורות

שמיני · ויהי ביום השמיני קרא - שלמות הכהן בעגל ואיל וערבוביית נדב ואביהוא · מאמר 4 · פיסקה 21 · דף לח ע"א

לשון הזוהר

לְחַטָּאת: לְדַכְּאָה עַל הַהוּא חוֹבָה דְּחָב בֵּיהּ. ׳וְאַיִל לְעוֹלָה תְּמִימִים׳. תְּמִימִים, תָּמִים מִבָּעֵי לֵיהּ. אִי תֵּימָא דְּעַל אַיִל וְעֵגֶל קָאָמַר, לָאו הָכֵי. דְּהָא תַּרְוַויְיהוּ לָא סַלְּקִין לְעוֹלָה, דְּהָא כְּתִיב ׳לְעוֹלָה תְּמִימִים׳, וְעֵגֶּל לְחַטָּאת סַלְּקָא, מַהוּ תְּמִימִים, וּכְתִיב אַיִל.

תרגום

לְחַטָאת - לְטַהֵר עַל אוֹתוֹ הַחֵטְא שֶׁחָטָא בּוֹ. ׳וְאַיִל לְעֹלָה תְּמִימִם׳ - תְּמִימִם?! תָּמִים הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! אִם תֹּאמַר שֶׁאָמַר עַל עַיִל וְעֵגֶל - לֹא כָּךְ, שֶׁהֲרֵי שְׁנֵיהֶם לֹא עוֹלִים לְעוֹלָה, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב ׳לְעֹלָה תְּמִימִם׳ (ויקרא ט, ב) - וְעֵגֶל עוֹלֶה לְחַטָּאת. מַה זֶּה תְּמִימִם, וְכָתוּב אַיִל?

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: לחטאת: לדכאה על ההוא חובה דחב ביה. ׳ואיל לעולה תמימים׳. תמימים, תמים מבעי ליה. אי תימא דעל איל ועגל קאמר, לאו הכי. דהא תרווייהו לא סלקין לעולה, דהא כתיב ׳לעולה תמימים׳, ועגל לחטאת סלקא, מהו תמימים, וכתיב איל.

התרגום: לחטאת - לטהר על אותו החטא שחטא בו. ׳ואיל לעלה תמימם׳ - תמימם?! תמים היה צריך להיות! אם תאמר שאמר על עיל ועגל - לא כך, שהרי שניהם לא עולים לעולה, שהרי כתוב ׳לעלה תמימם׳ (ויקרא ט, ב) - ועגל עולה לחטאת. מה זה תמימם, וכתוב איל?

מן המפרשים

אור יקר: לחטאת לדכאה על ההוא חוכא דחכ כיה על ידי שתוף השם כדפירשנו שבצד מה .הם משותפים ודומים. אילו דיצהק פירש במקום אחר תוקפיה דיצחק דהיינו הבינה שמשם מתחזקת הגבורה והיינו ליחד הבינה במלכות דהיינו כל סוד יום הכפורים לקשור אימא בברתא.…

הסולם: לחטאת: פירושו, לטהר על עון ההוא שחטא בו. ואיל לעולה תמימים. שואל, אומר תמימים, תמים היה צריך לומר. אם תאמר שסובב על איל ועגל, ע״כ אומר לשון רבים. אינו כן, כי שניהם אינם עולים לעולה, שהרי כתוב, לעולה תמימים, ועגל אינו עולה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר